הנהג השיכור זוכה בגלל מיקרוגרם אחד
ביהמ"ש זיכה נהג מעבירת נהיגה בשכרות לאחר שבבדיקת "ינשוף" נמצא עם 290 מק"ג אלכוהול, דבר המהווה את ה"גבול המותר המקסימלי"
בדיקת אלכוהול על הכביש צילום ארכיון: אמיר מאירי
כנגד חזוט הוגש כתב אישום לפיו בינואר השנה נהג ברחוב חלוצי התעשייה, צומת קריית אתא, מפרץ חיפה, בהיותו שיכור ובדגימה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול 290 מיקרוגרם העולה על המידה הקבועה, בניגוד לתקנות ופק' התעבורה.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא היה שיכור. לאור כמות האלכוהול הגבולית הנקובה בכתב האישום וקיומם של מחדלי חקירה שנודעו לשופט כבר בראשית ההליך, סבר השופט כי מן הראוי שהמשטרה תשקול את עמדתה בנוגע לתיק זה. הדיון נדחה לצורך בדיקה זו.
"רף השכרות החל מ-290 מק"ג"
ביולי השנה, הודיעה המאשימה, חרף האמור לעיל, כי עמדתה היא שיש להמשיך בהליכים. השופט קבע כי יש לזכות את הנאשם ואלה נימוקיו: "בפסיקה נקבע כי רף האכיפה לעניין השכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (כאשר דרגת אכיפה זו כוללת את שולי הביטחון הנדרשים בשל החשש לאי דיוק המדידה, את הסטייה בריכוז בלוני הכיול, ואת החשש כי החיישן האלקטרו כימי מדד תוצאה נמוכה שלא נרשמה)".
השאלה שניצבה בפני השופט בתיק זה היא האם יש לפרש את ההלכה כמתייחסת לכמות נמדדת של 290 מק"ג כנמצאת בתחום ה"אסור", כטענת המאשימה, או שמא תחום זה, אינו כולל כמות של 290 מק"ג והאישום בעבירה זו צריך
לחול מקום בו הכמות הנמדדת באוויר הנשוף היא החל מ -291, קרי, לא כולל 290.
השופט ציין לאחר שסקר את הוראות המחוקק ואת פסיקת בתי המשפט בנושא ונמצא, שגובה ריכוז האלכוהול המקסימלי המהווה את "הגבול העליון", נחשב כנכלל בכמות המותרת. כך נהג המחוקק לגבי מרבית העבירות הכוללת רף כמותי או מספרי אחר, כמו מהירות מקסימלית מותרת, משקל מקסימלי מותר, רוחב רכב ועוד, וכך קבע גם בהתייחס לרף השכרות המקסימלי המותר.
לפיכך, הבהיר השופט בין היתר כי משמעות קבלת טענת המאשימה, שיש לאכוף את רף השכרות החל מ-290 מק"ג, היינו כולל 290 מק"ג, הינה למעשה, התעלמות מוחלטת ממצוות המחוקק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם