"אם המחאה בעד צדק ושוויון - שתבורך"
הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר יוצא נגד האלימות שמתגברת בחברה. "זה לא מתאים לעם ישראל. לצערי, איבדנו את החסד"
הבית האחרון של הקינה קורא קריאה גדולה לציבור לחשוב על מעשיו ולשפר את דרכיו: "לזאת השריפה בכו, דמעות כים ילכו/ וחשבון נפש תערכו, וכל שנאה תשליכו/ את חבריכם תמליכו, בנתיבות שלום תדרכו/ ויחיש אל במהרה, להשיב ליושנה עטרה"
מתוך ההספד לרב אלעזר יוצא הרב הראשי לנאום תוכחה קשה נגד החברה הישראלית, האלימות שהולכת ומתגברת בתוכה, אבל בעיקר נגד האטימות והאדישות שבה אנחנו מקבלים את מעשי הזוועה, כאילו היו גזרת גורל. הדברים מזכירים את מדרשי הזעם של הנביאים לפני החורבן. כמותם, הרב הראשי טוען כי אם העם ישפר את דרכיו, הוא עשוי לזכות בגאולה, בחסדי האל.
כבוד הרב, שנאת החינם לא עברה מן העולם. אפילו להפך.
"אכן, ידוע ומפורסם שבית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, שהיא העבירה הכי חמורה שיכולה להיות. הבית השני נחרב אחרי 70 שנה בגלל שנאת חינם ועד היום לא נושענו. מה זה אומר? העם הבין אחרי חורבן בית ראשון כי עשה עבירה ולא חזר עליה יותר. את שנאת החינם האדם לא מרגיש שהוא עושה. הוא
"לצערנו השנאה הזו החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגלתה אותנו מכאן. יש בינינו כאלה שיש אצלם שנאת חינם כלפי האחר על דעות מדיניות, על ענייני ביטחון או על קיום הדת. כל מיני ענייני הבל וריק".
קמצא ובר-קמצא שבגללם חרב בית שני עדיין חיים בתוכנו?
"לצערי כן. אתה יודע מה זה קמצא בעברית? חגב. מה שאומר שבית המקדש השני נחרב על שטויות. גם היום אנחנו מתנגחים על הבלים, הופכים הכל לשנאה, מניחים בינינו מחיצות, גורמים לפירוד הלבבות, מרחיקים איש מרעהו, דוחים גמילות חסדים. תראה מעשה שיגעון של אדם דתי לכאורה, שקם ורוצח את הרב הגדול אלעזר".
ואולי זה מעשה שיגעון של אדם אחד?
"לא. בשנים האחרונות נפל דבר בישראל. חשבנו שיהיו כאן עבירות טומאה, גילוי עריות, דברים כאלה, אבל מה קורה? יש רציחות כמו בשגרה. בחדשות אנשים שומעים כי איש אחד רצח את ילדיו, אבל ממשיכים את ארוחת הערב שלהם. בא אדם שיש לו קשר לדת והורג רב גדול וממשיכים הלאה. זה נורא, לא מתאים לעם ישראל. זה המשך של השנאה של בית ראשון, זו המשכה של ההידרדרות".
בנסיבות הללו לצום תשעה באב יש משמעות מיוחדת.
"צריך להתאבל על בית המקדש. מה זה אומר להתאבל? להתבונן. זו עיקר האבלות. לחשוב מה מונע מאיתנו להגיע לבית המקדש השלישי. להרבות אהבה איש לרעהו. להרעיף כבוד, לגלות סובלנות לדעות אחרות. לעשות מהפכה בחינוך, בצורת הדיבור. ללמד דברי פיוס ודברי נחת".
איך אתה רואה בהקשר הזה את המחאה ההמונית ברחובות?
"אין דבר יותר חשוב מאשר חמלה על העניים. כאשר הייתי הרב הראשי של העיר תל אביב, הייתי אצל ראש העיר רון חולדאי. באה משלחת מאחת השכונות המבוססות בעיר. הם אמרו לו: 'אנחנו מוכנים לשלם מסים, אבל רק עבור השכונה שלנו'. אמרתי לו: 'בשום פנים ואופן אל תסכים לזה'. אסור לזלזל בעניים ולזרוק אותם לאשפתות. לצערי, איבדנו את החסד. עכשיו זורקים לעשירים ולוקחים מהעניים ".
המחאה באה בדיוק להילחם נגד התופעות הללו.
"המחאה הזו, אם היא בעד צדק חברתי ושוויון תבוא עליה ברכה. צריך לשמוע לה, אבל זה לא מונע זעקה על התנהגות נכונה ודרך ארץ. הממשלה צריכה להקים ועדה שתבדוק גם את ההידרדרות הזו בכנסת, בקרב בני הנוער. שיהיה שינוי".
המפגינים תובעים גם ערבות הדדית בעם. האם כולם נוטלים חלק בנטל הכבד על הגנת העם והמדינה?
"העם מוכן לסבול ולהעריך את האנשים שלומדים תורה. זה היסוד הכי גדול. על התורה נאמר 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו'. אבל אם יקומו קבוצות ולא ישרתו בצבא סתם מתוך אידיאולוגיה או השתמטות של אנשים שלא לומדים באמת - זה חמור מאוד. כולם צריכים לשאת בעול בכבוד, ואיש-איש ידאג לרעהו באמת".
אפשר לסיים במסר אופטימי?
"במגילת איכה כתוב על בית המקדש 'קרא עלי מועד'. מה פירוש? ברגע זה המצב לא כל כך טוב אבל יהפוך למועד טוב. המשיח נולד בתשעה באב, מה שאומר כי מתוך הצרה צומחת הישועה. שנזכה שהקדוש ברוך הוא ישרה אהבתו עלינו, ונגמול ונאהב איש את רעהו, ובזה נזכה לגאולה שלמה בימינו, אמן".
הרב שלמה עמאר: תעודת זהות
גיל: 63; מגורים: ירושלים; מצב משפחתי: נשוי+12; תפקידים קודמים: אב בית הדין הרבני בפתח תקווה, הרב הראשי של תל אביב; מכהן כרב הראשי הספרדי ואב בית הדין הרבני העליון מאז 2003.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם