ההימור של קמרון והקרב שלו על הכיסא
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון עשה את כל הטעויות האפשרויות בהתמודדות עם פרשת ההאזנות. בקצב הזה הוא ישלם על כך במשרתו
אם עד לפני כמה ימים לא האמין קמרון שהריקבון שפשה במערכת "ניוז אוף דה וורלד" יוביל את הצחנה אל מעונו בדאונינג 10, יחסי ההימורים נגדו כבר הורידו לו את האסימון.
על פי אחת מסוכנויות ההימורים הגדולות בממלכה, ההסתברות לנפילת קמרון מעידה אולי יותר מכל על מצבו המידרדר, מיחס של 100:1 ליחס של 12:1. לא נעים.
שום דבר לא הלך השבוע לקמרון, שעד לאחרונה נחשב לסוג של טפלון. שעות ספורות לאחר שמטוסו המריא מנמל התעופה היתרו בדרך לביקור מדיני באפריקה - במועד גרוע ביותר - עדכנו אותו עוזריו במטוס כי בבריטניה נעשה לו כמעט פוטש.
מפקד הסקוטלנד יארד פול סטיבנסון רמז שעליו ללכת בדרכו, לקבל אחריות למעורבות בפרשת "ניוז אוף דה וורלד", ולהתפטר. בהלה אחזה במטוס. חורבן הבית.
קמרון עוד ניסה לשמור על פאסון. הוא שלף את הטלפון הנייד כדי לבדוק בבריטניה שיש עוד לאן לחזור, אפעס, דווקא עכשיו שבק הטלפון חיים. כבר היה מי שמלמל בקוקפיט שאולי זה חלק מהליך הדחה.
אבל אז, למרות הפאניקה ולמרבה המזל, הצליח אחד מעוזריו להתקשר באחד ממכשירי הטלפון שהיו מחוברים למושבי הנוסעים. בכך הם עברו על תקנת ביטחון שדה חמורה, שלפיה נאסר על קמרון להשתמש בטלפונים מחשד שהמטוס ייורט על ידי גורמים עוינים ויופל.
אבל קמרון האמין שהחצים הנורים עליו במדינתו הרסניים הרבה יותר מכל טיל נגד מטוסים של אל-קאעידה. על הקו עלתה שרת הפנים תרזה מיי, שקיבלה הנחיות והופיעה בשמו של קמרון בבית הפרלמנט כדי לנסות לכבות את השריפה. זה כבר היה מאוחר מדי, ראש הממשלה נכווה קשות.
במפלגת הלייבור שלחו אל חזית המצלמות גדודים של פוליטיקאים שקראו להתפטרותו, העיתונאים חגגו על השלל הרב, ואפילו ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, שנחשב לבעל בריתו, כינס מסיבת עיתונאים ליד הטאוור ברידג' ונמנע מלהגן על ידידו הטוב. כשנשאל על ידי אחד העיתונים אם על קמרון להתפטר, אמר: "אני מציע שתפנה אליו בעצמך".
קמרון כבר הבין את גודלה המפלצתי של טעותו. במו ידיו הוא שרבב את עצמו לפרשה החמורה בתולדות התקשורת הבריטית כשבחר, בניגוד לכל היגיון, להעסיק את אנדי קולסון, עורך "ניוז אוף דה וורלד" לשעבר שהואשם במעורבות בהאזנות הסתר.
במסיבת העיתונאים שערך קמרון עם נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב ג'ומה, הנושא היה פיתוח הקשרים הכלכליים בין המדינות. קמרון
"אף אחד מעולם לא טען שקולסון לא עשה את עבודתו באופן שהיה בלתי ראוי או גרוע", הצטדק קמרון. "הוא עבד טוב בשביל הממשלה ואז עזב אותה, יש הבדל בין זה ובין המצב במשטרה, אשר שם בבירור עולים סימני שאלה על אופן החקירה המשטרתית, בגלל זה סטיבנסון קיבל את ההחלטה שקיבל השבוע", הוסיף ראש הממשלה הבריטי, בניסיון להשאיר הרחק ממנו את הלהבות שמאכלות את הצמרת השלטונית והתקשורתית.
קמרון המשיך בקרב המאסף, כשהדליף לעיתונאים בבריטניה שסטיבנסון המתפטר נהג לבלות עם אשתו במרכזי ספא מפנקים, על חשבונו של בכיר "ניוז אוף דה וורלד" ששכרה המשטרה, ניל ווילס. מהלך הבלימה הצליח באופן יחסי. אפילו "הגרדיאן" הנחשב, שהתייחס לפרשה באופן פרסונאלי, והתנהג כאחרוני הצהובונים בדרכו להבאתו של קמרון אל הגיליוטינה הציבורית, פרסם בעמוד השני תמונות של שוטרים בריטים לבושים במגבותיהם, באחד ממרכזי הספא שסטיבנסון, נהג להתארח בהם על חשבון הברון.
לא בטוח שקמרון יצליח לשנות את כיוון הרוח שמביאה אל מעונו סערה אדירה. הוא התקשר לידידים מסודן, הודיע שינסה לקפוץ בפעם אחרת, גם לניגרים אמר שיהיה זמן רק לפוטו-אופ, וטס בבהלה חזרה לבריטניה, כדי להציל את עתידו הפוליטי.
אחד הרגעים המכוננים בפרשת האזנות הסתר של הצהובון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד" התרחש ביום ראשון.
ראש הסקוטלנד יארד פול סטיבנסון הישיר עיניו למצלמות, והודיע בלב כבד על התפטרותו מראש הארגון המשטרתי החשוב ביותר בבריטניה.
"סקנדל האזנות", כפי שהוא מכונה בתקשורת הבריטית, שבמסגרתו חשודים עורכים וכתבים בצהובון "ניוז אוף דה וורלד" כי האזינו לתיבותיהם הקוליות של אלפי אישי ציבור, קורבנות טרור, רצח ומלחמה, הגיע גם אל שורות הארגון המשטרתי. חוקרי המשטרה הואשמו כי שוחדו על ידי בכירי הצהובון.
סטיבנסון התקשה להשלים עם שתיקתו הרועמת של קמרון. לדידו החטא שלו מקביל לחטאו של קמרון. במשך שבועיים שלמים דרשו העיתונים את דמו של מפקד הסקוטלנד יארד, על רקע הפרסומים כי שכר את שירותיו של בכיר "ניוז אוף דה וורלד" ניל ווילס ליועץ תקשורת, אף שהחקירה נגד הצהובון שבו עבד ווילס, כבר הייתה בעיצומה.
סטיבנסון לא נשאר חייב. הוא ניצל את מעט היושרה שנותרה לו בציבוריות הבריטית, וטען השבוע בפני המצלמות כי החלטתו לשכור את שירותיו של ווילס כיועץ תקשורת, שקולה להחלטה שקיבל קמרון לשכור את שירותיו של אנדי קולסון, עורך "ניוז אוף דה וורלד" לשעבר, ליועצו התקשורתי שלו.
קמרון מינה את קולסון למשרה זו על אף ההאשמות החריפות שקשרו את האחרון ישירות להאזנות המדוברות. העובדה כי קולסון נעצר לפני יותר משבוע על ידי המשטרה בחשד למעורבות בפרשה, ואף בהצעת תשלומי שוחד לחוקרים, רק הכתימה עוד יותר את קמרון - עד אז ראש ממשלה יציב למדי, שנהנה ממעמד של פוליטיקאי הגון.
הצהרתו של סטיבנסון הצליחה, אולי אפילו מעבר למשוער. לא רק שהיא הכתימה עוד יותר את קמרון, היא הציבה לראשונה על סדר היום את השאלה אם עליו להתפטר.
הפרשן הפוליטי הבכיר של הצהובון הבריטי "הסנדיי מייל" פול היטצ'ינס אמר השבוע למוספשבת, "הבעיה המרכזית של קמרון היא שהוא הוכיח לציבור הבריטי שיש לו בעיה בשיקול הדעת. כשהוא מינה את קולסון ליועצו, הוא הבהיר שמשהו שם לא מתפקד כשורה.
"מילא שיקבל את קולסון לפני שנבחר, כשרצה להתמודד עם תעמולת הבחירות האגרסיבית באמצעות אדם שבא מהצהובונים ומבין משהו באגרסיביות תקשורתית. אבל להשאיר אותו אחר כך בממשלה? זה לא רק בעייתי, זה מסוכן. אם יש משהו אחד שרבים יסכימו עליו בבריטניה, זה שקמרון איבד שליטה במצב".
יריית הפתיחה של סטיבנסון הבהירה לדאונינג 10 באופן חד משמעי שמדובר כאן במערכה חדשה. קמרון לא יכול היה לבחור בעמדה בעייתית יותר לנהל ממנה את הקרב שנפתח על חייו הפוליטיים, כשיצא השבוע לסיור מתוכנן מראש במדינות אפריקה.
בצעד שהציג את קמרון בתקשורת הבריטית כאחוז אמוק ובהלה, הוא בחר לקצר את מסעו המדיני פעמיים, כדי להספיק להגיע לבריטניה ביום האחרון של מושב הקיץ בפרלמנט. וכל זאת, כדי לכנס ישיבת חירום לדיון בהשלכות הפרשה, ובעיקר כדי להבטיח את יציבותה הפוליטית של ממשלתו.
עד אז נוהלה המלחמה מאפריקה. בשל המרחק מלונדון התקשה קמרון לשמור אפילו על נאמנותם של חברי מפלגתו שלו. להפתעתם של רבים, מי שהצליח לנצל את המצב הוא דווקא יו"ר הלייבור המכהן גם כיו"ר האופוזיציה אד מיליבנד, שמעולם לא נתפס בציבור הבריטי כאדם שקורץ מהחומרים שמייצרים ראש ממשלה. חזותו, כמו גם העובדה שאיש לא שכח כיצד השתלט על המפלגה על חשבון אחיו דיוויד, הפכו אותו למוקיון.
כבר לפני שבועיים השכיל מיליבנד לקרוא את המפה. הוא יזם סדר יום, הגיש הצעות לדיון שנוגעות לפרשה, ועשה כל מה שביכולתו כדי לסמן את קמרון כאחד מסמלי הסקנדל. כעת עולה השאלה אם יש למיליבנד הצעיר, החסר ניסיון פוליטי מוצק, אומץ ללכת עד הסוף ולקרוא להתפטרותו של ראש הממשלה.
בריאיון שהעניק לפני ימים ספורים אמר, "מדהים שסטיבנסון עצמו קיבל עליו אחריות, והתפטר על כך ששכר את סגנו של קולסון, בשעה שראש הממשלה לא התנצל על ששכר את קולסון בעצמו".
מיליבנד עודנו ממקד את דרישתו בהתנצלות פומבית מצדו של קמרון על חלקו בפרשה, אבל מאחורי הקלעים גם הוא מריח דם. את מה שמיליבנד עדיין לא יכול לומר בריש גלי, חבר הפרלמנט דניס סקינר, נציגו של מחוז שכוח אל במרכז בריטניה שכבר יותר מ-40 שנה יושב בפרלמנט, יכול גם יכול.
סקינר מילא את התפקיד בהצלחה, השביע את רעב התקשורת לדם של שליטים, וכבש את כותרות העיתונים בבריטניה שיצאו בכותרות ענק: "קריאה ראשונה להתפטרותו של קמרון".
"הגיע הזמן לפוצץ את העסקה המסריחה הזו", אמר השבוע סקינר למוספשבת, "הפרשה הזו מחלחלת ומעוררת גועל. קמרון מעורב בה עד הצוואר, והגיע הזמן שיניח לנו לנפשנו ויתפטר. בריטניה נמצאת בצונאמי כלכלי אדיר, יש לנו דברים חשובים יותר להתעסק איתם מאשר עם הרפש הזה".
אומרים שמיליבנד שלח אותך לחזית.
"לא נכון. אני באמת מאמין שקמרון ידע טוב מאוד מה הוא עושה כששכר את אנדי קולסון ליועצו. הוא ידע, וזה לא הפריע לו. זה חלק מסקנדל רחב יותר שקולסון, כיועץ ראש הממשלה לתקשורת, היה אמור לדאוג לכך שפרשת ההאזנות תרד מסדר היום התקשורתי של בריטניה. קורה משהו היסטורי במדינה הזו. מתחיל פה ניקוי אורוות מטורף".
קולסון התפטר בינואר השנה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, בטח מבחינתו של קמרון. הוא זוהה עם הפרשה והוכתם בה. רק לפני שבועיים כינס מסיבת עיתונאים, בהולה כתמיד, והודיע כי "אם ההאשמות המיוחסות לקולסון יתבררו כנכונות, יהיה עליו לתת את הדין על כך".
אבל זה כבר לא השביע את הדרישה הציבורית לאחראים. פעם נוספת מצאה את עצמה לשכת קמרון מפרסמת ביוזמתה מידע פרטי בשל החשש שיודלף. הפעם נחשף כי קמרון וקולסון המשיכו לשמור על מערכת יחסים הדוקה, גם לאחר שעזב את לשכת ראש הממשלה, וקמרון אף אירח את קולסון במעונו הרשמי. "הוא חבר שלי, אי אפשר להעלים את זה", אמר קמרון, וזכה לקיתונות של ביקורת.
ביום שני בערב נמצאה ללא רוח חיים גופתו של שון הור, כתב "ניוז אוף דה וורלד" לשעבר, שהיה בין הראשונים לטעון כי קולסון היה מעורב בהאזנות הסתר. רק בשבוע שעבר אמר הור כי הוא מפחד שיירדף בעקבות דבריו. הוא טען כי החליט לחשוף את האמת ו"להלשין" על מעשיהם של מעסיקיו לשעבר, לקידום המטרה הנעלה של חקר האמת.
עוד בטרם התקררה גופת המנוח, גילוי עיתונאי נוסף התגלגל לפתחו של קמרון. הפעם חשף הבי-בי-סי כי קולסון, עוד בשעה שכיהן כיועץ התקשורת של קמרון, נהג להיוועץ בעניינים מקצועיים עם ניל ווילס, אותו ווילס שנשכר על ידי המשטרה לאחר שעזב את "ניוז אוף דה וורלד", ומה שגם הביא להתפטרותו של סטיבנסון.
ד"ר ג'יימס הופקין, מרצה בכיר לפוליטיקה בריטית בלונדון סקול אוף אקונומיקס, אמר השבוע למוספשבת כי "קמרון ניזוק במידה רצינית מאוד. הוא הוזהר על ידי המפלגה שלו, הוזהר על ידי התקשורת, ובכל זאת מינה את קולסון. אבל בכל זאת, עדיין קשה להעריך לאן זה יכול להוביל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם