"נזק לדורות - הממשלה יוצרת מערך תכנון הרסני"
ברעש גדול מנסה הממשלה בימים אלה להעביר את חוק הוד"לים למרות התנגדות ארגוני הסביבה. יעל דורי, מתכננת ערים באגודת אדם, טבע ודין, מתנגדת ליוזמה: "קומץ בעלי הון ישתלט על קרקעות המדינה וישחרר אותן בקצב שלו". הפתרון שהיא מציעה: "לחזק את ועדות התכנון הקיימות כי הפקק הוא במימוש ולא בתכנון". ראיון
לטעמה של יעל דורי, אדריכלית ומתכננת ערים באגודת אדם, טבע ודין, לא מדובר בחוק קרקעות, אלא בשוד קרקעות: מהלך עצום שבמסגרתו תעביר המדינה שטחים נרחבים לידי יזמים וקבלנים, והציבור הרחב יזכה לראות מהם פירורים במקרה הטוב. לעומת זאת, את הנזקים לאיכות החיים ולאיכות הסביבה כולנו נחוש.
מערכות התכנון בישראל הן עסק מורכב. רוב הציבור לא מודע להבדל בין ועדה מקומית לוועדה מחוזית, קל וחומר למשמעותם של מושגים שכאילו נלקחו מסינית מדוברת כמו הולקחש"פ (הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים). הציבור יודע רק שמשהו לא עובד, שהדירות יקרות מדי ושסגירת מרפסת היא תהליך שמתחיל כשאנחנו צעירים ומסתיים אי שם בפנסיה.
בחסות הערפל הזה יזמה הממשלה מתחילת הקדנציה הנוכחית שורה של מהלכים אגרסיביים והיא מציגה אותם ככאלה שיחלצו את הפקק הנדל"ני. אבל ארגוני הסביבה והחברה וקומץ ח"כים אופוזיציונרים טוענים שהאמת בדיוק הפוכה, שהמהלכים של ממשלת נתניהו רק יחמירו את הקטסטרופה, שמדובר במצג שווא על גבול ההונאה.
יעל דורי לא חדשה בתחום. יש לה קילומטרז' ארוך של פעילות במוסדות התכנון, שם היא מייצגת את התנועה הסביבתית. "מה שראש הממשלה מציע זו לא האצה של הבנייה בישראל", היא אומרת, "אלא האצה של התכנון. וזה משהו אחר לגמרי".
מה ההבדל בין השניים?
"הממשלה מתכוונת להקים 6 ועדות שלמעשה יעקפו את ועדות התכנון הקיימות. הוועדות האלה יוכלו לאשר תוכניות בנייה במהירות בזק כמעט בכל מקום: בפארקים, בחופים ובשטחים הפתוחים והירוקים המעטים שעוד נותרו לנו. הבעיה היא שהפקק בענף הבנייה בכלל לא נמצא במערכת התכנון. הפקק הוא במימוש וברישוי. יש כ-160 אלף דירות שכבר אושרו ועברו את כל הליכי התכנון, אבל לא נבנות בגלל כל מיני חסמים. בחלק מהמקרים הקבלנים לא בונים אותן כי הם מחכים לעליית מחירים, במקרים אחרים אין
"בראש העין אושרו כבר לפני 6 שנים 13 אלף יחידות דיור, אבל הן לא נבנות בגלל שמע"צ לא סללה כביש עוקף, וגם בדרום חדרה אושרו אלפי יחידות שממתינות לכביש שיחבר אותן. בכפר יונה אושרו אלפי יחידות דיור שלא נבנות כי עדיין אין מכון לטיהור שפכים, וכן הלאה. זו פשוט מדינת חלם. במקום לטפל בחסמים תאשר הממשלה הקמה של עוד מאות אלפי יחידות דיור שייכנסו לאותו פקק ויישארו על הנייר".
אבל גם את מסכימה שמערכות התכנון מסורבלות ולא מספקות את הסחורה?
"בוודאי, ולכן צריך לתת להן את הכלים לעשות את העבודה. לא ייתכן שבוועדה המחוזית מרכז, שצריכה לאשר 2,000-3,000 תוכניות בשנה, יש פחות מ-10 מתכננים . זה ביזיון שכוח אדם מצוצמצם כל-כך עובד על כמות כה גדולה של תוכניות. במחוז חיפה יש 3 מתכננים. לעתים אני יושבת בוועדות מ-9:00 עד 19:00, ורואה איך למרות העבודה הרבה שעושים בוועדות לא מספיקים כלום.
"הרי אי אפשר לשחרר תוכניות בלי לוודא שיש גם מבני ציבור או כביש. גם בוועדות המקומיות יש מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. את הכסף שהולכים להשקיע בוד?לים צריך להעביר לחיזוק הוועדות המקומיות בפריפריה, הרי לא קל להביא אנשי מקצוע טובים לשדרות או לכרמיאל".
גם הוצאת היתר בנייה הפכה פה לסיוט.
"נכון. צריך לחזק את מחלקות ההנדסה, בעיקר ברשויות חלשות שאין בהן כוח אדם איכותי. לשם צריך ללכת הכסף, לא לוד?לים. הוד?לים לא יעזרו לישראלי לסגור את המרפסת מהר יותר".
הזמנים השתנו. פעם ארגוני סביבה עסקו בפרחים מוגנים, והפעילים היו אנשי טבע מיובלים שידעו להבחין בין 10 סוגי פרפרים. היום חלק ניכר מעבודתם נעשית לאור הניאון כשהם רכונים מעל מפות ותוכניות מתאר. עתידן של הסביבה ושל החברה מוכרע בחדרים האפרוריים הרבה יותר מאשר בשטחים הפתוחים, הירוקים.
את התהליך שמתרחש בימים אלה מכנים דורי וחבריה "ריסוק מערך התכנון בישראל". "קיימת תוכנית מתאר ארצית", היא אומרת, "תמ"א 35, שנכתבה בידי מיטב המומחים ומנסה למצוא את האיזון העדין בין כל האינטרסים והצרכים. יש בתוכנית 280 אלף דונם שמיועדים לפיתוח, אבל במקום לעבוד לפי התוכנית ולפתח את השטחים האלה ממשלת נתניהו רוצה לזרוק הכל לפח וליצור מערך תכנון מהיר והרסני שעלול לגרום נזק לדורות.
"מחר יבוא קבלן ויציע לבנות על חוף הים, במקום שהיום כבר אסור לבנות, והוד"ל תאשר לו. הוא יקים שם מגדל לעשירים, כי הרי זה מה שמקימים על הים. הציבור הרחב לא רק שלא ייהנה מדירות היוקרה, נוסף לכל גם ייקחו לו את החוף".
לפי הטענה, הצפת השוק בקרקעות תשורשר אל הצרכן ותביא להוזלת הדיור.
"מי שיוצף בקרקעות הם היזמים, לא הציבור. בחוק הוד"לים לא משיתים על הקבלן כמעט שום מחויבויות שדואגות לאינטרס הציבורי. דיור בר השגה? הוסיפו את המילים לחוק ברגע האחרון בגלל הלחץ, אבל לא כתוב כמה ולכן זו נשארה הצהרה ריקה מתוכן; דירות להשכרה? לא כתוב איזה אחוז; דירות קטנות? לא מצוין כמה. דרשנו להוסיף לחוק כמות מחייבת של בנייה רוויה, לפחות 8 יחידות בדונם, אבל נתקלנו בסירוב מוחלט.
"המשמעות היא שהוד"לים יוכלו לאשר יישובים חדשים צמודי קרקע בשטחים פתוחים, שכמובן יהיו מיועדים לעשירים בלבד. אם אין מגבלה על גודל הדירות, הקבלנים יבנו שוב רק דירות גדולות, כי זה רווחי יותר. כששאלנו מה ההיגיון בזה הסבירו לנו שהמבוססים יוכלו להרשות לעצמם לעבור לדירות הגדולות, והמעמד הבינוני יוכל להשתדרג לדירות שיתפנו. זה נשמע רציני?".
בכל זאת, הקבלנים יחויבו להתקדם בבנייה שנתונה בסד זמנים.
"זו כבר ממש בדיחה. הקבלן יחוייב לבצע 25% מעבודות התשתית בתוך שנתיים וחצי. אם הוא לא יעמוד בזה, התוכנית חלילה לא תבוטל או שהזכויות שלו יישללו, בסך הכל יהיה דיון נוסף בוועדה המחוזית, וסביר להניח שלא יוטלו שום סנקציות. ומי בדיוק יפקח עליו וימדוד שהוא עומד במה שמוטל עליו? היה מקרה שבו ניסינו להוכיח באמצעות תצלומי אוויר שהקבלן לא התקדם כנדרש, זה קשה מאוד. וגם אם הוא יישר את הקרקע במשך שנתיים וחצי, מי מונע ממנו לשבת אחר-כך בחיבוק ידיים במשך שנים, עם קרקע ותוכניות מאושרות ביד, ולחכות שהמחיר יעלה? כך ייווצר מצב שקומץ בעלי הון ישתלטו על קרקעות של מדינה שלמה וישחררו אותן בקצב שמתאים להם".
את כל מה שאת אומרת יודעים גם בלשכת ראש הממשלה ובמשרד השיכון, ובכל זאת מקדמים את הוד"לים בכל הכוח. יש לך הערכה למה?
"אני חושבת שמדובר בשילוב של כמה גורמים. אם נתניהו היה מטפל בהליכי הרישוי, הוא לא היה גוזר קופון פוליטי. להוסיף 5 תקנים לאגף הנדסה בעיריית עפולה זה לא סופרטאנקר, זה לא עושה רושם. חיזוק מערכות קיימות זה לא משהו שאפשר למכור לציבור כמהפכה, בדיוק כמו ששרים אוהבים לסלול כבישים ולגזור סרטים כי זה הרבה יותר סקסי מאשר לתגבר את מערך הקרונות ברכבת. נוסף לכך, ברור לי שמאחורי הקלעים בחשו כאן כוחות רביעוצמה. לדיון הראשון שנערך בכנסת הגיעו עשרות בעלי עניין, והיחידים שתמכו בחוק היו נציגי הקבלנים והשמאים".
לאחרונה פופולרי מאוד להאשים אתכם, הירוקים, בכך שאתם מטרפדים תוכניות בנייה.
"אני חושבת שהיום זה כבר נשמע פתטי. נדמה לי שהציבור כבר מבין שסביבה וחברה הם שני דברים שהולכים יחד, הרי אנחנו נאבקים כבר שנים למען דיור בר השגה. הירוק הוא גם חברתי, כי בישראל של היום, בדיוק כמו שתוכנית המתאר הארצית קובעת, הבנייה ואיכות החיים צריכות להיות בתוך הערים.
"איכות חיים זו היכולת לרדת מהבית וללכת ברגל עם העגלה והתינוק לגינה ציבורית, להגיע ברגל או באוטובוס לעבודה, ושהילד יגיע ברגל או באופניים לבית הספר. אסור להדיר את הצעירים ואת מעמד הביניים ממרכזי הערים כי הם מעניקים את החיים לעיר. כנגד החזון הזה, שהוא גם חברתי וגם סביבתי, ממשלת נתניהו מציעה ליצור בועות נדל?ן נוספות שתקועות במרכז שטחים פתוחים, שיהיה צורך להקים תשתיות במיוחד עבורן על חשבון הסביבה ושרק עשירים יוכלו לגור בהן".
מה הסיכויים שחוק הוד"לים ייהדף בכנסת? אנחנו במאני טיים.
"הייתי הרבה פעמים בכנסת, ראיתי מקרוב איך זה עובד, ואין לי מילים. יושב ח"כ של הליכוד ועסוק בשיחה עם מישהו וח"כ כרמל שאמה, יו"ר הוועדה, צועק לו 'תרים יד', אז הוא מרים יד בלי שבכלל יש לו מושג על מה הוא מצביע. זה עצוב".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם