דלקה ידועה מראש: בדרך אל השריפה הבאה
באקלים ים תיכוני שנהיה חם, יובשני ולא צפוי, המגמות מצביעות על גידול במספר השריפות. השריפה הבאה לא תהיה סלחנית והיא תבוא
למרות זאת, השריפה הבאה תהיה במרבית המקרים קטנה מאוד ולכן לא תשמעו עליה דבר, אולי תהיה איזה ידיעה קטנה בעיתון, היא תסיח את דעתכם רק אם היא תתפתח לממדי ענק וזה קורה רק באחוז אחד מהמקרים. לצערנו שריפות אלו הן הגורמות לנזקים הגדולים ביותר לטבע ולאדם.
מעט נתוני מפתח: שריפות מתרחשות כל שנה ובמועדים משתנים. מרבית האירועים מתרחשים בחודשים מאי-יולי, אולם דווקא בעונת הסתיו השריפות עלולות להיות גדולות יותר. בממוצע יש כ-1,000 שריפות בשנה בישראל, כאשר היקף השטח השרוף מגיע ל-37 אלף דונם בממוצע לשנה.
למרות זאת, אם מתמקדים בעונת השריפות של שנת 2010 כדוגמה, יותר מ-25 אלף דונם של יער וחורש עלו בשריפת הכרמל ומעל 100 אלף דונם של שטחי מרעה ושמורות טבע נפגעו ברמת הגולן. מספר שריפות גרמו לנזקים קשים ביותר לאדם וסביבתו, כאשר ביוני 2010 נפצעו שניים קשה באזור יודפת וביולי 2010 ארבעה נפצעו קל באזור אבן ספיר, אבל את כל השריפות האלו אף אחד לא זוכר כי אחריהן הגיעה השריפה בכרמל והמימדים והאסון הנוראי לאדם "מחקו" את כל שאר האירועים של השנה האחרונה.
באקלים ים תיכוני שהולך ונהיה חם, יובשני ובעיקר לא צפוי, המגמות מצביעות על גידול במספר השריפות.
שריפות בארץ הן תמיד מעשה ידי האדם. הסיבות לשריפות הן לא מעטות והבולטות שבהן: רשלנות מטיילים, אימוני צבא, הצתות מכוונות, שריפות יזומות שמתפשטות, שריפות אשפה ועוד. שריפות לא קורות מעצמן ולכן המודעות שלנו כציבור הנה קריטית ביותר בנוגע להתפתחות השריפות ומניעתן. אנחנו חיים באחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי כאשר השטחים הפתוחים הופכים למופרים יותר ויותר. יש בידנו אפשרות לא מעטה למנוע את התחלתן של השריפות ובעיקר להפחית את מידת הנזקים שהן גורמות. אנחנו עדיין רחוקים מלסיים את עבודתנו בכל הקשור לחינוך והסברה, חקיקת חוקים כנגד הדלקת אש, ענישה ואכיפה וטיפול מונע ביער כחלק ממנגנון מניעת שריפות.
שריפות יער וחורש גורמות לשינויים במשטר ההידרולוגי ולפגיעה לעשרות שנים במערכת האקולוגית הכוללת: הרס בתי גידול, פגיעה בצומח, בבעלי החיים, עליה בשיעורי סחיפת קרקע, הגברת הנגר העילי, שינויים במחזור הפחמן ופגיעה בתכונות הכימיות והפיזיקליות של הקרקע.
השריפות משפיעות על בריאות האדם, מעלות את ריכוז גזי החממה יש להן פן כלכלי נרחב והפרעתן לטבע היא ארוכת טווח ומכאן גם משמעותן על כלל פעילות האדם. על אף הגישה הטוענת כי לטבע יכולת חזרה מהירה למצבו טרם ההפרעה, בעיקר של המרכיבים המעוצים. המחקרים האחרונים מהכרמל מלמדים כי בחלק מהמקרים ובעיקר לאחר שריפות חוזרות, המערכת האקולוגית סופגת פגיעה קשה שמובילה לשינויים במבנה הצומח ובתכונות הקרקע.
הכותבת, נעמה טסלר, היא דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה - חוקרת את השפעת שריפות יער חוזרות על תהליכי ההשתקמות של קרקע וצומח בכרמל, בהנחיית: ד"ר לאה ויטנברג וד"ר נעם גרינבאום
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם