ביהמ"ש הפחית את הפיצוי לו חויב בועז יונה
השופטים קיבלו את ערעורו של מנכ"ל קבוצת הנדל"ן חפציבה וקבעו כי קורבנותיו יזכו לפיצויים בסך ארבעה מיליון שקלים במקום שמונה
בועז יונה בבית המשפט צילום ארכיון: פלאש 90
כזכור, יונה הורשע בשורה של עבירות מירמה וגניבה שהביאו להתמוטטות קבוצת חפציבה ולפגיעה קשה ברוכשי הדירות. הוא נמלט לאיטליה ושם נעצר לבקשת ישראל. במסגרת הסדר טיעון עליו חתם הוסכם שהוא לא יתנגד להסגרתו, הוא ישתף פעולה עם הרשויות באיתור נכסי חברות הקבוצה וכן יודה בכתב האישום שיוגש נגדו.
בהתאם למוסכם בכתב האישום, על יונה נגזרו שבע שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בהסדר גם סוכם שהוא ישלם פיצוי של ארבעה מיליון שקל לקבוצה מסוימת של רוכשי דירות, שנפגעה בצורה קשה. לפי ההסדר, הכספים יבואו רק ממקורות חיצוניים של חברים ובני משפחה, בנוסף לכספים שיבואו ממקורותיו של יונה וייכנסו לקופת כונס הנכסים.
אולם השופט משה רביד בחר לסטות מהסדר הטיעון בנוגע לשיעור הפיצוי, והוא חייב את יונה בפיצוי חסר תקדים של 8 מיליון שקל. באמצעות עורכי הדין יאיר גולן ונחושתן שוחט ערער יונה לעליון, וטען שהפיצוי שאין לו תקדים במשפט בארץ, חרג באופן קיצוני ממה שסוכם בהסדר הטיעון.
ביקורת על השופט
המדינה הצטרפה לערעור ותמכה בו, תוך שהיא מסבירה שההסדר ענה על הצורך להשיג פיצוי מירבי לנפגעים וכי כל סכום מעבר לכך היה מביא להיעדר פיצוי בכלל, וגם היה עשוי להביא להעדפת נושים אסורה.
שופטי העליון אליעזר ריבלין, אסתר חיות ויצחק עמית, קיבלו את הטענה שבהסדר הטיעון המקורי קיים איזון
פנימי ראוי, שנותן משקל רב לצורך להשיג לנפגעים פיצוי ממשי ואפשרי, ולא פחות מכך – מיידי.
הם מתחו ביקורת על השופט רביד, כשציינו כי "ספק אם היה מקום לקבוע בגזר הדין כי המדינה התעלמה מחובתה להבטיח לאזרחיה דיור נאות – שהרי רשויות המדינה פעלו רבות ונמרצות כדי לסייע לרוכשי הדירות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם