אבן החכמים: מסע ריחני עם דאודורנט מינרלי

מה עושים כשהדאודורנט גורם לכוויה אדומה וצורבת? נסו להיפטר מהדאודורנט התעשייתי. זה בטוח לא יכול להזיק

סופ
אביב לביא | 13/8/2011 12:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדי קיץ עולה על השולחן שאלת הדאודורנט. ההסתייגויות משלל המוצרים הכימיים ידועות: חלקם מכילים תוצרי לוואי של תעשיית הנפט, מונעים הזעה באמצעות סתימת הנקבוביות בעור, ובעיקר מכילים אלומיניום, שמקושר לאלצהיימר. גם טענות הנגד מוכרות: סתימת הנקבוביות לא הוכחה כמסוכנת, וכמויות האלומיניום שמחלחלות מבעד לעור זניחות.

אבן מינירלית. חלופה לא כימית
אבן מינירלית. חלופה לא כימית צילום המחשה: SXC
אני תמיד מעדיף חלופה לא כימית, אבל עד היום לא מצאתי אחת שתעשה את העבודה (מודה: לא נתתי לאבקת סודה לשתייה הזדמנות הוגנת להוכיח את עצמה). לכן התגלגלתי מקיץ לקיץ עם מוצרים סינתטיים, לא מאושר אך מוגן. וזה לא מעט.

אלא שהקיץ הנוכחי התחיל עם צרה גדולה: ברגע שהלחות באוויר גברה, אזור בתי השחי שלי - איתכם הסליחה על האינטימיות - התחיל לבעור. במשך שבועיים הסתובבתי עם מה שנראה והרגיש כמו כווייה גדולה, אדומה ולא נעימה בעליל.

בתחילה סירבתי לעשות שינוי. הרי בדאודורנט הכימי השתמשתי גם בחורף, ואז לא הייתה בעיה. מסקנה מתבקשת: הדאודורנט בסדר, והלחות היא מקור הצרות. ומאחר שעל הלחות אין לי שליטה, השלמתי עם מר גורלי.
שלום לגירודים

אלא שהמצב החמיר, ובגבור הגירוד והייאוש הבנתי שאין לי מה להפסיד. על השידה באמבטיה נתקלתי באבן דאודורנט מינרלית (יבואן: "מזור - רפואה טבעית"), אותה רכשתי בחנות טבע לפני מספר חודשים. בניסיונות הבודדים שעשיתי איתה לאחר הקנייה לא התרשמתי מביצועיה, אלא שעיון קצר בהוראות גילה לי שאז לא השתמשתי בה נכון: מתברר שלפני שמעבירים אותה על הגוף יש להרטיב אותה במים. החלטתי לתת לה עוד הזדמנות.

השעיתי עד להודעה חדשה את הדאודורנט הכימי הכחלחל והריחני, והכנסתי לשימוש את האבן המינרלית. ביום קיץ חם, המגע של האבן החלקה והקרירה עם הגוף הוא אקט מרענן בפני עצמו,

עוד לפני שמדברים על תפקידה בנטרול נזקי זיעה. אגב, מדובר במוצר זול למדי: מחיר האבן 50-40 שקל , תלוי בחנות, ואפשר להשתמש בה ברציפות במשך חודשים ארוכים.

ההפתעה האמיתית הגיעה בהמשך: בתוך כמה שעות הכוויות האדומות התחילו להתכווץ. יממה מאוחר יותר כבר כמעט לא היה להן זכר. שלום לגירודים, די למריחה נואשת של משחות לפני השינה. בכך לא נגמרו החדשות הטובות: האבן המינרלית עושה את העבודה גם בתחום הגנת הריח. אם בנוסף לנטרול רוצים להצטייד גם בניחוח, אפשר להוסיף מעליה שכבת דאודורנט אורגני/ טבעי, לפי הטעם (והריח). אצלי זה נותן תוצאות משביעות רצון.

עניין אינדיבידואלי

חשוב להדגיש: מה שטוב לי, לא בהכרח טוב לכל אחד. מערכת היחסים בין גוף האדם לחומרים מסוגים שונים היא עניין אינדיבידואלי ומשתנה מאחד לשני, מעור לעור. יש כאלה שאלרגיים דווקא לתכשירים קוסמטיים טבעיים/אורגניים. יש הטוענים שגם האבן המינרלית אינה כלילת השלמות מבחינה בריאותית, שכן רשימת המרכיבים שלה כוללת פוטסיום אלום, תרכובת שמכילה אלומיניום.

אחרים טוענים להגנתה שהאלומיניום נמצא בתוך תרכובת ולכן אין סכנת ספיגה בגוף. הדעות יישארו כנראה חלוקות. אני, מניסיוני, יכול להמליץ רק על דבר אחד: אם בית השחי שלכם נראה כמו משטח צלייה, לפני שאתם מטביעים את עצמכם בקרמים או רצים לרופא העור הקרוב, נסו להיפטר מהדאודורנט התעשייתי. זה בטוח לא יכול להזיק.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ -->