אזרחים חמושים ולוחמה בטרור
הטבח שהתרחש בנורווגיה לא היה מגיע לכאלו ממדים בישראל. הסיבה: אזרחים חמושים ומאומנים היו מנטרלים את המחבל הרבה לפני שההרג היה מגיע לכאלו ממדים
העובדה כי הרוצח באוסלו הסתובב בחופשיות יותר משעה בקרב מאות בני נוער, יורה והורג כאוות נפשו וללא כל הפרעה, והמשטרה הגיעה רק לאחר יותר משעה למקום, מעלה תהיות לא רק על כישלונה של משטרת נורבגיה לתכנן את תגובתה במקרים כאלו אלא על יכולתם של אזרחים להגן על עצמם מפני טבח שכזה.
במדינת ישראל יש להניח כי טבח בהיקף כזה לא היה מתרחש, ולא רק בגלל יכולותיה של המשטרה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן מראה כי בעשרות רבות של פיגועי טרור היו אלה דוקא אזרחים חמושים שניטרלו את המחבל והגנו על סביבתם מפני הרג נוסף.
במחקר, שנערך במשך שלוש שנים, בדקתי עשרות פיגועי טרור בהם עשו אזרחים שימוש בכלי הנשק הפרטיים שלהם לצרכי הגנה. מצאתי כי ביותר מ-70 אחוז מפיגועי הטרור בהם היו מעורבים אזרחים חמושים תרמו האזרחים תרומה מכרעת לניטרולו של התוקף ועצירת מסע ההרג.
המחקר מצא כי שני מרכיבים עיקריים השפיעו על יכולתם של אזרחים להתגונן בנשקם מפני מחבלים: רמת האימון של האזרח ונכונותו ליטול סיכונים עבור הזולת. אזרח הנושא אקדח נמצא כמעט תמיד בנחיתות מול מחבל החמוש מכף רגל ועד ראש ברובה סער, עשרות מחסניות ורימונים. לפיכך יש חשיבות רבה למידת האימון של כל אזרח נושא נשק כדי לוודא שבעת הירי הוא או היא אכן יפגעו בתוקפים ולא בעוברי אורח חפים מפשע.
אך אימון בלבד אינו מספיק – האינסטינקט הטבעי של אדם הוא לברוח מסכנה, לתפוס מחסה ולהמנע ממגע עם התוקפים. המחקר מראה כי למרות חשש זה, רמת נכונותו של הציבור הישראלי ליטול סיכונים עבור הזולת גבוהה ביותר. בעשרות פיגועים קטלניים בהם יכול היה אזרח חמוש להסתתר או לברוח, הוא בחר דוקא לסכן את חייו ולרוץ קדימה, ליצור מגע עם המחבל, לירות לעברו ולעצור את התקפת הטרור. המחקר מוכיח כי אזרחים חמושים מהווים נדבך חשוב ומשמעותי בבטחון הציבורי ובחוסן הלאומי של ישראל.
בשקט וללא כותרות עובר בחודשים האחרונים מערך הנשק האזרחי בישראל מהפיכה שלא היתה כדוגמתה זה שנים רבות. בדצמבר 2010 החליטה הממשלה על העברת אגף רישוי כלי היריה ממשרד הפנים, שם תמיד היה 'בן חורג' חסר משאבים וכוח אדם מספיקים, אל המשרד לביטחון פנים.
החלטה זו התבססה על ההכרה כי אזרחים חמושים מהווים חלק מן החוסן הביטחוני של מדינת ישראל ועל כן צריך אגף רישוי כלי היריה לשבת במשרד האחראי על ביטחון הפנים. שינוי זה לא נשאר על הנייר בלבד אלא מביא למהפיכה של ממש ברמת ההכשרה והאימון של כל אזרח חמוש.
עד היום היו אזרחים בעלי נשק צריכים להתאמן אימון בסיסי של שעתיים בלבד כל שלוש שנים, בעת שחידשו את רישיון הנשק שלהם. בחודשים האחרונים עובד אגף הרישוי, בראשותו של יעקב עמית, על תוכנית חדשה לפיה אימון תקופתי זה יורחב בצורה משמעותית ליום שלם, במטרה להקנות לכל אזרח חמוש את הידע והיכולות להתגונן ולהגן על סביבתו בצורה יעילה בעת פיגוע טרור. האימון החדש יכלול לא רק יכולות קליעה ותפעול הנשק אלא הדרכה בהוראות החוק ובתגובה למצבי חירום שונים.
מדינת ישראל נמצאת בסכנת פיגועי טרור החל משחר קיומה. אחד החוקים הראשונים
בטבח בחברון נרצחו עשרות תושבים יהודים. באותו זמן הצליח יהודי אחר חמוש באקדח להציל שכונה שלימה בירושלים. בעת שהמון ערבי הסתער מן העיר העתיקה על שכונת מאה שערים לטבוח את תושביה התייצב בפתח השכונה אהרון פישר, לימים אביו של ראש העדה החרדית הרב ישראל יעקב פישר, ואקדחו בידו. פישר הצליח לירות במנהיג התוקפים ובכך הביא למנוסת ההמון הערבי והציל את תושבי השכונה.
לאחר הקמת המדינה עברה סמכות רישוי הנשק למשרד הפנים. בשנות השבעים, בעת שהתגברו התקפות טרור בכל רחבי הארץ, הצטיידו אזרחים רבים באקדחים ברשיון ואף השתמשו בנשקם נגד מחבלים. דוגמה אחת התרחשה באפריל 1979 בעת שארבעה מחבלים מלבנון נחתו בסירת גומי על חוף הים בנהריה. משימתם הייתה להשתלט על בית מגורים ולחטוף בני ערובה. לאחר שרצחו את השוטר אליהו שחר שהוזעק למקום, חדרו המחבלים לבית מגורים סמוך ותפסו את דני הרן ובתו הפעוטה עינת.
אזרח שגר באותו בנין פתח באש על המחבלים באקדחו והצליח לפגוע באחד מהם, ובכך מנע מהם לתפוס בני ערובה נוספים. המחבלים נסוגו לחוף הים, שם רצחו את בני משפחת הרן באכזריות לפני שהוכנעו על ידי כוחות הביטחון. בפעולה זו נתפס המחבל סמיר קונטאר, שהוחזר ללבנון ביולי 2008.
בתקופות השיא של פיגועים, בעיקר במהלך שתי האינתיפאדות, החזיקו באקדח פרטי כמעט 330,000 אזרחים. הרגיעה הביטחונית של השנים האחרונות ופעולות אכיפה כלפי מחזיקי נשק ללא רישיון הביאו לירידה משמעותית של מספר זה במחצית, וכיום ישנם כ-180.000 אזרחים חמושים בכל רחבי הארץ, מרביתם בוגרי צה"ל ומערכת הביטחון ובעלי הכשרה בנשק. פיגועים רבים בהם עשו אזרחים שימוש בנשקם לעצירת המחבלים נטבעו בזיכרון הלאומי הישראלי, כולל פיגועי הטרקטורים בירושלים, הפיגוע במסעדת 'סי פוד מרקט' בתל אביב והפיגוע בישיבת 'מרכז הרב'.
בנוסף לאזרחים חמושים ולמשטרה ישנו גורם נוסף התורם לביטחון האזרחים בישראל ואלו הם שומרים ומאבטחים חמושים המוצבים במרכזי קניות, תחנות רכבת, מסעדות, בתי ספר ומוסדות ציבור.
יותר מ-40,000 מאבטחים חמושים מועסקים בכל רחבי הארץ. בעבר מקובל היה לראות בשומרים אלו, שחלקם הגדול היה חסר הכשרה של ממש, ככוח הרתעתי בלבד. אך בשנים האחרונות עבר נושא הכשרת המאבטחים שינויים משמעותיים וכיום עובר כל מאבטח, בין אם הוא שומר על סופרמרקט או על שר בממשלה, הכשרות אחידות ברמות שונות הנקבעות על ידי גורמי הבטחון ואגף רישוי כלי ירייה.
חשיבותם של אזרחים ומאבטחים חמושים בבלימת התקפות טרור נובעת מעצם אופיים של התקפות אלו והדרך בה הם מתוכננות. מחקרים מראים כי מחבל המתכונן להתקפת טרור מתאמן לרוב לפי דרך פעולה אחת בלבד, ואם הוא נתקל בהתנגדות בדרך זו הוא אינו מסוגל לאלתר ולשנות כיוון אלא ברוב המקרים בוחר לסגת או להתאבד.
ירי מכוון כלפי מחבלים תוקפים, בשלב מוקדם ככל האפשר, מביא לבלימת דרך הפעולה שלהם ולהצלת חיים. צירופו של אגף רישוי כלי היריה למשרד לבטחון פנים מאפשרת לא רק שידרוג משמעותי ביכולותיהם של אזרחים חמושים אלא גם תיאום יעיל יותר בין פעולות הרישוי ומשטרת ישראל, המונחים ומתואמים כעת על ידי אותו שר – השר לבטחון פנים.
ד"ר שלמה שפירא הוא סגן ראש המחלקה למדע המדינה וחוקר בכיר במכון בס"א באוניברסיטת בר-אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם