דורון צברי: ההשתלטות על רשות השידור - גסה
במאי "המדריך למהפכה", מזהיר מפני מינוי המנהלים הנוכחי ברשות: "זהו חלק ממהלך רחב לסתימת פיות אותו מוביל נתניהו"
הדברים הללו נקלטים אי שם בשנת 2005, במצלמתו של דורון צברי בסרט "המדריך למהפכה". צברי ושותפו לסרט, אורי ענבר, יוצאים מנצחים בסוף: בראל מגורש במקלות מהממלכה, והתיקון לחוק רשות השידור עובר ב-2008 בקריאה ראשונה. חוק שנתן תקווה ששלטון הפוליטיקאים בשידור הציבורי יעבור סוף-סוף מהעולם.
שלוש שנים אחרי, צברי רואה איך הימים האפלים ברשות השידור, שבראל הוא סמל להם, חוזרים, והוא מתחרפן. היום יובא לאישור במליאת הרשות מינויו של יוני בן מנחם למנכ"ל הרשות. מבחינת צברי, זו הלבנה האחרונה במסע ההשתלטות מחדש של הממשלה על השידור הציבורי. צברי הוא במאי מוכשר כמו שד. אבל הוא בעיקר מהפכן. ובעידן המהפכות הוא האיש צריך לתת לו את המגפון כדי שיצעק: "אחריי!".
דורון צברי, כשאתה רואה מה קורה ברשות השידור מתחשק לך להתפוצץ, לא?
"ההשתלטות הנוכחית על רשות השידור היא הבוטה והגסה מכולם. ביבי מינה את דוברו, אמיר גילת, ליו"ר הרשות, את מקורבו מיקי מירו למנכ"ל הרדיו, וביום שני המליאה תתכנס כדי להמליץ לביבי על יוני בן מנחם לתפקיד מנכ"ל הרשות. זה יהיה כמו הצגת תיאטרון. זה כמו לבוא לחתולים ולשאול אותם את מי למנות לחברה שתאבטח את מתקני השמנת.
הדבר הכי חשוב שעשה חוק רשות השידור, שעליו נאבקנו אורי ואני, היה לקבוע שמינוי המנהלים לא
מה אתה חושב על ההוראה של המנכ"ל החדש של קול ישראל למגישים המובילים - קרן נויבך, ירון דקל ואריה גולן - שלא לפתוח את תוכניותיהם בהבעת דעה אישית?
"מתי מירו מוציא את ההוראה שלא תהיה פובליציסטיקה? כאשר קול ישראל עוקף את גל"צ בתוכניות אקטואליה בבוקר של נויבך, גולן ודקל. אלה תוכניות מצליחות. הציבור אוהב אותן ומתגמל בהאזנה. ההוראה של מירו מחבלת ישירות בהצלחה של קול ישראל, ולא צריך הוכחה טובה יותר מזו כדי להבין בשביל מי הוא עובד ואת מי הוא משרת. הטלוויזיה אמנם לא רלוונטית, זה גוף מת, אבל בקול ישראל יש יותר מניצוץ חיים. עכשיו הם רוצים להפוך אותה ל'קול ישראל היום'".
אז מה לדעתך צריכים לעשות עובדי קול ישראל המושתקים?
"הם בבעיה. רשות השידור זה גוף כל כך מסואב ורופס וכנוע שאין כמעט כוחות שמסוגלים להקים זעקה. הם יודעים שמי שלא יתיישר לפי הקו החדש לא תהיה לו גישה למיקרופון. אני מניח שבסוף חלק מהם יעזבו וימצאו עבודה ברדיו האזורי או בערוצים המסחריים".
טכנאים בקול ישראל חשפו את זהותו של האיש עם הפיאה, שהתבטא נגד מנהלי הרשות ביומן שישי בערוץ 2. ציד מכשפות?
"הלואי שבשידורים שלהם הם היו כה חדים ויצירתיים כמו ברצון שלהם לחשוף את מי שהעז לדבר נגד המינויים הפוליטיים. זה שאף אחד מהעובדים לא העז להתראיין בשמו ובגלוי מהווה תעודת עניות למוסד, ומעיד עד כמה הרשות מתנהלת באווירת פחד וחשבון".
אולי הגיע הזמן לוותר על השידור הציבורי, ממילא הרייטינג שלו בקרשים.
"השידור הציבורי הוא חשוב כי האזרחים צריכים גוף תקשורת שישרת אותם ולא איזה טייקון או אינטרסים שאתה לא יודע מהם. ברגע שהפוליטיקאים ממנים את מנהלי הגוף התקשורתי הוא משול לכלב כנוע שמשרת את אדוניו".
תקציב רשות השידור הוא 870 מיליון שקלים. כמה מתוך הסכום העצום הזה יגיע, להערכתך, למסך? "לצערי, אני מעריך שלמסך יגיע פחות מאחוז מהתקציב העצום הזה. המנהלים החדשים מנופפים בדוח מבקר המדינה כאילו שהוא מדבר בעדם. מבקר המדינה מותח ביקורת על הפוליטיזציה של הרשות, והם בעצמם הפוליטיזציה. הדוח מגלה גם ש-240 מיליון שקל צריכים להיות מופנים להפקות מקור מקוריות. בפועל הוציאה הרשות רק שלושה אחוזים במקום 36 אחוז. 15 מיליון מתוך תקציב של 870 זו בדיחה".
תשווה לטלוויזיה המסחרית.
"רשות השידור מוציאה על הפקות מקור 15 מיליון שקל. כל זכיין בטלוויזיה המסחרית מוציא בין 170 ל-220 מיליון להפקות מקור".
אז לאן הולך הכסף?
"למנגנון מנופח ומשכורות. שחיתות? בזבוז? את מי זה מעניין. העיקר שיעלו את ביבי והשרים לשידור ולא ימתחו ביקורת".
למה אתה לא יוצא למאבק מחדש? אולי זה הזמן ל"מדריך למהפכה 2"?
"אורי ענבר ואני הקדשנו למאבק הזה עשר שנים. הגשנו שני בג"צים. באחד הצלחנו לפרק את מליאת רשות השידור, ובשני הדחנו את בראל. זה סיזיפי אבל אני לא מרים ידיים".
מה השלב הבא?
"התיקון לחוק מגיע לוועדת הכלכלה. הסעיף הקריטי הוא מי ימנה את המנהלים לרשות. אורי ואני נפגשים עם חברי כנסת ומנסים לגייס רוב נגד הסעיף הזה ".
היית במחאה במוצאי השבת האחרונה. מי אלה האנשים שהיו שם איתך?
"זה עם ישראל ואשתו. מאודי אלוני ועד הרפתנים של רמת הגולן. הדבר הגדול שקרה הוא שהבנת שאתה לא לבד. אנשים אמרו 'אני כאן, 'אני כאן' ופתאום הפכנו לשלושים אלף איש. זו אנרגיה שלא תיעלם כל כך מהר. אנשים התעוררו מהמטריקס, וברגע שבן אדם התעורר הוא כבר לא יחזור לישון.
"זו התחלה של התקוממות. אנשים אומרים ששדרות רוטשילד זה כיכר תחריר, הם מצפים לשינוי כבר מחר. אבל במצרים הייתה תסיסה שארכה כשלוש שנים. זה ייקח זמן גם פה. אבל דבר אחד ברור: הכל מתחבר, העובדים הסוציאליים, הרופאים, הכבאים - זו מדיניות שמפקירה את האזרחים ורומסת את המעמד הבינוני".
אז זו כן מחאה פוליטית.
"ברור. השלטון מנותק מהעם. לביבי יש וילה בקיסריה ובית רחב מידות ברחביה. לברק יש ארמון במגדל. הם מבינים מה זה מצוקת דיור? ביבי יכול להבין מה מרגיש סטודנט שמוציא את כל השכר שלו על דירת מרתף עלובה? מתי בפעם האחרונה ששר התחבורה עמד בתחנה מזיע וחיכה לאוטובוס? המערכת הפוליטית לא מחוברת למציאות: משט? מטס? איום איראני? איפה אתם חיים? השיח הפוליטי השתנה והם לא שם. אני לא יודע מי הכוחות החדשים שיעלו, אבל אני בטוח שהפוליטיקה תשתנה. לא יודע אם היום או בעוד חודשיים או בעוד שנה, אבל במוצאי שבת נפל דבר בישראל".
אתה מפלרטט כבר הרבה זמן עם האפשרות להיכנס לפוליטיקה. מה עוצר אותך?
"אני לא חושב על זה. אני חושב שפוליטיקה זה מקצוע נאצל, אבל במובן האמיתי זו עבדות. אם רוצים לשרת את הציבור באופן אמיתי צריך להבין שזו עבדות, ולי טוב איפה שאני".
יש היום פוליטיקאים בכנסת שאתה מעריך?
"את מיקי איתן ושלי יחימוביץ', למרות שקשה לי השתיקה שלה בנושא המדיני".
גיל: 47, מגורים: תל אביב, סרטים: "המדריך למהפכה", "בית שאן סרט מלחמה" והסדרה "מחוברות" ו"מחוברים". תפקידים קודמים: חבר בוועד המנהל של רשות השידור וחבר המליאה ברשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם