שביתת הרופאים: בוררות עכשיו

המו"מ התקוע בין הרופאים לממשלה מחייב מעבר להליך בוררות. מנגנון כזה יפתור ביעילות סכסוכי עבודה, כמו בסקטור העסקי

שמואל הולנדר | 10/8/2011 14:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, היא משפטנית מנוסה ושקולה. היא השקיעה מאמצים ראויים להערכה במגמה לנסות ולגשר על הפערים בין תביעות הרופאים ובין עמדות משרד האוצר מאמצים אלו, הגם שהביאו לצמצום מסוים בפערים, לא הניבו הסכמה ולא הביאו לסיום העיצומים הנמשכים כבר כארבעה חודשים וקצם אינו נראה באופק, לפחות בשעה זו.

אי אפשר שלא לחוש אהדה והזדהות עם מאבקם של הרופאים, ובייחוד עם זה של המתמחים הצעירים העושים לילות כימים בטיפול בחולים ומקריבים עקב כך את איכות חייהם וחיי בני משפחותיהם. שעות התורנות הן בלתי אנושיות, והשכר אינו תואם את גודל האחריות. מצוקתם של הרופאים אמיתית וטענותיהם צודקות. עם זאת, עיצומים בתחום כה חיוני ורגיש, הנמשכים זמן כה רב ופוגעים קשות בציבור, הם מצב בלתי נסבל.

ישראל היא מדינה מוכת סכסוכי עבודה קיבוציים. לא מכבר הסתיימו שביתות ממושכות של הפרקליטים ושל העובדים הסוציאליים. היו תקופות, והן לא רחוקות, שהיינו "אלופי העולם" בשביתות ובעיצומים. לעתים קרובות פונה המדינה לבתי הדין לעבודה בבקשה להוצאת צווי מניעה. אלא שהפתרון איננו - ולא יכול להיות - במישור המשפטי.
בית הדין אינו מוסמך להכריע בחילוקי דעות כלכליים

דומני שאין חולק שהדרך הנכונה להגיע לפתרון הסכסוך הוא במשא ומתן בין נציגי המעסיקים ובין הארגון היציג של העובדים. אבל מה עושים כשהמשא ומתן אינו מביא ליישוב הסכסוך במשך זמן רב, כפי שאירע בשביתות האחרונות?

בית הדין יכול להוציא צווי מניעה או להימנע מהוצאתם, אך הוא אינו מוסמך להכריע בחילוקי דעות כלכליים. הוא אינו יכול לקבוע כמה תקנים צריך להוסיף בבתי החולים ואיזה אחוז של העלאת שכר מגיע להם. שיטת המשא ומתן, כפי הנראה נכשלה גם היא במקרה זה.



יש מדינות מערביות שבהן נאסר על עובדי ציבור לשבות. דוגמה מובהקת לכך היא ארצות הברית. אגב, מעניין לציין שדווקא מגזרי עובדים או משרתי ציבור שאינם רשאים לשבות בישראל נהנים מתנאי שכר טובים יחסית: השב"כ, המוסד, נושאי משרה שיפוטית וצה"ל. היו בעבר ניסיונות לפגוע באמצעות חקיקה בזכות השביתה. ניסיונות אלו לא צלחו ובצדק. זכות השביתה היא זכות יסוד ואין לפגוע בה. עם זאת, צריך למצוא שיטה אחרת לפתרון בעיה כאובה זו הפוגעת בציבור ובמשק המדינה.

כולם ירוויחו מן ההסדר

אין מנוס מבוררות חובה, אחרי שהמשא ומתן עלה על שרטון ואינו מביא תוצאות. ניתן להקים מאגר של נציגי ציבור בעלי מוניטין, עצמאיים ובלתי תלויים, שיבואו מקרב בעלי תחומי עיסוק מגוונים.

מתוך מאגר זה יגויסו בוררים לצורך הכרעה בסכסוכי עבודה שלא נפתרו במשא ומתן תוך זמן סביר. אין סיבה שבוררות כזו תימשך זמן רב. בוררות בסקטור העסקי היא כלי מקובל ליישוב מהיר ויעיל של סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. אין שום סיבה שמנגנון כזה לא יפעל ביעילות גם בסכסוכי עבודה.

מעמדם של הארגונים היציגים הגדולים כמו ההסתדרות הכללית או ההסתדרות הרפואית לא ייפגע, שכן האופציה הראשונה תהיה משא ומתן עמם כנציגי העובדים. רק אם המשא ומתן ייכשל, יפנו לבוררות. הכל ירוויחו מן ההסדר - העובדים, המעסיקים ובראש ובראשונה הציבור שהוא הסובל העיקרי מהשביתות והעיצומים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שמואל הולנדר

צילום: .

עורך דין, לשעבר נציב שירות המדינה ומזכיר הממשלה.

לכל הטורים של שמואל הולנדר

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->