מחיר היוהרה
הורדת דירוג האשראי היא כתב תביעה נגד הפוליטיקה האמריקאית, שמונעת מהשלטון למשול ויוצרת משברי ענק חסרי פתרון עם ירידת דירוג האשראי הפיננסי של אמריקה, יורד דירוג האשראי המדיני של ישראל
הוא ונשיא חברת הנפט אקסון-מוביל גילו שדירוג האשראי של חברותיהם גבוה מזה של ארצות הברית של אמריקה. בעיני חברת דירוג האשראי, וולדון יותר אמין מהאוצר האמריקאי. לג'ונסון אנד ג'ונסון, על פי חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (S&P), יש דירוג אשראי מרבי של AAA בעוד ארצות הברית של אמריקה ירדה לרמה של AA.
לכאורה זה שיא הטיפשות. הרי ממשלת ארצות הברית יכולה להדפיס עוד דולרים ולשלם את חובה בזמן, בשעה שג'ונסון אנד ג' ונסון לא יכולה למכור תרופות נגד סוכרת, משחות שיניים או שמפו כאוות נפשה. איך ייתכן שדירוג האשראי שלה טוב משל ארצות הברית?
זו הפעם הראשונה מאז 1917, כאשר ארצות הברית החלה להנפיק איגרות חוב ממשלתיות בשווקים בינלאומיים, שבה מעמדה הפיננסי הבינלאומי עומד לביקורת. זו גם הפעם הראשונה מאז 1941, כאשר החלה לדרג מדינות, שסטנדרד אנד פורס מורידה את הדירוג של ארצות הברית ממושלם לפחות ממושלם.
זה הרבה פחות מ"רעידת אדמה", כפי שתואר, וזה רחוק מלהשפיע על אטרקטיביות מכירת וקניית איגרות חוב ממשלתיות של ארצות הברית, אבל יש כאן המשכיות: היחלשות ארצות הברית והתמוססות המודל הכלכלי האמריקאי כמופת לכלכלות העולם. התהליך שהחל סביב 2004-2003 והגיע לשיאו בהתמוטטות וול סטריט ב-2008 לא נעלם ולא תוקן.
הפרדיגמה של "השוק חכם, יעיל ורווחי יותר מכולם" נשברה יחד עם אחותה התאומה: השוק הוא הפתרון, ממשלות הן הבעיה. רק הרפובליקנים בקונגרס וחבריהם בקריית הממשלה בירושלים עדיין חושבים שזו העת לקיצוצים, "ריסון תקציבי", "הקטנת הגירעון" ואמון ב"כוחות השוק". כל אפשרות אחרת היא "סוציאליזם", רחמנא ליצלן, או "מדינת רווחה", חלילה.
לכאורה, זה גם שיא הציניות, האירוניה והאבסורד. סטנדרד אנד פורס אחראית במידה רבה, אם כי עקיפה, לחור הפיננסי שבו נמצאת הממשלה הפדרלית האמריקאית ולסף חדלות הפירעון של ארצות הברית בשבוע שעבר. יחד עם עמיתיהם מהחברות מודי'ס ופיץ' ידעו אשפי הכלכלה והלוליינים הפיננסיים שעובדים בסטנדרד אנד פורס כי אין דבר טוב יותר בעולם, ואין המצאה גאונית יותר מאז המעבר מפקעות צבעוניים לכסף נייר ושטרות חוב ממשלתיים, מאשר איגרות חוב מגובות משכנתאות.
את דבר ההבל המופרך הזה עטפו בסטנדרד אנד פורס בדירוג אשראי AAA מאז אמצע שנות ה-90 ועד
כאשר הממשלה הפדרלית נאלצה להתערב בחבילת תמריצים - אותה ביקש אובמה להגדיל וייתכן מאוד שלא הגדיל מספיק - גדל הגירעון, גדלו ההלוואות, צומצם האשראי, הפירעון הפך קשה וסין הייתה לבעלת החוב האמריקאי הגדולה בעולם, שלא לדבר על מיליונים שאיבדו את בתיהם, חסכונותיהם וערך נכסיהם.
