(י)רוק בבית בספר: הילדים מובילים שינוי

כשהייתי ילדה לא הכרתי את המחשבה כי דבר שהינו פסולת בשבילי יכול להפוך דבר שימושי לאחר. המהפכה הירוקה מתחילה בכיתה א'

אורית פאר | 14/7/2011 13:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"לתקן את העולם, פרושו לתקן את החינוך", יאנוש קורצ'אק

שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים הסתיימה. השנה זכיתי למפגש ישיר עם ילדי היסודי. המפגש הבהיר לי כמה השפעה יש לדור הצעיר על העולם. היכולת הזו מוכרת כבר שנים לחברה הישראלית ויש דוגמאות לרוב. בין המוכרות היא זו שהכניסה לחיינו את הסיסמא "צא לנוף אך אל תקטוף". בעבר היה נהוג לקטוף את פרחי הבר ללא הבחנה, גם חקיקה לא הועילה - את השינוי הובילו הילדים של אז (המבוגרים של היום). החובה לחגור גם מאחור הועברה לעם דרך קמפיין שפנה דווקא לילדים זה חולל את השינוי. מי האמין כי נוכל לחנך את הישראלי לחגור מאחור?

במסגרת עבודתי כמדריכה בחברה להגנת הטבע, העברתי שיעורים בפרויקט שמטרתו לשנות את התודעה הציבורית על נחל קישון. בתחילת השיעור נהגתי לשאול את הילדים מה הם יודעים על הנחל? רבים מהם עיקמו את האף ועשו תנועות איוורור עם היד, אחרים הסתפקו ב-"איכס", "מסריח", "מגעיל" ו-"דגים מתים". לאמיתו של דבר הקישון עבר שינוי ושיקום מאסיבי בשנים האחרנות, פארקים נבנו לאורכו, נעשו עבודות ניקיון ושיקום. חיות שנעלמו מהנחל שבו למצוא את ביתם בו, ציפורים רבות מסוגים שונים נמצאות על גדת הנחל, נעשו פרויקטים של השבת צבים אל הנחל, ובקיצור הנחל הפך והופך לפנינת טבע במרכזו של מפרץ חיפה.

בסיומו של השיעור, לאחר שהכיתה ראתה תמונות של הנחל כיום, נהגתי לחזור לשאלה הראשונה ולהוסיף ולשאול את הילדים "האם היו רוצים לבקר בנחל עם משפחותיהם?", התשובות התהפכו: "כן, נראה כיף", "תגידי, אפשר לעשות שם פיקניק?", "את ראית את הציפורים שהיו בתמונות?". ההתענינות גברה, הסקרנות והרצון להכיר גדלה והסטיגמה כי המקום מזוהם ומלוכלך קטנה.

באחת הפעמים, לאחר שיעור הגיעה הודעת דואר אלקטרוני מאמא של תלמיד אשר סיפרה בהתפעלות על התובנות שבנה הביא הביתה מהשיעור וסיכמה בכך שבשבת הקרובה הם ירדו כל המשפחה לפארק ויהנו מבילוי משפחתי איכותי וזול. הדבר חיזק את התקווה והאמונה כי השינוי בעולם יגיע בכוחם ומתוך תמימותם היפה והבריאה של הילדים. הסיסמה המלווה את החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע היא: "ילדים מובילים שינוי", והפעילות מונחת על ידי כך הלכה למעשה.

צילום: שאטרסטוק
גם בכיתה. שומרים על הסביבה צילום: שאטרסטוק

כאמור, נכנסתי למספר רב של כיתות בבתי ספר יסודים, באיזור חיפה. הופתעתי מהשינוי בתפישה הסביבתית בבתי הספר, ניכר היה התהליך השורשי שהילדים עברו. כמעט בכל בית ספר נושאי אקולוגיה ושמירה על הסביבה היו נחלת הילדים. הם דיברו במושגים מעולם תוכן זה בחופשיות ומתוך הבנה. יתרה מכך, התנהגותם הייתה ברוח זו. הילדים מכירים מושגים של צרכנות נבונה, מיחזור, מבינים את הקשר בין אדם וסביבה ואת משמעות דריסת הרגל האקלוגית שלנו.

כאשר אני הייתי ילדה (וזה לא היה לפני עשורים) לא הכרתי את המושגים האלו, לא הכרתי את המחשבה כי דבר שהינו פסולת בשבילי יכול להפוך דבר שימושי לאחר. אינני יודעת

מה הייתה בדיוק הדרך לשינוי זה ומה המניע. האם זו הייתה תוכנית לימודית של משרד החינוך? האם הייתה זו יוזמה של אגף החינוך בחיפה או יוזמה מקומית של כל בית ספר בעצמו? מה שכן, התוצאות ניראות בשטח.

בבתי ספר אחדים הייתה תחרות "הכיתה האקולוגית ביותר", באחרים הילדים התבקשו להביא בקבוקים למיחזור וכך צברו כסף לפעילות כיתתית. בכל בית ספר יש פינת מיחזור סוללות ונייר. פלקטים מסבירים את הנושא. משיחות עם הילדים מורגשת הפנמה של הנושאים. הילדים לוקחים איתם הביתה את השינוי ומשפיעים על אורח החיים של כל בני המשפחה. התלמידים יודעים למיין פסולת, לחסוך במים ולצרוך פחות חשמל.

בין חברה לסביבה

האווירה שנוצרה בבית הספר היא תוצר של תהליך ארוך (פעמים רבות הילדים סיפרו על פרויקטים אקולוגים שעשו בשנים קודמות). היא כמובן מושפעת מאווירה כללית ומודעות הולכת וגוברת לנושא בכל רבדי האוכלוסיה, עם זאת תפקידם של הילדים בשינוי גדול וחשוב לאין ערך. אווירה זו יצרה בי אופטימיות ואמונה כי ניתן ללמוד מתהליך זה ולעלות למודעות נושאים נוספים.

ישנו קשר ישיר בין נושאים אקולוגים ונושאים חברתייים. הערכים בשני תחומים אלו דומים ואף משיקים פעמים רבות. ההתחשבות באחר/בעתיד/בסביבה מבוססת על אותה תחושת אחריות קולקטיבית ואכפתיות. בשני עולמות אלו (הסביבה והחברה) אלמנט הזמן מייצג מרכיב חשוב, אין תוצאות מידיות, יש תהליכים ארוכים. בשניהם הנזק עשוי להיות מהיר אך התיקון דורש זמן ואורך רוח. שני התהליכים דורשים יצרתיות, פתיחות, חשיבה מחוץ לקופסה ותוצאותיהם מדהימות.

המחשבה לקחת בקבוקי פלסטיק ולמחזרם לבד מחייבת חשיבה יצירתית. באופן דומה הפיכת שכונת מגורים במשבר לכוח חברתי המשפיע על אופי העיר דורשת יצירתיות ויוזמה.

בסיכומו של עניין ברצוני לשאול האם ניתן ללמוד מהתהליך האקולוגי שהתרחש בבתי הספר לנושאים חברתיים אחרים? האם ניתן לעזור לשינוי לקרות דרך הכוח הקיים אצל הילדים? ארצה לסיים באותה נימה אופטימית בה התחלתי. בשלב זה של לוח השנה, עת פתיחת החופש הגדול וההכנות לשנה הבאה אני רוצה להציע כי בתי הספר ירימו את הכפפה, יזכרו בכוח הקיים בחינוך ובכך כי הילדים של יום הם החברה של המחר (וסליחה על המליצות).

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->