"הפערים בחברה יותר מסוכנים מהטילים"
דב לאוטמן מאמין שהעניינים החברתיים חשובים לא פחות מהעניינים הפוליטיים ומדגיש "יש דרך אחת להשפיע: לשפר את מערכת החינוך"
מבחינתו, אי-השוויון החברתי והפערים במערכת החינוך מסוכנים לפחות כמו הטילים שנופלים בדרום, והוא לא מוכן להסיט את המחאה הצדה לאף רגע, גם כשהתותחים רועמים. מבחינתו, אסור למוזות לשתוק.
בתחילת החודש הונחה בכנסת הצעת החוק "אחריות המדינה לחינוך", שיזמה תנועת "הכל חינוך", שבראשה עומד לאוטמן. על פי החוק, בית ספר יוכר על ידי משרד החינוך ויזכה לתקציב רק אם ילמד את תכני הליבה ואם הליך מיון התלמידים לא יתבסס על אפליה על רקע מוצא, רמה דתית, גובה הציונים או כל קריטריון אחר. לפי הצעת החוק, תהיה העדפה תקציבית לטובת תלמידי הפריפריה, כך שתלמידים ביישובים מבוססים לא יזכו לחינוך טוב יותר מאלה שביישובים עניים.
לאוטמן בטוח שהשפעת המחאה תביא להעברת החוק וכי הרוח הגבית תשכנע את חברי הכנסת בחשיבותו. "ייתכן שביבי לא יטיל משמעת קואליציונית", הוא אומר. "יכול מאוד להיות שש"ס פחות ילחצו נגד החוק. ש"ס לא רוצה בחירות כי היא מפחדת מאריה דרעי. החרדים לא יפילו את הממשלה על זה. לשום סיעה בקואליציה בחירות הן לא דבר טוב עכשיו".
החרדים יסכימו ללימודי ליבה?
"נתניהו אינו אמיץ, אבל הוא גם לא טיפש. אם הוא יעשה את החשבון, הוא יתמוך בהצעת החוק. אני רחוק מאוד מלתמוך בו, אבל אם הייתי היועץ שלו, הייתי ממליץ לו לתמוך בחוק. אישית, אני מתכוון לפגוש את כל חברי הכנסת מהקואליציה ולשכנע אותם להצביע בעד".
יש לך פרטנרים ליוזמה הזו בציבור החרדי?
"לא בצורה גלויה. הייתה לי שיחה בת שעתיים וחצי עם השר אלי ישי ועוד שעתיים עם סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס, ושניהם אמרו לי: 'תהיה סבלני. תראה, יש במכללה בקריית אונו 600 חרדים, ובמכללה אחרת עוד 700 חרדים'. אמרתי לישי: 'תפסיק לבלבל את הראש, בשלושה שבועות נולדים יותר חרדים מאשר כל אלה. להיות סבלני זה אומר לחכות עוד 25 שנה. אני חרד מאוד מהמצב. אין כלי טוב לצמצם פערים מאשר דרך הלימודים וההשכלה.
"לא יעלה על הדעת שילדים בבתי ספר בשדרות וברעננה יקבלו את אותו סכום ממשרד החינוך, כשעיריית רעננה מוסיפה לתלמידים שלה עוד כסף. מתברר שיש היום מנהלי בתי ספר שכשבא ילד עם ציונים יותר נמוכים, הם אומרים שאין מקום. במשרד החינוך אומרים שמנהל מסוים
לפי לאוטמן, נושא הליבה הוא החשוב ביותר. הוא מודע לכך שכל מהלך הכולל הכנסת לימודי מתמטיקה ואזרחות ב"ישיבה הקטנה", שם מתעצבים האברכים, תעורר מהומה, אבל לא נסוג.
"על זה אנחנו לא מוכנים לוותר", הוא אומר. "היום 25 אחוז מהבנים בגיל 18 לא למדו אנגלית וחשבון, לא יודעים להיכנס למחשב, והאחוז הולך וגדל. ללמוד אנגלית זו לא טרפה. החרדים בניו יורק לומדים אנגלית וחשבון. הבעיה היא שפה המנהיגות החרדית, בעיקר האשכנזית, חוששת שאם הוא ילמד אנגלית, חשבון ומדעים, הוא יצא לתרבות רעה. הספרדים נגררים אחרי האשכנזים".
לאוטמן , או "דוביק", כפי שחבריו מכנים אותו, עשה את הונו בתעשיית הטקסטיל, כאשר חברת "דלתא" הייתה אחת החברות המובילות בעולם בייצור הלבשה תחתונה. את ההשקעה בחינוך הוא התחיל לאחר שחש שזה המפתח החברתי.
"הגעתי למסקנה שהפערים בחברה הישראלית יותר מסוכנים מהטילים של חמאס, גם מהטילים שנפלו בסוף השבוע, ויש רק דרך אחת להשפיע: שיפור מערכת החינוך", הוא מדגיש. "כשהייתי ב' דלתא' שאלו אותי למה אני לא הולך לפוליטיקה. אמרתי: 'עזבו אותי, אבל אם יציעו לי להיות שר חינוך, אני אפרוש ואקח את התפקיד'".
הרפורמות "עוז לתמורה" בתיכונים ו"אופק חדש" שיונהגו השנה בבתי הספר היסודיים לא עושות עליו רושם. שבוע וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים הוא חש בקיפאון מערכתי.
אתה תומך ברפורמות הללו?
"טוב שעשו את הרפורמה 'עוז לתמורה', אבל היא לא עונה על הצרכים העיקריים. אנחנו מדברים על השפעה של ממש על איכות המערכת, כמו סגירת פערים. יש לי טענות אל שר החינוך ואמרתי לו את זה בארבע עיניים. אני לא מקבל שאי אפשר לעשות יותר משינוי אחד בו זמנית. מנהל טוב צריך לדעת להתעסק ביותר מתחום אחד".
השאלה היא היכן הוא שם את הדגש?
"כן. הוא שם את הדגש על תוכניות שהן פוליטיות במהותן. אני נגד עצם התוכניות לקחת את הילדים לחברון, אבל אני לא רוצה לעשות מאבק נגד זה, לא מתכוון להגיד לו 'אל תיקח את הילדים לשם'. אני גם מוכן להודות שזה לא יזיק במיוחד לחינוך, אבל זה גם לא מה שיעשה את החינוך טוב יותר. אם הוא לוקח את הילדים לחברון, אז הוא משקיע בפוליטיקה. אם הוא יגיד לי 'אני עושה את זה, ולכן אין לי זמן לעשות דברים חשובים', אז אני אעלה עליו כמו פיל".
המחאה החברתית תשנה את הדגשים?
"אני חושב שהפגנות האוהלים יכניסו לראש של הח"כים שביום הדין בקלפי עניינים חברתיים יהיו חשובים לא פחות מאשר העניינים הפוליטיים, ואולי אפילו יותר. שיעור המצביעים בקרב אנשי המרכז שמאלה הוא קטן בדרך כלל. אצל הערבים כולם הולכים להצביע, אצל החרדים כולם הולכים להצביע. אני חושב שהמחאה הזו תביא לכך ששיעור ההולכים לקלפי, של אלה הרוצים שינוי חברתי, יהיה יותר גבוה. מאבק האוהלים משפיע על כל פוליטיקאי שיש לו טיפת שכל. הוא כבר לא יזלזל בנושא החברתי".
נראה שנוכח המצב הביטחוני בדרום, המאהלים כבר מתחילים להתפרק והפוליטיקאים חוזרים לדבר בשפה הביטחונית.
"אסור שמצב ביטחוני ימנע טיפול בעניינים החברתיים. צריך לטפל בבעיות במקביל. אני לא חושב שהמחאה החברתית איבדה מומנטום. גם אם תהיה הפסקה של שבוע-שבועיים, הפערים הם עדיין נושא כאוב לרוב החברה בישראל. אם עכשיו אלה חמשת העשירונים העליונים בעיקר, אני צופה שגם העשירונים הנמוכים יצטרפו".
לנתניהו תהיה לגיטימציה ציבורית בתקופה זו להתעסק פחות בפתרונות המשבר החברתי.
"אם נתניהו ידחה את הטיפול בנושא ועדת טרכטנברג בתירוץ של בעיות ביטחוניות, זו תהיה טעות חמורה מאוד. להיות במקום האחרון בחינוך מבין מדינות ה-OECD זה לא מוצלח. מי שחושב שמצבנו בחינוך לא מסוכן ביטחונית, טועה".
איך אתה מגדיר את המדיניות הכלכלית-חברתית של ראש הממשלה?
"המדיניות החברתית-כלכלית שלו נכשלה. בנושא חברה הוא לא טיפל. הוא קם בבוקר ואמר לעצמו: 'המצביעים מושפעים מאיך אני מנהל את המשא ומתן עם הפלסטינים, כמה פעמים הסנאט קם על הרגליים והריע לי בוושינגטון'. אבל עתיד החברה הישראלית זה לא רק איפה יעבור הגבול.
"הצעירים הללו לא קמים בבוקר וחושבים מה יהיה עם הרשות הפלסטינית, הם חושבים איך לגמור את החודש ואיך לחנך את הילדים. אני מקווה שהוא יבין שזה אחד השיקולים שיגיעו לקלפי. אגב, אם ביבי היה חכם, הוא היה נותן עכשיו הוראה לנציג שלנו באו"ם להצביע בספטמבר בעד ההכרזה על מדינה פלסטינית".
דב לאוטמן: תעודת זהות
תעשיין ויו"ר תנועת הכל חינוך; גיל: 75; מגורים: תל אביב; מצב משפחתי: אלמן, אב לאחד וסב לשלושה; חתן פרס ישראל לחינוך ומייסד חברת הטקסטיל "דלתא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם