"התפישה שגויה, יש השקעת חסר ביו"ש"

אחרי שערך מספר ביקורים במאהל ברוטשילד, מבטיח יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין: "קופת ההתיישבויות ריקה, הפתרון למחאה לא שם"

עמיחי אתאלי | 11/8/2011 7:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשבועות הראשונים מאז שפרצה מחאת האוהלים נמצאים המתנחלים וציבור פעילי הימין במבוכה מסוימת. המחאה אותה תפסו בתחילה כרצון להפיל את ממשלת נתניהו, באה כיוזמה של פעילי שמאל.

אם לא די בכך, מאז פרוץ מחאת האוהלים לפני כחודש שבה ועולה הטענה כי אם יופסקו העברות הכספים המופרזות להתנחלויות ביהודה ושומרון, ניתן יהיה לתת דחיפה משמעותית לסגירת הפער החברתי בישראל
דני דיין
דני דיין צילום ארכיון: פלאש 90
.

דני דיין, האם ההתנחלויות הן עול על תקציב מדינת ישראל?
"לחלוטין לא. התפישה כאילו ההתנחלויות ביהודה ושומרון זוכות להטבות זה הכי אייטיז. נכון שבשנות השמונים, כשחבל ההתיישבות הזה הוקם, היו מענקים ועידודים. כמובן שלהקים חבל התיישבות שמשתרע מעפולה עד ערד, זה עניין שעלה כסף. נכון גם שאחרי הסכמי אוסלו האומללים, מדינת ישראל נאלצה להקים כבישים עוקפים כדי להגן על האזרחים, אבל כיום אין שום תקציב חריג שהמועצות ביהודה ושומרון (יו"ש) מקבלות.

"ב-150 ישובים שבהם התושבים מקבלים סובסידיה במס הכנסה ישר לכיסם, לא נכלל אפילו יישוב אחד מיישובי יו"ש. אין גם סבסוד לדיור. בישובים שבהם יקבלו עכשיו זוגות צעירים מענק של 100 אלף שקל, לא נכלל אף יישוב ביו"ש. לכן, לא רק שאין השקעת יתר, יש השקעת חסר ביו"ש.

"הנושא היחיד שבו מדובר לאחרונה, ושבו יש סבסוד, זה עניין התחבורה הציבורית שזולה יותר ביהודה ושומרון. היא נובעת מסיבות ביטחוניות וזו היתה דרישה של הצבא שמטרתה היא להפחית את הנסיעה ברכבים פרטיים לא ממוגנים על צירי התנועה. זה היוצא מן הכלל שמאשר את הכלל".

מה עם הדוח של תנועת "שלום עכשיו" שדיבר על תקציב של שני מיליארד שקל בשנה הקרובה להתנחלויות?

"אנחנו נכנסנו לתוך הדוח הזה וגילינו שהוא בלוף אחד גדול. 'שלום עכשיו' טוענת ששני מיליארד שקל מתוך התקציב צבועים עבור ההתנחלויות, אבל כשאתה מעיין בפרטים אתה מגלה שיותר ממליארד שקל מהסכום הזה הלכו למימון גדר ההפרדה ולשיקום מפוני ההתנתקות.

"עם כל הכבוד ל'שלום עכשיו' גדר ההפרדה היא לא של ההתנחלויות ומפוני גוש קטיף הם לצערנו כבר לא מתנחלים. עוד עשרות מליוני שקלים בדוח שלהם זה כסף שהלך לקרן למורשת הכותל המערבי, שגם הוא לא התנחלות עד כמה שאני מבין. ולכן אם מישהו חושב ומקווה שמתוך הכספים שמועברים להתיישבות ביו"ש הוא יוכל לפתור את הבעיות של מדינת ישראל, הוא ימצא קופה ריקה".

מובן שלאזרחים הפרטיים אין הטבות, אבל אין שום תקציבים מיוחדים למועצות?
"אין שום תקציבים מיוחדים ליהודה ושומרון. עיני לא צרה לגבי הנגב והגליל, אבל צריך לזכור שיש להם משרד מיוחד, שהמשנה לראש הממשלה סילבן שלום עומד בראשו, והוא השיג תקיציבים מיוחדים ומפתח את האזורים הללו ללא הרף. אנחנו לא חולמים אפילו על דבר כזה.

"אם חלילה יחליטו על חזרה לקווי 67' צריך לקחת בחשבון את העלות

האדירה של הפיצויים לעקורים, וגם את עלות הפריסה מחדש של צה"ל באדמות הכי יקרות של מדינת ישראל. נצטרך להגן על עפולה מתוך עפולה, ועל כפר סבא מתוך כפר סבא, ועל באר שבע מתוך באר שבע. אני לא מתייחס כרגע לנושא הערכי והביטחוני של מהלך כזה, רק ברמה הכלכלית ברור שזה ימנע כל יכולת לעסוק בנושאים חברתיים".

ביקרת בימים האחרונים במאהלים, מה אתה שומע מהאנשים שם?
"לשמחתי הרבה באף ביקור שלי במאהלים לא שמעתי את הדיבורים הללו על ההתנחלויות. שמעתי את זה מפוליטיקאים כמו חיים רמון בבמה הזאת במעריב. שמעתי זאת גם מעיתונאים, אבל במאהלים אני לא שומע את זה ואני שמח על כך כי אם המאבק הזה יהפוך לשיסוי של אחד בשני אז דינו נדון מראש לכישלון.

"מחיר הטיטולים בבית-אל הוא כמו בעפולה, והעגלות בפסגות עולות כמו בתל אביב, אבל ההבדל הוא שבדרך כלל אצלנו יש יותר ילדים. 40 אלף איש ביהודה ושומרון גרים בקרוואנים, אז מצוקת הדיור לא זרה לנו. במדד הסוציו-אקונומי של משרד הפנים אנחנו נמצאים בין רמה 3 ל-4 מתוך 10.

"אנחנו מתחת למעמד הבינוני. אז מי שחושב שזו אוכלוסיה שיקחו ממנה ויוכלו לחלק לכולם - טועה. מי שחושב שהבעיות שהמחאה הזאת הציפה זרות לנו, טועה בגדול".

הביקורים שלך במאהל מעידים על הצטרפות שלכם למחאה?
"מועצת יש"ע כמועצת יש"ע לא מצטרפת לשום מאבק שאינו על יש"ע, אבל אנחנו באמת מעודדים את המתיישבים להצטרף למאבק הזה. אני שמח שבימים האחרונים הקימו מפוני גוש קטיף ופעילים חברתיים מיו"ש מתחם משלהם בשדרות רוטשילד.

"אתמול הייתי גם בבוקר וגם בערב במאהל. עברה שם נערה בת 15 ואמרה לי שהיא תושבת בית-אל. היא לא באה כמתנחלת, אז אני אומר שיש מאות ואלפי מתנחלים במאהלים. אני באתי למאהל קודם כל כדי להביע הוקרה על כך שהם העלו את השיח החברתי על סדר היום הציבורי.

"אני אומר כבר שנים שאנחנו צריכים לעשות פסק זמן בהתעסקות האובססיבית שלנו בפלסטינים. ובמה אבו-מאזן אמר, מה איסמעיל הנייה קשקש ומה סלאם פיאד חשב. מה שחשוב זה שנתעסק בעצמנו, ואני שמח שהתפיסה הזו הופכת עכשיו לקונצנזוס".

השאלה היא האם אתה אומר את זה כי ככה תשיג שקט ביו"ש ולא ידברו על פינויים או הקפאה?
"ממש לא. אני באמת חושב שחייבים להפסיק את ההתעסקות בעתידם של הפלסטינים וצריך לעסוק בעתיד הישראלים. כשהייתי במאהל אמרתי עוד דבר חשוב: אני מבין שקיים אי-אמון בין הממשלה למוחים וקיים אי-אמון בין המוחים לבין הממשלה, אבל אין לנו את הלוקסוס להתמכר לאי-האמון הזה. צריך להפשיל שרוולים ולגשת יחד למציאת פתרונות.

"עכשיו חשוב לשתף פעולה כדי למצוא את הפתרונות הנכונים למדינת ישראל. אם אי-האמון יגבר על הרצון למצוא פתרונות, שעת החסד הזאת עלולה להפוך לבכייה לדורות".

פגשת את ראשי המחאה?
"ישבתי שעה ארוכה עם איציק שמולי. ראיתי לפניי אדם ציוני לעילא ולעילא. מנהיג אמיתי. זה בהחלט נטע בי אופטימיות גדולה שהמאבק הזה יונהג לכיוונים נכונים. איציק הוא לא איש ימין ולא איש ארץ ישראל השלמה, אבל ציוני אמיתי בכל רמ"ח איבריו.

"ראיתי שהוא רוצה שצעירים יוכלו להקים כאן משפחה, לבנות את המדינה ולהתפרנס בכבוד, וכשזאת המטרה אנחנו שותפים לכך במאה אחוז. גם קריית שמונה, תל אביב ובאר שבע הם חלקים ממדינת ישראל, וגם אותם צריך לבנות וליישב ביהודים רבים בדיוק כמו את יהודה ושומרון".

גיל: 55. יליד ארגנטינה, מתגורר במעלה שומרון; מצב משפחתי: נשוי 1; השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב ותואר שני במימון מאוניברסיטת ת"א; במשך למעלה מ-20 שנה שימש כמנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים של קבוצת "אלעד מערכות"; בשנת 1989, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה, עבר עם משפחתו מתל אביב למעלה שומרון מטעמים אידיאולוגיים;  מכהן כיו"ר מועצת יש"ע מאז שנת 2007

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הראיון היומי

צילום:

מדור חדש במעריב. מדי יום נארח את הדמויות הבולטות על סדר היום לראיון אקטואלי נוקב. כל השאלות הבוערות, כל הסוגיות שעל הפרק וכל מי שמשפיע

לכל הכתבות של הראיון היומי

עוד ב''הראיון היומי''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/homepage -->