אחד משלנו
אז מי זה יוני בן-מנחם, המנכ"ל הבא של רשות השידור? תומכיו טוענים שהוא איש ברוך כישרונות שהצליח בתפקידיו ככתב וכמנהל הרדיו. מתנגדיו רואים בו "איש אטום, פחדן, שכישרונו העיקרי הוא בהתחברות לפוליטיקאים. ואילו מבחן של חברת פילת מ-2003 קבע שהוא "אינו מגלה כושר ארגון, חושש מקונפליקטים ואינו עמיד בלחצים". דיוקנו של האיש שנבחר להוביל את הרפורמה ברשות
בערב שב רז אל ביתו והתיישב מול הערוץ הראשון. "כיוונתי למהדורה הלילית, הקרובה ביותר לאירוע הכי גדול שהתרחש כאן לאחרונה, ונדהמתי. הידיעה הפותחת הייתה מברק תנחומים שראש הממשלה נתניהו שלח לראש ממשלת נורווגיה. השנייה עסקה בהרחבה בכיכר תחריר של אחרי המהפכה, ורק הידיעה השלישית הביאה סיקור צמחוני של איזו הפגנונת בתל אביב נגד מחירי הדירות. הייתי בהלם מוחלט. מאוחר יותר אנשים אמרו שהעורך לא מקצועי, שזו אשמת ההפקה, אבל אני אמרתי, זה לא העורך וגם לא המפיק. זה מה שקרוי היום במסדרונות רשות השידור "רוח המפקד".
"רוח המפקד", מושג שכל עוזר צלם מכיר על בוריו, צמחה בעזרת נוסחה פשוטה ויעילה להפליא. ראש ממשלה מכהן ממנה שר אחראי לרשות השידור, שממנה בתורו מקורבים לתפקיד העוצמתי של מנכ"ל הרשות, היו"ר, מנהל הרדיו ומנהל הטלוויזיה. בכך הוא משיג שליטה מפליגה בתכנים ובמרואיינים. רוח המפקד היא שהביאה את אריאל שרון למנות את יוסף בראל למנכ"ל הרשות, אותו בראל שהכריז בפה מלא שהוא נאמן לשולחיו בכנסת. ראש הממשלה אהוד אולמרט אמנם הדיח את בראל בנימוק הצדקני שאסור שהרשות תהיה נתונה למרות פוליטית, אבל הזדרז להחליפו במוטי שקלאר, שנתפס על ידי רבים כמינוי פוליטי מטעמו.
ביולי 2010 מונה אמיר גילת ליו"ר רשות השידור. בדוח מבקר המדינה נכתב שהיו"ר הקודם עזב לאחר שהשר הממונה, יולי אלדשטיין, אמר לו מפורשות ש"אנחנו מחפשים מישהו משלנו". לאחר שגם מועמדותו של אמנון דיק, מנכ"ל בזק לשעבר, נפסלה על ידי ראש הממשלה, משך אדלשטיין את ידיו מענייני תקשורת. על כך כתב המבקר "מעורבות של ראש ממשלה במינוי מועמד שהשר הממונה המליץ עליו, ראוי שתהיה רק במקרים חריגים. יש לנקוט משנה זהירות בהליך שיש בו זיקה ישירה של גורמים פוליטיים לעבודתו של גוף תקשורת ציבורי".
ביולי שעבר נפגש נתניהו עם חברי מליאת רשות השידור ולאחר שהמליאה המליצה לו על יוני בן-מנחם כמועמד כמנכ"ל, ראש הממשלה קיבל את ההמלצה. עוד לפני כן הוקמה ועדת איתור אשר לשלושה מחמשת חבריה יש זיקה פוליטית מובהקת לראש הממשלה. היו"ר, אמיר גילת, שימש בעבר דוברו של נתניהו. איש העסקים יואב הורביץ שימש בתפקיד ארגוני במטה של נתניהו הבחירות הפנימיות בליכוד. ונציב שירות המדינה עו"ד משה דיין מונה לתפקידו על ידי ראש הממשלה בניגוד להמלצות הועדה האחראית על המינוי שמסרה שישה שמות אחרים. השלושה - לצד חברי הוועדה הנוספים ד"ר אביעד הכהן והשחקנית יונה אליאן - בחרו פה אחד ביוני בן-מנחם לתפקיד מנכ"ל הרשות.
"נתניהו לא מסוגל לשנות את המציאות במדינת ישראל, כך מוכיח גם המרד ההמוני שמתרחש על מדשאות רוטשילד, אבל הוא בהחלט יכול לשנות את סיקור המציאות ואת שיקופה בתקשורת", אומר ח"כ נחמן שי (קדימה). " אם עד עכשיו הוא עשה את זה בעיתונות הכתובה ב"ישראל היום", מעתה הוא תוקע את ידיו למבצר האלקטרוני ברשות השידור והופך גם אותה לקול ישראל היום. אמנם למראית עין כבר הבשילו תהליכים לשינוי החוק שישחרר את רשות השידור מהמעורבות העמוקה, המכוערת, של הפוליטיקאים. החוק אפילו עבר בקריאה ראשונה. אבל הממשלה מיהרה למנות את מקורביה לפני שהוא נכנס לתוקף. בעוד ארבע שנים, כשהחוק יהפוך רלוונטי, היא ממילא כבר לא תהיה שם".
בן-מנחם (53) מעורר אנטגוניזם קיצוני מצד אחד והערכה גדולה מצד שני. מפליא עד כמה עמוק הפער בין שני המחנות ברשות השידור, אלה הסבורים שמדובר במינוי ראוי, מקצועי, כזה שיוביל את המוסד המקרטע לרפורמה ולהבראה, ואלה המשוכנעים שהנבחר ניחן באישיות בינונית, חלקלקה, שאינה מתאימה בשום פנים לנעליים הגדולות. המחנות הנצים מובילים מערכת השמצות, מאבקים ורפש, מבוססים במי מדמנה עכורים.
"יש ברדיו חבורה של עיתונאים ותיקים שלא היו מוכשרים מספיק כדי לבלוט ולהתקדם לערוצים המסחריים, ומתוך מרירות ויהירות, שלא לומר גזענות, הם לא מסוגלים לראות איך הצעירים כמו יוני בן-מנחם ומיכאל מירו, שאינם נמנים עם האצולה הפולנית, מתקדמים לתפקידי מפתח", אומרת עובדת בכירה ברשות. "בן-מנחם הוא איש אטום, פחדן, שאין בו טיפת שאר רוח:", משיבה עובדת בכירה לא פחות. "בישיבה הראשונה שקיים איתנו הוא דיבר לדעתי באופן כל כך שטוח שזה היה מביך. אין לו חזון או שאיפה לשינוי, אפילו סוג של התרגשות מהידיעה העיתונאית. להבנתי זה שהדבר היחיד שמעניין אותו זה לרצות את ראש הממשלה".
השבוע הגיעה המחלוקת לשיאה כשאגודת העיתונאים בתל אביב, בראשות המנכ"ל יוסי בר מוחא, הגישה עתירה לבג"ץ נגד מינוי בן-מנחם לתפקיד המנכ"ל. בקשתה למתן צו על תנאי נדחתה והדיון הועבר להרכב של שלושה שופטים ונקבע לנובמבר. "לכל עיתונאי ומנהל דעה פוליטית", מתקוממים מקורבי בן-מנחם. "האם בגלל זה אסור לו לעבוד בכלי תקשורת? ואם המינוי של הוועדה אכן מוטה פוליטית, למה אגודת העיתונאים
"כל מי שיוצא נגד יוני שייך לחונטה שהסיבוב שלה נגמר. למאפיה שהפסידה. מה לא אמרו עליו, שהוא מטריד מינית, שהוא מלקק לראש הממשלה, שהוא מתנהג כמו ראיס, ולמה? כי המזכירה מביאה לו קובה. אם המזכירה מביאה קובה אז מי הפראיירית פה, המזכירה או המנהל? אני אומר לך, הכל שקרים גסים של חבורת פישרים מושתנים, פחדנים בעלי בית ששלטו ברשות והיום התעוררו למציאות אחרת ורוצים לשרוף את המועדון".
המקורבים , אומרים עורכים ומגישים שעבדו תחת בן-מנחם בתפקידו כמנהל הרדיו, הם בדיוק הבבואה של המנכ"ל. "תולעים רוחשות במסדרונות, אנשי נכלים, נכלוליים, סופרי מעות. "רשות השידור משוועת לרפורמה", אומר שדרן בקול ישראל. "כל כך הרבה עובדים חרוצים מקבלים שכר עלוב וכשיגיעו לפנסיה ייזרקו אל הרחוב. כל כך הרבה מערכות מתבזבזות על כוח עבודה מושחת ומיותר".
"עכשיו נתניהו מבטיח להבריא את הרשות בנחישות ובהתמדה והיו"ר אמיר גילת מדבר על חזון ורוח חדשה. קשקוש. שום דבר לא ישתנה. איך אפשר לשנות אם מביאים לתפקידי המפתח את אותם המינויים שגרמו למצב הזה? לפחות שיהיה להם היושר הציבורי והאומץ המוסרי להודיע לעובדי הרשות ולציבור משלם האגרה בבית שהסיפור נגמר ושאף אחד לא ישגה יותר באשליות. צריך לוותר על רשות השידור. להגיד בלב כבד, תודה רבה, תעזבו. באמת לא מוכרחים".
הכתב המדיני הוותיק יוני בן-מנחם, מנהל הרדיו לשעבר ועד למינוי הטרי פרשן לענייני המזרח התיכון, נולד וגדל בירושלים, שירת בחיל המודיעין, למד באוניברסיטה העברית ויש לו תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ותואר שני בלימודי מזרח אסיה. ב-83 החל לשמש כתב הערוץ הראשון לענייני שטחים, כתב בטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית ובהמשך הכתב והפרשן המדיני של קול ישראל.
בספטמבר 93 נשלח בן-מנחם לתוניסיה כשליח רשות השידור והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שהביא ראיון עם יאסר ערפאת לפני החתימה על הסכם אוסלו. באותה תקופה ערך והפיק סרטים תיעודיים פוליטיים על החברה הפלסטינית ויחסה לישראל. ב-2003 זכה במכרז לתפקיד מנהל הרדיו, שאותו מילא עד הדחתו ב-2008 על ידי המנכ"ל שקלאר. מאז שימש פרשן בכיר לענייני המזרח התיכון.
למחרת ההודעה על הבחירה, התפרסמה בפייסבוק חליפת ברכות נרגשת בין המנכ"ל המיועד לזליג רבינוביץ, חבר קרוב שהתחיל את דרכו כעוזר צלם בסוף שנות השמונים, נישא לעוזרת האישית של ג'ו בראל, התקדם לתפקידים בכירים וכיום הוא מכהן כמפיק של "פוליטיקה".
בן-מנחם: "תודה לך זליג על החברות, התמיכה והאמונה בצדקת הדרך. לא הייתי מגיע הלום בלעדיך. נקווה שנוכל להבריא יחדיו את רשות השידור ולהובילה לדרך בטוחה כראש החץ של רשות השידור בעזרת העובדים היקרים ומוסדות רשות השידור".
רבינוביץ : "אמן. יש ברשות השידור עובדים נהדרים ומסורים וישנו גם קומץ קטן מאוד של אנשים קטנים ומעורערים אשר סוחפים לעתים עובדים אחרים. אני מאמין ובטוח שהם לא יצליחו במזימותיהם וברשעותם. בכל אופן אנו ערוכים לקראתם עם מיטב "הכוחות המזוינים".
בן-מנחם: "בהחלט, אני מאמין שרשות השידור יקרה לעובדיה והם יעשו הכל כדי לחלץ אותה ממצבה העגום שאליו דרדרו אותה אנשים מסוימים. אנחנו טובים יותר מכל הערוצים המסחריים והגיע הזמן להוכיח זאת. אתה איש מפתח בכושר האדיר שלך להפיק וביצירתית שלך, בנחישות, ואני בטוח שתוביל ותנהיג את "הכוחות המזוינים" לקראת הניצחון.
רבינוביץ : "תודה חברי היקר והראוי ביותר".
בן-מנחם: "תודה לך אחי היקר. אתה איש ראוי לא פחות והגיע הזמן שכולם יכירו בכך ויבינו כי רק טובת רשות השידור עומדת לנגד עיניך".
רבינוביץ : "יוני, מי כמוך יודע זאת, אך לקנאה ולרשעות אין קץ לצערי ברשות. אך לא נורא. אני מרחם על אלו. איך אומרים, שיחיו ויסבלו ואתה תוביל אותנו יחד עם אמיר גילת והוועד המנהל לימים טובים מאלו".
"נכון שאני האדם הקרוב ביותר אל יוני", מעיד זליג רבינוביץ על עצמו בענווה. "אנחנו כמו אחים בנפש. אני מכיר אותו טוב טוב, יותר מכל אחד אחר".
ואתה מן הסתם סבור שאחיך בנפש הוא המועמד הראוי לתפקיד המנכ"ל?
"יוני בן-מנחם הוא הבחירה הכי מתבקשת בעת הזאת. רשות השידור נמצאת במצב של טלוויזיה קהילתית. הערוץ הראשון קורס, הרייטינג עומד על 3.5 אחוזים בממוצע, שזה בערך שידורי מתנ"ס. יותר זול להדפיס תקליטורים עם תוכניות הטלוויזיה ולחלק אותם עם שליח לבתי הצופים מאשר להחזיק את כל התחנה.
הרייטינג הנמוך מוכיח שהציבור מאס בערוץ הראשון ויוני בן-מנחם יהיה זה שישקם אותו?
"ליוני יש תמהיל מנצח של כשרון ניהול לא מבוטל עם אחריות ויוזמה אישית, שיקול דעת ומעשיות. ביחד עם שילוב כוחות חיצוניים בתחום ההנהלה הוא יוכל להחזיר את הספינה למים בטוחים".
כישורי הניהול הלא מבוטלים, לעדות רבינוביץ, עומדים בסתירה לממצאי מבחן השמה שערכה חברת "פילת" לבן-מנחם. ב-2003 ביקש בן-מנחם להציג את מועמדותו לתפקיד מנהל הטלוויזיה. באותה עת הוחלט כי לכל המועמדים לתפקיד ייערכו מבחני התאמה. בןמנחם עבר את המבחן וקיבל את הציון הממוצע 4 מתוך 9, כאשר מומחי פילת קובעים בעניינו קביעות קשות בכל הנוגע למסוגלותו הניהולית, התמודדותו עם קונפליקטים, עמידתו בלחצים, כושר הארגון שלו, יכולתו בהנעת אנשים, מנהיגותו, סמכותיותו והליכי החשיבה שלו. הדוח של פילת הוא אחד המסמכים שהוגשו לבג"ץ על ידי אגודת העיתונאים בעתירתה נגד המינוי.
על פי תוצאות המבחן, נקבע כי בן-מנחם "חסר בניסיון ניהולי, מקרין חוסר אנרגטיות וכבדות, קונקרטי בתפיסה ובחשיבה, חסר בנוכחות סמכותית, החלטית ומנהיגותית, אינו מגלה כושר ארגון ויכולת הנעת אנשים, חושש מקונפליקטים ואינו עמיד בלחצים" וכי "אינו מרשים כאדם חד, עירני, דינמי ורחב ראייה שיכול להסתגל במהירות למצבים חדשים ומשתנים. סגנונו איטי, כבד ולא יעיל, הוא מתקשה לפעול בכמה מישורים ולתמרן בין ריבוי משימות. התנהלותו, למרות האכפתיות שלו כלפי המערכת, מחוסרת תנופה ותעוזה והוא אינו מגלה את הדחף הדרוש על מנת לפעול ביתר אקטיביות ומרץ. מול משימות בלתי מוכרות גוברים בו החשש והצורך במשוב חיצוני. בלעדיהם סגנונו אפולוגטי ואף נמנע. אין לו רעיונות לפתרון בעיות מערכתיות למרות שהוא מלא תסכול ואף כאב אישי על המצב הקיים".
לגבי יכולות הארגון והניהול של בן-מנחם קובע דוח פילת כי "מאחר שחשיבתו של בןמנחם אינה אינטגרטיבית, הוא לא מבין היטב את הקשרים בין נתונים שונים ואת ההשלכות שלהם לגבי הנדרש לביצוע, עובד על פי המשימות המוכתבות לו ומגלה קושי לחרוג מהמוכר, לקבל החלטות ולהעז במתן פתרונות לבעיות. הוא חושש מהתנגדויות המופנות כלפיו ולכן אינו בא בדרישות ברורות מחד ונותר מרוחק מהעובדים תחתיו מאידך. על פני השטח הוא מקרין אדישות ולכאורה קור רוח, אך למעשה מדובר בניתוק שמקורו בחוסר יכולת לשנות, להטביע חותם אישי ולהיות אפקטיבי. כמנהל יטרידו אותו סכסוכים אישיים וסכסוכי עבודה באופן ש"ינטרל" את יכולתו להגיב בצורה סמכותית והוא אינו מקרין סמכותיות וחוסן אלא דווקא עמדה יותר אפולוגטית ונמנעת. הוא חסר ניסיון בניהול וגם אם התקדם במישור המקצועי, לא נראה כי הטמיע את הפרספקטיבה הדרושה כדי לנהל מערכת מורכבת.
על סמך האבחנות הללו, קבעו מומחי פילת שהסיכוי של בן-מנחם להצליח בתפקידי ניהול בכירים הוא "מתחת לבינוני", והמליצו לרשות השידור לא לקבל את מועמדותו. ממצאי הדוח הונחו על שולחנה של ועדת האיתור. כיצד, אם כן, אישרה הוועדה פה אחד את מינויו של בןמנחם לתפקיד ניהולי כה בכיר "אני יכול להגיד רק דבר אחד: מבין כל המועמדים שעמדו בפנינו, בן-מנחם היה הטוב ביותר", אומר ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט והפרשן המשפטי של "ישראל היום". "לא היינו אמורים לבחור מתוך מה שיש לנו אלא מתוך מה שהוצע לנו בלבד".
הייתה לכם אפשרות להרחיב את הרשימה ולפנות למועמדים הולמים מבחוץ.
"היה לנו מנדט לפנות למועמדים שלא הציעו את עצמם, ולא רק שהוא נשקל, ייתכן שהוא גם בוצע. אבל בשורה התחתונה, המועמד הטוב ביותר היה יוני בן-מנחם".
"הפילת" מדבר בעד עצמו", אומר יוסי בר מוחא. "ציון 4 בממוצע למנכ"ל רשות השידור? לו לפחות היה אדם בעל כישרונות עילאיים, ניחא. אבל הבנאדם קיבל ציון ממוצע 4, והומלץ חד משמעית אפילו לא לשקול את המועמדות ולדחות אותה על הסף".
המבחן נערך לו לפני כמעט עשור. ייתכן שמאז השתנו דברים ובן-מנחם הספיק לצבור ניסיון ניהולי כמנהל קול ישראל.
"חברי הוועדה אמרו שהפילת תקף לשנתיים. אני לא מקבל את הטיעון הזה. מה, הבנאדם הפך פתאום לגאון ושיפר את יכולת הניהול שלו? אם היה מדובר בנער בן 15 שחלה אצלו התפתחות, אפשר לשקול. אבל פה מדובר על אדם בוגר, בעל משפחה, בעל ניסיון שלא משתנה מהותית בשמונה שנים. רק השבוע אמרתי לגיל שפר בלשכת ראש הממשלה, ?אתם לא חושבים שאתם נכשלים במינויים פעם אחר פעם? הרי פרשת גלנט תהיה קטנה לעומת המינוי של יוני בן-מנחם והפילת שלו?. שפר אמר לי, עובדה שבן-מנחם התמנה למנהל קול ישראל למרות דוח פילת. אמרתי לו, "גיל, אתה חובש כיפה ואומר לי שעבירה גוררת עבירה? גם אני חובש כיפה ואצלנו כתוב שמצווה גוררת מצווה?".
הכתבה המלאה במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם