"לשמר את היחסים בין גרמניה לישראל"
אנדריאס מיכאליס, שגריר גרמניה בארץ, מדגיש את המחויבות של ארצו לשמירה על ביטחון ישראל ואומר כי תמשיך לדאוג לה בכל זירה
אנדריאה מיכאליס, מי ששימש בעבר "השליח הגרמני למזרח התיכון" ונחשב אחד הדיפלומטיים הגרמנים המומחים בתחום, מתגורר עתה בשכונת נווה צדק, בדירה זמנית, עד לתום השיפוצים במעון השרד שלו בהרצליה פיתוח, בית השגריר בישראל.
הקשר שלו לישראל עמוק, ולא רק בגלל מערכת היחסים הייחודית בין שתי המדינות על רקע האחריות של גרמניה לשואת העם היהודי והיותה בת הברית החשובה ביותר של ישראל באירופה. כבר ב-1992 הוא הגיע לישראל, במסגרת אחד מתפקידיו הדיפלומטיים הראשונים.
מיכאליס, נכתב בכתבת פרופיל אודותיו בעיתונות הגרמנית, נחשב ידיד ישראל, אך לא יהסס לבטא חילוקי דעות בנושא תהליך השלום. בירושלים יש החוששים כי את עיקר זמנו יקדיש לתהליך השלום, על חשבון היחסים עם ישראל. כבר אתמול הוא הספיק להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ולדון עמו על המצב באזור.
אדוני השגריר, האם חל כרסום ביחסים הייחודיים שבין גרמניה וישראל בגלל הלחץ להתקדם בתהליך השלום?
"אני לא מסכים לטענה הזו. היחסים בינינו מורכבים בגלל המימד הטראגי שנוצר כתוצאה מהשואה. עם זאת, שני דברים משתנים לנגד עינינו: הסמכות של ניצולי השואה עוזבת אותנו כי הם עוזבים את העולם, וצריך לשאול איך משמרים את הזיכרון כשאין ניצולים. גם גרמניה משתנה. יש לנו מהגרים רבים, מוסלמים רבים. גם הם גרמנים, והשאלה היא איך הם זוכרים את השואה.
"המימד של הפשע הוא קולקטיבי, ואנו מבינים את זה, כי זה בוצע בשם העם הגרמני. זו הסיבה שאי אפשר למתוח קו ולעבור הלאה. אנחנו ממשיכים לחיות כקולקטיב גרמני, וצעירים צריכים להבין את זה. אני רוצה לשמר את הדרך שבה אנו מתמודדים עם העבר, כי זה חיוני ליחסים המיוחדים ואין אלטרנטיבה אחרת. מה שאנו צריכים הוא זיכרון אקטיבי.
"מצד אחד, חשוב ונכון להקים אתרי זיכרון ולשמר את מחנות ההשמדה במובן הגשמי של השואה. בנוסף לכך, נחוצה לנו תרבות של זיכרון שבאה ממרכז החברה. זה אפשרי רק באמצעות זיכרון אקטיבי. מה שאנחנו עושים בעניין הזה הוא חילופי נוער בין שתי המדינות, שהיקפם עומד על כ-9,000 בכל שנה. צריך לחשוף את הנוער לסיפורים. אני משוכנע שאם צעירים לא יבינו שזה חלק מהסיפור שלהם, יהיה קשה להעביר את זה לדור הבא.
"עם זאת, לעתים יש מצבים שבהם קבוצות שונות בציבור הגרמני משמיעות קול ביקורתי מאוד נגד ישראל בנושא תהליך השלום והיחסים עם ישראל. ברגעים כאלה חשוב לשמוע תגובה ברורה מצד השלטון. הקנצלרית מרקל משמיעה קול ברור שהודף את כל הקולות ואומר נכוחה כי היחסים עם ישראל ממשיכים להיות ייחודיים, שגרמניה ממשיכה לדאוג לביטחון ישראל, וזאת על רקע האחריות ההיסטורית של גרמניה כלפי ישראל".
את בתו, היום בת 18, בחרו מיכאליס ורעייתו ללדת דווקא בבית החולים החרדי "מעייני הישועה" בבני ברק. הוא נזכר במקצועיות ובגישה, ה"ליברלית" לדבריו, של בית החולים, שהתיר לו ולרופא המלווה של רעייתו להיות נוכחים בחדר הלידה.
מיכאליס נזכר בתינוקייה שהייתה מלאה עד אפס מקום, בניגוד למצב שהיה בבית החולים בבון בעת לידתם של שני ילדיו האחרים. הוא נזכר גם בספרון לתינוקות שהונח לצד מיטתה של בתו ושהיה מעוטר בתמונות רבנים. "זה חלק מהחוויה של לחיות במדינה, שבה הדברים מתנהלים אחרת", הוא מסביר.
מיכאליס הגיע בתקופה לא פשוטה. גרמניה מפעילה בשנים האחרונות לחץ כבד על ישראל להתגמש במשא ומתן מול הפלסטינים. סוגיית תהליך השלום מאפילה על כל ההיבטים האחרים ביחסים בין המדינות, שהם פוריים מאוד. דעת הקהל בגרמניה הופכת ביקורתית יותר ויותר נגד ישראל בגלל הקיפאון בתהליך השלום.
הפער בין ממשלת גרמניה
"המטרה העיקרית של דיפלומט גרמני המשרת בישראל היא לשמר את היחסים המיוחדים בין שתי המדינות", הוא מבהיר. "הוא צריך לעבוד על העמקת שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי, להגביר את חילופי הנוער, לכלול ביחסים את הדרך שבה אנו מתמודדים עם השואה.
"ההיבט השלישי הוא כמובן ביטחונה של ישראל וזכותה להתקיים, וגם בכיוון זה אפעל. גרמניה תמשיך לעמוד בכל פורום ולומר שיש לישראל זכות לביטחון ולקיום. אלו לא רק מילים, במקרה של גרמניה אלו גם מעשים. גרמניה תמשיך לדאוג בכל זירה אירופית לאינטרסים של ישראל".
מה תפקידה של גרמניה בתהליך השלום?
"בניגוד לשנים עברו, גרמניה הפכה למעורבת מאוד. היום אנחנו חושבים מה חשוב לישראל וכיצד אנחנו יכולים לתרום לתהליך השלום. זה לא היה המצב לפני 20 שנה. עד הסכמי אוסלו לא תפסו אותנו כשחקן מרכזי באזור.
"ביטחונה של ישראל חשוב. היא נמצאת באזור מסוכן, ולכן אנו מאמינים שדברים יהפכו מסוכנים יותר לישראל אם לא נצליח לפתור כמה מהבעיות המרכזיות באזור, כשאחת מהן היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
מהי עמדת גרמניה לגבי הכרה במדינה פלסטינית באו"ם?
"כמעט כל פוליטיקאי בגרמניה יגיד שהסכסוך צריך להיפתר ברמה הפוליטית. שאסור לבזבז זמן, ויש להשקיע מאמצים בפתרון הסכסוך באמצעות כלים פוליטיים של משא ומתן. יש לנו עדיפות ברורה לכך. לכן הקנצלרית מרקל הייתה הראשונה באירופה שהודיעה כי אנו לא בעד הכרזת מדינה חד-צדדית על ידי הפלסטינים.
"גרמניה הצליחה לקדם עמדה שבמסגרתה האיחוד מעדיף ששני הצדדים יחזרו למשא ומתן. כרגע עדיין אין עמדה משותפת של ארצות אירופה מה הן יעשו בהצבעה בספטמבר, אבל יש עמדה משותפת בעד חזרה למשא ומתן. בכל מקרה, ניתן להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן ורבים מאיתנו עובדים כעת על נוסחה שתאפשר זאת".
מדוע האיחוד האירופי, שאתם חלק מרכזי בו, מתנגד להכרה במדינה יהודית במסגרת המאמצים לחידוש המשא ומתן?
"אין לנו בעיה. אנו תומכים במדינה היהודית ישראל. גרמניה יכולה הייתה לקבל את ההכרה במדינה יהודית שהיא מולדת לעם היהודי. בהסכם הקואליציוני של מפלגות השלטון שלנו נאמר: 'אנו מכירים באחריותה המיוחדת של גרמניה כלפי ישראל כמדינה יהודית'. הרי למה דיברנו על יחסים מיוחדים בין ישראל לגרמניה? בדיוק כי ישראל היא מדינה יהודית והדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. למה שתהיה לי בעיה עם זה כגרמני?".
מדוע קשה לישראל להסביר את עמדותיה?
"יש לעשות יותר למען הבנת העמדות הישראליות: צריך לקיים פעולות הסברה גדולות של המצב בישראל. יש אנשים שמסתכלים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מכוכב אחר. אם זה לא ייעשה, יהיה קשה לאנשים לפתח סימפטיה כפי שצריכה להיות כלפי ישראל".
אתה נפעם מהמחאה הציבורית בישראל?
"בוודאי. מדובר בהתפתחות מאוד מעניינת. מעניין להבין מהי האנרגיה הפוליטית שמובילה את המחאה, האם זה רומן של קיץ או משהו לטווח ארוך יותר. האם מדובר בחוסר שביעות רצון במובן הצר של המילה שנוגעת להיבטים כמו מחירי הדיור וההכנסה, או שרמת חוסר שביעות הרצון עמוקה יותר כי המוחים מרגישים שהם לא לוקחים חלק גדול מספיק בתהליך הפוליטי ולא מיוצגים במדינה ובכנסת?
"ואם כן, נשאלת השאלה אם השיטה הפוליטית הקיימת תצליח לקלוט את המחאה הזאת בכך שתשקף את השאלות הפוליטיות הללו, שבעיני המפגינים נשאלות בצורה לא ברורה בדיון בכנסת ובהחלטות הממשלה. זה לא חייב להיות שראשי המחאה יקימו מפלגה. די בכך שכל המפלגות יספגו את המסרים הללו".
גיל: 52. מצב משפחתי: נשוי פלוס שלושה. תפקידים קודמים: מזכיר מדיני ראשון בשגרירות גרמניה בישראל, יועץ בצוות משימה מיוחד של משרד החוץ לזכויות אדם, דובר משרד החוץ, שגריר גרמניה בסינגפור, מנהל אגף המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ הגרמני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם