הממשלה צריכה לרצות פתרונות למשבר
כלל ענפי המשק מאופיינים בריכוזיות גבוהה. על הממשלה להוריד מסים, למכור קרקעות ולפתוח את השווקים לייבוא
המחאה כיום מתמקדת במחירי הנדל"ן המרקיעים שחקים, בתנאי הרופאים, ובהקלות לזוגות צעירים עם ילדים. למעשה, כלל ענפי המשק מאופיינים בריכוזיות, החל מענף המזון - בו 5 חברות חולשות על כ-50% מהשוק; ענף הפנסיה שנשלט על-ידי 5 חברות ביטוח גדולות; ענף הדלק הנשלט על-ידי 4 חברות גדולות; וענף הרכב, בו כ-7 יבואניות שולטות על כחצי מסך הרכישות, ולזאת מתווסף מס הקניה המוטל על הרכב ועל חלקי החילוף שלו, העומד כיום על 83 אחוז, מהגבוהים במדינות אירופה וארה"ב, למעט דנמרק.
מעבר לכך, ישנה בירוקרטיה מסועפת הנמשכת על פני שנים. כך היה עם הטיפול בישראכרט, שהחל בשנים 2005-2006, ורק כעת משרד האוצר הביא לשינוי המיוחל נגד המונופול הקיים בתחום סליקת כרטיסי האשראי. זו גם הסיבה שמחאת הנדל"ן צוברת תאוצה, שכן האזרח לא מסתפק רק בהבטחות ראש הממשלה שבטווח ארוך יחול שיפור. האזרח רוצה שינוי מהותי ותוצאות מיידיות.
מחדלי הממשלה הם הגורם העיקרי למצב הנוכחי, דוג' הטלת המסים הגבוהים והשארת מרבית הקרקעות בידי מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י). ממחקרים של ירדן גזית ממכון ירושלים לחקר שווקים, עולה כי הישראלים משלמים 75 אחוז יותר מס על דירות מהממוצע ב-OECD.
בנוסף, כ-92 אחוז מהקרקעות בישראל נמצאות כיום בשליטת המדינה. ממ"י משווק רק כ-10,000 דירות בשישה חודשים: כ-13 אלף דירות שיווק במחצית הראשונה של 2010, וכ-10,000 דירות בתקופה המקבילה אשתקד, דבר
בשוק החלב והגבינות, הטלת מכסים גבוהים של למעלה מ-100% והאיסור על ייבוא מחו"ל גרמו לעליית מחירים ולמחאת הקוטג', בה כל הארץ רחשה וגעשה סביב גביע פתיתי גבינה לבנים. הממשלה הוסיפה חטא על פשע בכך שהפתרון שניתן על-ידה הינו חלקי. אמנם האוצר מודיע כי המכס על גבינות קשות ירד מ-70% ל-20% עד 2016, אולם יש לזכור כי שוק החלב לא נפתח לתחרות מלאה והוחלט רק על ייבוא של גבינות קשות ואבקת חלב.
זאת בניגוד לנעשה במדינות אחרות שהבינו שייבוא מקיף יתרום להורדת מחירים משמעותית. במרץ 2010 ממשלת הודו הורידה מסים על אבקת חלב ואפשרה יבוא פטור ממס וסך מחירי החלב ירדו ב-14.73% בשנה.
גם בסין ישנו יבוא של מוצרי חלב ומזון לתינוקות מניו-זילנד ואוסטרליה. בשנת 2010 ייבאה 414,000 טון אבקת חלב, עליה של עשרות אחוזים לעומת 2009.
קוריאה מייבאת חלב וגבינות מניו-זילנד, ארה"ב, אוסטרליה, אורוגוואי והאיחוד האירופי, דבר שהגדיל הביקוש לגבינות ולמוצרים משלימים כמו יין, ולצמיחה גדולה במכירות. לפי אוניברסיטת California-Davis, קיצוץ של 30%-40% במכסים בקוריאה, מביא לירידת 7%-11% במחירים. בקנדה גם מותר לייבא כמעט כל מוצר חלב או גבינה, כולל שמנת, קצפת, חמאה ומרגרינה.
ישנו פתרון מיידי הן בשוק החלב והן בשוק הנדל"ן– הורדת מסים, מכירת קרקעות ופתיחת השווקים לייבוא. פתרון דומה קיים לבעיית הריכוזיות בשוק הדלק, הרכבים, ענף הפנסיה ועוד – הכל תלוי ברצון הממשלה להוציא זאת לפועל.
נדרש מהממשלה פתרון מהיר ומיידי בכלל ענפי המשק, לפני שהאזרח מאגדת הפסח - שהפך מהבן ה"תמים" לבן ה"חכם" – יאלץ בסופו של יום לייצג את הבן ה"רשע". הפתרון צריך לספק לאזרח תחושה שמחאתו אכן נשמעת. שכן, לא ישב עוד בחיבוק ידיים, אלא יצא להפגנות רחוב המוניות. מעבר לכך גם הטכנולוגיה תאפשר לו להשפיע היישר ממסך המחשב בבית. בעידן של ימינו, לאזרח יש הרבה יותר ידע, כח ושליטה.
הכותבת היא כלכלנית במכון ירושלים לחקר שווקים, לשעבר יועצת לשר התשתיות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם