מדד המחירים לצרכן המרומה

המדינה "מבשלת" את נתוני עליות המחירים כך שלא נבחין שהאינפלציה האמיתית עומדת השנה על תשעה אחוזים - פי שלושה מהרשמית

אלון מרום | 3/8/2011 12:15

תגיות: אינפלציה,מדד

כשיוקר המחיה עולה והשכר לא מתעדכן - הציבור מתקומם. מדי חודש כל מי שאינו נמנה עם העשירון העליון קונה פחות בשכרו שנשחק למעשה. שחיקה זו של השכירים ובעלי העסקים הקטנים מובנית בשיטה הקפיטליסטית הצרופה: עודף הון מצטבר בידי המעבידים הגדולים, הם משקיעים אותו במחוללי צמיחה, ולאושרה של הממשלה - הצמיחה גוברת. אך הציבור, שבבוא היום ילך לקלפי, מתקומם, בזמן שצריך לשמור אותו מבסוט ואדיש. כיצד פותרים את הבעיה? פשוט מאוד: מסתירים את עליית המחירים.

"מדוע אתם מייבבים?" נוזפים בנו חובבי פערי ההכנסה. "המחירים הרי עלו מאז יולי 2010 ב-2.4 אחוזים בלבד". זהו נתון האינפלציה המופרך שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עם זאת, כולנו מרגישים היטב שמדובר בתרמית. מלבד נתניהו, שטרסלר ופישר, אין חולק על כך.

מסחררים אותנו בעזרת מונחים כלכליים, שכל תכליתם להסוות את "בישול" הנתונים. אז כשירות למתקוממים הנפלאים מוגש כאן באהבה ובשפה פשוטה המתכון לתרגילי הרמייה.

האינפלציה "המבושלת"

הלמ"ס מודדת את המחירים של מוצרים ושירותים שאמורים לשקף את הוצאותיה של משפחה ממוצעת, אך אינם. מוצר שצפוי להתייקר, כמו דירה, לא נכלל בחישוב. לעומת זאת, לאחר ששירות מסוים כבר התייקר וצפוי לרדת, כמו שכר דירה, מחזקים את משקלו בסל המוצרים והשירותים. כך הוציאו מהסל את מחירי הדירות בתום גל ההתייקרויות לפני עשור וכך חיזקו את מרכיב שכר הדירה בפברואר האחרון.

החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, טוען שאם היו משכללים בחישוב את מרכיב הדיור ואת בועת

שוק ההון, האינפלציה האמיתית בשנה האחרונה הייתה של תשעה אחוזים - פי שלושה ויותר מזו הרשמית. חיים נתן ממנורה-מבטחים מחזק את הטיעון ומראה שאף על פי שעליית מחירי הדיור הרשמית בכל שנת 2010 הייתה 4.9 אחוזים בלבד, הרי שזו המשתקפת מהעסקאות המדווחות עמדה על 17.3 אחוז (נתוני הלמ"ס).

ואכן האינפלציה "המבושלת" בשנה זו הסתכמה רק ב-2.7 אחוזים, בשעה שאם מחזקים את מרכיב שכר הדירה כפי שעשו בפברואר, האינפלציה מזנקת פי שניים: כלומר, בשישה אחוזים.

ספר תרגילי הרמייה גדוש בעוד תכסיסים

העורך הכלכלי של מעריב, יהודה שרוני, מציין תרגיל נוסף: "כל שיטת המדידה של'תוספת היוקר' או' יוקר המחיה' צריכה לעבור טלטלה", טוען שרוני. "הסל הנוכחי אינו רלוונטי ליוקר המחיה. יש צורך בסל עדכני המעניק משקל גדול יותר למוצרי המזון ומשקף את צורכי האוכלוסייה החלשה. במקביל יש לשלם את תוספת היוקר - לא באופן גורף אלא באופן ממוקד הרלוונטי לשכירים שאינם מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק".

על כך מוסיף חיים נתן: "האם לא ראוי לעדכן את משקל הוצאות המים בסל לאחר ההתייקרות של השנה האחרונה? האם משפחה שגרה בתל אביב צורכת סל דומה של הוצאות כמו משפחה מאשקלון?"

ספר תרגילי הרמייה גדוש בעוד תכסיסים, מלאכת מחשבת יצירתית ומעוררת השראה. והנה רק עוד אחד, ערמומי במיוחד, שייקרא להלן "שכלול התועלת הכמותית". כשמשתכלל מוצר מסוים, למשל המכונית מחליפה את הסוס, צריך לפצות על הוזלת התועלת מהמוצר החדש לעומת הישן. זה הגיוני.

אם נסיעה לאילת על כרכרה עולה 1,000 שקל ונסיעה במכונית 100 שקל בלבד, הרי אי אפשר לקבוע שהמחירים ירדו ב-90 אחוז. הם נשארו אותו דבר אך בלמ"ס משתמשים בהיגיון הזה כדי לקבוע שאם באייפון מהדור הראשון היו 500 מגה בייט זיכרון ובדור השני 1,000 מגה בייט, והמחיר נשאר 500 דולר - התועלת גדלה פי שניים - והם ירשמו הוזלה של 50 אחוז במוצר מה, לא שמתם לב שהוצאות הסלולר שלכם נחתכו בחצי? בכיינים.