הפוליטיקאים האמריקאים יכולים לבטל, לכעוס ולהתיז אש וגופרית על החוצפה של סטנדרד אנד פורס, אבל אתה יודע שאתה בצרות כאשר ביוון לועגים לך. מאמר מערכת בעיתון היווני "אקאטימריני" קובע שארצות הברית משלמת את מחיר השאננות והיהירות ושהחלטת סטנדרד אנד פורס היא בכלל ההוכחה לריקבון ול"דקדנטיות" של מעצמות-על לאורך ההיסטוריה. זה נכתב בעיתון יווני, בשפה היוונית, במקום שלא ברור שהוא עדיין מדינה ריבונית ובוודאי לא מדינה מתפקדת המכונה עדיין "יוון".
מהותית , הקביעה של סטנדרד אנד פורס היא פוליטית ולא כלכלית נטו. בדברי ההסבר וההנמקה להחלטתם, אותה איימו לבצע כבר באפריל ולא טרחו לשנותה גם לאחר שממשלת ארצות הברית הדגימה להם כי חישוביהם מוטעים, הם למעשה הגישו כתב תביעה נגד הפוליטיקה האמריקאית.
סטנדרד אנד פורס קבעו: "ההליכה על הסף בחודשים האחרונים מדגישה שיכולת המשילות וקביעת המדיניות בארצות הברית איננה יציבה, פחות יעילה ופחות ניתנת לחיזוי מכפי שחשבנו. . . זה גורם להחלשת יכולתה של הממשלה לנהל את התקציב וכספי הציבור. . . בעיתות אתגרים כלכליים ופיסקאליים משמעותיים". הקוטביות , הרעילות, חוסר הרצון בפשרה וההשתעבדות לפוליטיקה מונעים מהמערכת הפוליטית האמריקאית למשול והופכים את כהונתו של הנשיא - כל נשיא-לרצף משברי ענק חסרי פתרון מעשי וישים.
כדי שלא תהיינה אי-הבנות - כלכלת ארצות הברית נמצאת במשבר מתמשך, מבני, ניהולי, תרבותי ובעיקר פוליטי. התוצר האמריקאי הוא 13.3 טריליון דולר בשנה. לו כלכלת ארצות הברית הייתה באמת צומחת, הוא צריך היה להיות סביב 15.7 טריליון דולר, כלומר 15 אחוז יותר. בשפה פשוטה יותר, בכל רבעון שבו כלכלת ארצות הברית צומחת בפחות מ-3.5 אחוזים היא למעשה הולכת אחורה ביחס למגמות הצמיחה שלה. בשנה האחרונה הקצב הוא 1.6 אחוז , ולכן מדובר באפשרות ריאלית של מיתון נוסף, כפי שהיה בראשית שנות ה-80.
האשלייה שכלכלת העולם מתאוששת מקורה בצמיחת סין והודו, אבל כאן יש לזכור שני יסודות חשובים: ראשית, השוק הגדול שלהן הוא ארצות הברית, עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, שבה האשראי, החסכונות ואמון הצרכנים מתכווץ. ושנית, גם בהן עלות העבודה, הביקוש ומחיר הסחורות ויוקר המוצרים והמחיה עולים.
ה"אקונומיסט", השבועון הכי קפיטליסטי, פרו-שוק חופשי ואנטי-התערבות ממשלתית בעולם, בחר לכנות את התנהגות הקונגרס האמריקאי "האידיוטיות של התנהגותם ובחירתם בהליכה על הסף על פני פשרה", התנהגות חסרת אחריות שכל העולם ראה בשידורים חיים בשבוע שעבר.
מה שהעולם ראה עוד זה אמריקה בדעיכה. יש לה יכולת ואנרגיות להמציא את עצמה מחדש ויש לה עדיין את סך כל הסממנים של מעצמת-על, אבל יכולתה להקרין עוצמה בינלאומית נשחקה ונשחקת. כאשר לארצות הברית מורידים את דירוג האשראי הפיננסי, יורד איתו דירוג האשראי המדיני של ישראל. כאשר מדינה שחלק מעוצמתה הכלכלית נשענת על עוצמה צבאית ומדינית, אשר בתורה תלויה כמעט לגמרי בעוצמה ובהרתעה אמריקאית, כדאי לה לאותה מדינה להתבונן היטב על מה שקורה בפוליטיקה ובחברה בארצות הברית ולא רק על מה שאמרו בסטנדרד אנד פורס. נשיא ג'ונסון אנד ג'ונסון לא יכול להטיל וטו באו"ם ואין לו אף-35 לתת במתנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם