יחי המין היפה
תבדקו מי אחראי למחאת הדיור ומי באמת מנהלות את הכל בצורה הטובה ביותר, ותגלו: הנשים הן הכוח האמיתי שמניע את העולם
אני מסתכל מסביב ובתוך הפריים שלי אני רואה עד כמה הנשים בדור הזה הפכו לאסרטיביות ומועילות, עד כמה הן בוגרות ומעשיות ומתקתקות. פשוט לקום, לעמוד, להסתכל להן ישר בעיניים ולמחוא כפיים.
לא יודע לעשות ניתוחים פסיכולוגיסטיים, ולא נכנס למרכיבים גנטיים, ולא בוחן למי יש יותר כרומוזומים או פחות ושל מי יותר טובים של הגבר או של האישה, ואין לי סבלנות לנבור בהיסטוריה ולהביא ממצאים שהם ברורים מאליהם, ובעיקר לא בא לי להיעזר בשום מחקרים שנכתבו או יכתבו.
בא לי להקשיב לתחושות הבטן שלי כי זה הדבר הכי אינטליגנטי שאני יכול להציע. להסתכל על מי מובילה את המחאה החשובה והמופלאה הזאת, להסתכל על הבנות שמסיעות את העגלות, לעבור במתחם ולראות עד כמה הם עסוקות ופעילות ונותנות את טון, לראות באיזה אדיקות הם מנסחות את רשימת הדרישות בלי גחמות פוליטיות בלי חיוכי סרק, להסתכל עד כמה הן מתמרצות בישיבות ובדרישות.
אני נפגש בסביבת העבודה שלי עם לא מעט בנות ובחורות ונשים, רובן יושבות על צירים מרכזיים, רובן נמצאות במרכז העשייה, במרכז ההחלטות, הן הפכו עמוד שידרה קריטי בכל התנהלות שיש בה יותר משני אנשים.
לא פעם אנחנו יושבים והכל נראה תקוע וחסר פתרון ומסובך ועל סף פירוק וכאשר הן נכנסות לתמונה הנרב שלהן מוציא כמעט מכל ברוך. יש להן מספרי פח בשביל לגזור את השטויות ואת משיכת הזמן ואת הרחמים העצמיים ואת הדיבור הארוך והפילוסופי ולהניע קדימה.
יש כנראה חיבור מדהים בין האינטליגנציה הרגשית ובין זיהוי המטרה, משהו במרכב הזה עובד אצל הנשים נהדר ברוב המקרים.
יותר ויותר ארגונים, וזה לא קשור לסוג המוצר ומאיזה חומרים מרכיבים אותו, מבינים שאישה שעומדת בראש פרויקט או בראש תוכנית יכולה להוביל באיכות ובריכוז אחר לגמרי.
יש משהו מובנה וחסכני בתפיסות העולם שלהן, הן מבינות במהירות האור, הן מרכזות את החומר מעבדות אותו ומייצרות תוכנית עבודה לקק את האצבעות. אני שותף לאיזה פרויקט חברתי, פרויקט שמחפש אמצעי קיום כל
באיזה שלב החלטנו למנות מנהלת פרויקט. תוך חודש הכל עמד על הרגלים וטס למרחקים, האבחנות היו מדויקות ונטולות מיסים, תומצתו כל הדברים שהיו מפוזרים, נכתבה תוכנית עבודה סדורה, פתאום
קיבלנו ליד מנוע טורבו שהעיף את הדברים עם הסתכלות מאוד ממוקדת ומאוד אחראית.
היה לי מעניין לשבת עם הגבירה המכובדת הזאת ולחדור פנימה אל המנוע הזה שהופך את הכל לכל כך יעיל. היא פתחה ואמרה לי משפט מכונן, היא אמרה שהכי פשוט לסבך.
היא אמרה לי שבתחילת כל ישיבה היא מסמנת מטרה מאד ברורה והיא יודעת שהיא תצליח רק אם היא תגיע אליה. היא אמרה לי שנשים שרוצות להצליח יודעות איך עושים את זה כמו להפוך לאמא בלי קורס מכין. היא אמרה לי שכל מה שלא חי את המהלך והמטרה זה רכילות ומס שפתיים, שהיא מאפשרת אבל לא מאפשרת לזה להשתלט.
זה מין חבילה של תורה משמעותית מאוד - אם אתה פנוי לרדת לסוף דעתה ולא עסוק כל הזמן בסיפוקים ובלשמן את האגו אתה מצליח. נקודה.
יעל דגני עובדת איתי כמעט 30 שנה, וזה לא פשוט בכלל להכיל אותי כל כך הרבה זמן. ההתמצאות שלה, לקיחת האחריות, האינסטינקט הנשי ששומר עלי בעסקים, ההבנה המידית שלה הם גורם משמעותי מאין כמוהו למה שאני היום ולאן שהגעתי.
אבל אי אפשר דבש בלי איזה עקיצה של איזה חתיכת דבורה. האסרטיביות המופלאה הזאת עושה שעות נוספות על הכביש, יש משהו לא מוותר ולא מתחשב בלא מעט נשים שנוהגות על הכביש.
הן לא סופרות אותך ממילימטר, הן חדורות ולוחצות על הגז ולמי שזה לא נוח שילך לחפור באדמה ולחפש מים.
הערה לסדר:
גם למעלה וגם למטה אני כותב על הנשים באופן גורף, אז לא. אני לא מתכוון באופן גורף, ככה יצא לי.
שבת שלום
אייל גפן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם