פרקליטי קצב: הייתה מערכת יחסים בהסכמה
בדיון בערעור הנשיא לשעבר טענו סנגוריו כי ישנן סתירות וחורים בעדות של המתלוננת והציעו לשופטי העליון להפיק לקחים ממשפט דמיאניוק
"יש אפשרות שלא היה בין קצב לבין א' כל מערכת יחסים, יש אפשרות כי היה ביניהם קשר אינטימי, שלא הביא בהכרח ליחסי מין, ויש אפשרות של קשר אינטימי עם קיום יחסי מין", אמר פלדמן. "בית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון אפשרות זו", הוסיף.
"כדי שבית המשפט ידון באפשרויות אלו, האם לא כדאי שהמערער בעצמו יטען זאת?", תהה השופט סלים ג'ובראן. "הגרסה האלטרנטיבית לא חייבת לבוא מפיו של הנאשם", השיב פלדמן. השופטת נאור העירה לפלדמן שגרסה זו היא מסקנה נסיבתית.
פלדמן אף ביקש מהשופטים מרים נאור, עדנה ארבל וג'ובראן להפיק לקחים ממשפט דמיאניוק שכזכור הורשע במחוזי אך זוכה מחמת הספק בעליון. "דמיאניוק זוהה על-ידי עדי ראייה שאיש לא הטיל ספק במהימנותם. אנשים שעבדו במחיצתו במלאכת ההשמדה הנוראה זיהו אותו. יותר מזה, נקבע שדמיאניוק שיקר. והנה בשלב הערעור הביאה המדינה מסמכים מרוסיה שטענו שאיוואן האיום היה אדם בשם מרצ'נקו ולא דמיאניוק", אמר.
השופטים: לא ניתן לצפות מהמתלוננת לזכור כל פרט ופרט
פלדמן קבל בעיקר על כך שבית המשפט המחוזי לא התרשם מהסתירות ומהחורים בעדות המתלוננת א', אך לא גילה סלחנות דומה לבעיות בעדותו של קצב. כך למשל, כאשר המתלוננת ובעקבותיה הפרקליטות לא הוכיחו בוודאות את המועד בו אירע לכאורה האונס השני. "בית המשפט קבע שההסתברות היא שזה אירע ב-18 בחודש", ציין השופט ג'ובראן.
"אנחנו לא חיים בעולם של הסתברות", השיב פלדמן. "אמת המידה שלנו במשפט פלילי היא ודאות. לא אפשרי, ייתכן או יכול להיות.
בית המשפט המחוזי עושה דבר שאינו יכול לעשותו, הוא לוקח את גרסת המתלוננת, מעבד אותה ומתאים אותה לעובדות שטופחות על פני גרסתה".
השופטים ציינו לא פעם, כי לא ניתן לצפות מהמתלוננת שתזכור כל פרט ופרט ואת הכרונולוגיה של הפרטים, בחלוף זמן כה רב. ראש ההרכב, השופטת נאור, אף הזכירה מידי פעם לפלדמן כי טיעוניו נשמעים כמו סיכומים שלאחר שלב ההוכחות, בעוד הוא מצוי כרגע בשלב הערעור ולכן גם אין מקום לרדת לרזולוציות.

משה קצב בבית משפט העליון
צילום: פלאש 90






נא להמתין לטעינת התגובות






