האצבע על החנק: האם הכלב צריך קולר?

הדרך ההומאנית ללמד כלב היא גם הדרך היעילה ביותר. ענישה ע"י שימוש בקולר חנק תגרום לפריצת דיסק או למחלת נשימה

אפרת סימון | 14/8/2011 14:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קולרי חנק  - אותן שרשראות מתכת המתהדקות על גרונם של כלבים כאשר אלה מושכים קדימה ברצועה - הם שארית עצובה של גישה מיושנת, שמשום מה שורדת במקומותינו עד היום. מסתבר שחוץ מפריצות דיסק חריפות ומחלות במערכת הנשימה, קולרי חנק גורמים לכלבים להיות אגרסיביים ונסערים.

כלב עם קולר. מצב מבלבל המעכב כל סוג של למידה
כלב עם קולר. מצב מבלבל המעכב כל סוג של למידה צילום: SXC
אותם מאלפי כלבים שעדיין ממליצים לבעלים על קולרים אלה, התחילו את הקריירה שלהם כאוהבי כלבים. אלא שבהמשך דרכם, הם הנחילו לבעלי כלבים מונח מסוכן: "תיקונים". "תיקונים" היא מילה מכובסת למשיכות עזות בקולר החנק, או למעשה לכל סוג של ענישה הכרוכה בהכאבה או הפחדה של הכלב. הסכנה במונח הזה היא בקלילות ובחיוביות שהוא משדר לאוזן התמימה, שמובילה ליתר-קלות של האצבע על החנק. מחקרים מראים שכאשר יש לנו כוח להעניש - נעניש הרבה יותר מכפי שתכננו, הרבה יותר ממה שבאמת יעיל, ובהכרח הרבה יותר ממה שנכון ובריא לנענש, פיסית ונפשית. והתוצאות לטווח הארוך הפוכות מהציפיות.

ההנחה השגורה והשגויה היא, שעם "תיקון" הכלב ברגעים הנכונים על ידי משיכה עזה וחדה בקולר החנק - הכלב ילמד להימנע מההתנהגות עליה הוא "מתוקן" ויפסיק, למשל, לקפוץ על אנשים, לרוץ קדימה בפראות וכד'. אלא שגם המאלף המוכשר ביותר, לא כל שכן הבעלים המתלמדים - לא יוכלו למנוע מהכלב לחפש ולמשוך לכיוון הריגוש הבא, משום שהוא לומד לקשר את רשרוש הקולר עם הריגוש עצמו.
השהייה מנומסת של הטון המאשים

הנה המהלך, הכלב מריח משהו מלהיב - ומושך קדימה. הקולר המתכתי מתהדק על גרונו. מאחר ושני הגירויים הללו מתרחשים בו זמנית, הכלב לומד לקשר בין הצליל והתחושה של קולר החנק לבין כל מה שמלהיב אותו. תשאלו מה יותר חזק - הגמול שבלהריח את אחורי הכלבה הקרובה - או העונש של קולר החנק? התשובה היא שזה לא משנה, כך או כך התוצאה היא שהעונש כבר נמהל עם הגמול, לכן בפעם הבאה שקולר החנק יישמע או יורגש - הכלב יחפש את הגמול שקשור בו, ורק ימשוך יותר חזק.

תופעת הלוואי הזו של קולרי החנק מובנית במהותם: ככל שהכלב מצמצם מרחק בינו לבין הדבר הנחשק - כך הוא נענש יותר, וככל שהוא נענש יותר - כך הוא מתקרב לדבר הנחשק. מדובר במצב מבלבל המעכב כל סוג של למידה, ואפילו מונע אותה. הכלב לא לומד להתנהג אחרת. הוא רק הופך אדיש לכאב, ולעיתים אף חובב כאב. כך, תאלצו למשוך

חזק יותר בטיול הבא, וחזק יותר בטיול שאחריו. כשהווטרינר יאבחן חלילה פריצת דיסק או מחלת נשימה - סביר להניח שהוא ישאל אתכם אם השתמשתם בקולר חנק תוך השהייה מנומסת של הטון המאשים.
 
הדרך היעילה ביותר ללמד כלבים (ואנשים) להפסיק לעשות משהו לא רצוי היא ללמד אותם מה כן רצוי לעשות במקום. במקרה של משיכות ברצועה, אפשר ללמד את הכלבה שהיא מקבלת רשות לגשת לכלב אחר, רק כאשר היא מתיישבת ומסתכלת על הבעלים. לפי שיטת האילוף החיובי, כלבה שיושבת מרצון לפני כל מעבר חציה, למשל, לא מתנהגת אחרת מכלבה שלא מתפרצת לכביש מחשש לעונש החנק. שתיהן לא תידרסנה. אלא שבנוסף לנזקים הפיזיים והנפשיים שיגרמו לזו שנענשה, ההבדל הוא מן הסתם באופן שבו לימדנו אותה. במקרה של ידידו הטוב של האדם, הדרך ההומאנית ללמד היא גם הדרך היעילה ביותר. כן, יש חיה כזו.

הכותבת, אפרת סימון, היא מאלפת ויועצת להתנהגות חיות מחמד

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חיות מחמד''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_4/ -->