רדו מנתניהו: אי אפשר לשנותו
בנימין נתניהו הוא פוליטיקאי אידיאולוגי ולא פרגמטי, והוא לא ישנה את סדרי העדיפויות שלו בגלל המחאה או אובמה. לא טוב, תחליפו
אלו רעיונותיו וזו המדיניות שלו. את נתניהו אי אפשר לשנות מדי כמה חודשים. למיטב שיפוטו, המציאות לא השתנתה באופן קיצוני. להפך: יסודותיה של תפיסת עולמו עובו והתחזקו. נתניהו לא נבחר לקדם תהליך מדיני משום שאיננו מאמין בתועלתו. נתניהו לא נבחר ליישם את רעיון "שתי המדינות" משום שהתנגדותו למדינה פלסטינית ידועה, מוצקה ומנומקת.
נתניהו לא נבחר כדי להקים ממשלה עם ציפי לבני. לו רצה תהליך מדיני, היה עושה כן. בעיניו, הסכנה של מדינה פלסטינית ושל איראן איסלאם-פאשיסטית המאיימת להחריב את הציביליזציה היהודית גדולה מהתועלת שבמשא ומתן ובהיפרדות מדינית.
נתניהו לא נבחר לשנות את סדרי העדיפויות הכלכליים של ישראל. הוא שמרן-רפובליקני שמתעב ממשל גדול, מתערב ומווסת. הוא מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן. ביחס לאמריקה הדמוקרטית של קלינטון-אובמה, נתניהו הוא מסיבת תה רפובליקנית של אדם אחד. נתניהו לא נבחר להיות חבר של הנשיא אובמה. הוא חבר של ניוט גינגריץ' וגלן בק. ובכלל, ארצות הברית זקוקה לישראל יותר משישראל צריכה את אמריקה.
נתניהו לא נבחר להקים מחדש מדינת רווחה. לדעתו, מדינת רווחה היא מתכון לבטלנות ולקיבוץ נדבות. לאדם צריך לתת חכה ולא דגים.
נתניהו לא נבחר לחתור ל"צדק חברתי". צדק חברתי נקבע בידי השוק החופשי ואי-השוויון, הוא נתון קבוע בחיי הפרט והחברה ואין לשנותו באמצעות חקיקה או מיסוי. נתניהו לא נבחר כדי לטפל בעוני או בתהליך שבו "המעמד הבינוני" הוא למעשה עני. הוא אולי לא אוהב עוני כתופעה, אבל אוהב עניים עוד פחות. עניים זה לא טוב לתוצר המקומי הגולמי, זה מעיק וזה במיוחד לא אסתטי.
נתניהו של 2011 הוא אותו נתניהו של 1999-1996 בתוספת ניסיון וחיזוק תפיסת עולם. הוא מגובש, דעותיו מוצקות ובבסיסו הוא פוליטיקאי אידיאולוגי ולא פרגמטי. שינויי
ביסוד מצבור הדרישות לשינוי עומדות שתי הנחות יסוד: פוליטית ומהותית. מבחינה פוליטית נתניהו הוא ראש ממשלה בזכות 24 אחוז מקולות הבוחרים. זה דבר חסר מקבילה בדמוקרטיה מערבית. כאשר אובמה נבחר ב-2008 ברוב של 53 אחוז, אמרו שהמנדט שלו לשינויים מקיפים מוגבל מאוד.
כאשר ביל קלינטון נבחר ב-1992 עם 43 אחוז, אמרו שאין לו מנדט. השיטה הקואליציונית בישראל מאפשרת לנתניהו להקים ממשלה יציבה יחסית, תוך הישענות על מכנים משותפים עם מפלגות אחרות. אולם מאחר שנתניהו הוא רק 24 אחוז מהציבור, דורשים ממנו שינוי.
הנחת היסוד המהותית נוגעת למושג "המציאות" ולצורך של ראש הממשלה למשול ביעילות ומתוך התחשבות בסביבה וקידום מרבי של האינטרסים הלאומיים.
עליו להתאים עצמו ולתת קדימות למציאות על פני כל עיקרון או רעיון שעמם בא לתפקיד. הצורך לפתח מערכת יחסים עם נשיא ארצות הברית כפועל יוצא של הברית החיונית בין המדינות והצורך לנהל תהליך מדיני ומדיניות חוץ סבירה, הצורך לשכלל ולשנות מדיניות כלכלית, הצורך לתעדף מחדש. נתניהו מפריך את שתי ההנחות. מי שחושב שהוא מושל תוך התעלמות מהמציאות מוזמן להחליפו, לא לתבוע שישתנה. הוא לא רוצה ולא יכול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם