ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

עונשם של הורגי קרפ: דיסוננס בין הלב לשכל

26 שנים. זה העונש שנגזר על ה-3 שהואשמו בהריגה. בעקבות "אקסטזת האלימות", יש לקוות כי העליון לא יראה בכך עונש לא מקובל. פרשנות

26 שנות המאסר שגזר היום (ג') בית המשפט על שלושת הצעירים מג'לג'וליה שהורשעו בהריגת אריק קרפ, הם הפתרון של השופטים לדיסוננס שבין התחושה האנושית לבין התוצאה המשפטית.

הלב והשכל אמרו שמדובר באירוע של רצח, אך הכללים המשפטיים הנפיקו (לדעת השופטים) תוצאה אחרת – של הריגה. אך גם לשופטים היה ברור שחומרת המעשים מציבה אותם ברף העליון של עבירת ההריגה, זה שכמעט עובר אל עבירת הרצח.

הכרעת הדין שזיכתה את התוקפים מרצח לא הייתה נקייה מספקות, ולא בטוח שכל קביעות השופטים היו עומדים במבחן ערכאת הערעור. מכל מקום, "אקסטזת האלימות המבעיתה", כלשון השופטים בהכרעת הדין, הייתה חייבת לקבל ביטוי לפחות בפסיקת עונש חמור.

העונש המרבי בגין עבירת ההריגה הוא עשרים שנות מאסר. לעיתים נדמה ששופטים נרתעים מפסיקת עונש מקסימום, שכן בעיניהם הוא שמור לגרועים שבעבריינים.

ייתכן שהם אף חוששים מהתיוג של שופטים מחמירים או מהתערבות ערכאת הערעור. כאן היה ברור לשופטים שזהו המקרה המתאים לפסוק עונש מקסימום. "בקובעו את עונש המקסימום לעבירת ההריגה, ראה המחוקק לנגד עיניו מעשה דוגמת זה שבפנינו, המצוי, הלכה למעשה, על סיפה של עבירת הרצח", הם כתבו בגזר הדין.

ועדיין, עונש מקסימאלי בגין הריגה אינו כה חריג. הייחודיות במקרה זה מצויה בכך שהעונשים בגין שתי עבירות אלימות חמורות נוספות בהן הורשעו התוקפים - חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות – נגזר במצטבר ולא בחופף.

הכלל

הוא, שככל שזיקת העבירות הדוקה יותר וככל שהן שלובות זו בזו, ונובעות ממסכת עובדתית אחת או תוכנית עבריינית אחת – הנטייה היא לגזור עונשים חופפים. בנוסף, ככל שהעבירות חמורות יותר גוברת הנטייה לענישה מצטברת.

העבירות כאן היו חלק ממסכת עובדתית ועבריינית אחת, אך השופטים קבעו – ובצדק – שכל אחת מהעבירות הנוספות היא עבירה עצמאית העומדת בפני עצמה, מה גם שהן בוצעו כלפי אנשים שונים – רעייתו של קרפ ובתו, ולפיכך ראוי שהעונשים יהיו מצטברים. כעת יש לקוות שבית המשפט העליון לא יראה בכך ענישה הסוטה מהרף המקובל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...