הטקסני שרוצה את הבית הלבן
מיהו מושל טקסס ריק פרי, שצפוי להודיע על התמודדותו לנשיאות מטעם הרפובליקנים? דתי אדוק שמאמין בהוצאות להורג, תומך נלהב בישראל וגם האיש היחיד שעדיין מייצר מקומות עבודה בארה"ב. פרופיל

בראש ובראשונה, הסטטיסטיקות היבשות מלמדות, לכאורה, דבר פשוט: פרי מייצר משרות בשעה שאובמה מאבד אותן. 37 אחוז מכלל המשרות שהתווספו למשק האמריקאי מאז פרוץ המשבר הכלכלי נוצרו בטקסס, שם מיישם פרי מדיניות כלכלית הפוכה לזו שהנשיא מנסה להנהיג ברמה הפדרלית.
הוא מוריד מסים ומסיר רגולציות וחסמים ביורוקרטיים, בעוד שאובמה מבקש להעלות מסים ולהדק את הרגולציה. כשאחוז האבטלה בארה"ב עומד על 9.1, וכעשרה אחוזים נוספים סובלים מ-Under Employment (עבודה במשרה חלקית מחוסר ברירה), הנתון הזה לבדו יכול בהחלט לשלוח גם את הנשיא ללשכת התעסוקה.
בצדק מסוים, מצביעים הדמוקרטים על זרם הנפט הבלתי פוסק שפורץ מאדמת טקסס, כגורם משמעותי בשגשוגה המזהיר של המדינה, על רקע השיתוק המעיק שמסרב להרפות משאר המשק האמריקאי. בנוסף, יטענו הדמוקרטים, כ-50 אחוז מהמשרות שנוצרו בטקסס הן כאלו שהעובדים בהן משתכרים שכר מינימום.
כל זה נכון, ועדיין, ספק אם יש לכך משמעות אלקטורלית כלשהי. המובטל האמריקאי במישיגן, בדרום דקוטה, או בכל מקום אחר, מוציא את הראש מהחלון ורואה סביבו ייאוש. כשהוא שולף משקפת ומביט אל טקסס, הוא רואה
אבל עוד לפני זה, לריק פרי יש פריימריז לנצח. ובדרך עומד לו אחד, מיט רומני שמו, שגם הוא חושב שהוא יכול להיות נשיא לא רע בכלל, וכמוהו חושבים גם לא מעט אמריקאים. לרומני אין הרבה כריזמה, אבל מנגד יש לו כוח רצון של דחפור: כבר שנים שהוא מטיח את ראשו בקיר החיצוני של הבית הלבן, וכעת נראה שהוא קרוב מתמיד להבקיע פנימה.

עבור רפובליקנים רבים, זהו פשע שאין עליו מחילה. בעוד שסימן ההיכר של פרי מתקופתו כמושל טקסס הוא שגשוג כלכלי ויצירת מקומות עבודה, אות הקין של רומני מתקופתו כמושל מסצ'וסטס הוא רפורמה שמעלה ריח חזק של סוציאליזם.
הוסיפו לכך את עובדת היותו של רומני מורמוני, לעומת האוונגליזם הפונדמנטליסטי שבו מתהדר פרי, ותקבלו תנאי פתיחה טובים במיוחד לאיש שמימיו לא הפסיד מערכת בחירות.
שווה להתעכב לרגע על הפונדמנטליזם של פרי. הוא נוצרי אדוק שמתפלל כמה פעמים ביום; פעם, כשבטקסס היכתה בצורת קשה, הוא הציע לפתור את הבעיה באמצעות תפילה המונית לגשם. בפעם אחרת הצהיר ש"כל מי שאינו מתוודה על חטאיו באמצעות ישו (דהיינו – יהודים, מוסלמים, ושאר ירקות), מקבל כרטיס ללא עצירה לגיהנום".
הוא מתנגד בתוקף לנישואים חד מיניים ושולל מכל וכל הפלות, בטענה שהוא "תומך בזכות לחיים". במקביל, הוא חתם עד היום על למעלה מ-230 הוצאות להורג - יותר מכל מושל אחר בהיסטוריה של ארה"ב.
אולי זה לא נשמע לכם כמו רקורד מרנין במיוחד, אבל בפריימריז הרפובליקני כל סעיף שכזה משול לחותמת כשרות שהמועמד מנופף בה בגאווה. שלא כמו מישל בקמן, שחולקת עם פרי את דעותיו ברוב התחומים אך נחשבת לחסרת ניסיון ביצועי, מושל טקסס מביא עימו את "החבילה השלמה".
הוא נתפס כממוסד ומנוסה בעיני מצביעים מתונים, שמחפשים קודם כל פתרונות יעילים לכלכלה המקרטעת; ובמקביל, מובטח לו בסיס תמיכה חזק מהאגף האוונגליסטי של המפלגה, שנסחף אחר הלהט הדתי שלו.
בימים הקרובים צפוי פרי להכריז באופן רשמי על כניסתו למרוץ לנשיאות. לאור החולשה של שאר המועמדים הרפובליקנים, ולאור הדשדוש של אובמה בתחום הכלכלי, יש לו צ'אנס רציני ללכת עד הסוף. יהיה מעניין לראות את אמריקה מנוהלת על ידי פונדמנטליסט נוצרי שהגיע לבית הלבן הישר מאחוזת המושל בטקסס. רגע, בעצם, לא היינו כבר בסרט הזה?