חוק החרם: איפה הגבול
המחרימים מתועבים ונטולי בושה, אבל החוק החדש יוביל למשטרת מחשבות, ודבר חקיקתו יתפשט בעולם כמו אש בשדה קוצים בלי סופרטנקר
אני כותב את הדברים הללו לא בגלל שאני תומך בחרם על המתנחלים. להפך. המחרימים למיניהם די מאוסים בעיניי. משחקני תיאטרון שמחליטים לא להופיע בפני תושבי אריאל, דרך מרצים ישראלים שמלמדים באוניברסיטה ישראלית, מקבלים את שכרם ממשלם המיסים הישראלי וקוראים לחבריהם באקדמיה בעולם להחרים את ישראל. אלה, במיוחד, הם אנשים מתועבים, נטולי עכבות ובושה.
מצד שני, ויש גם צד שני, אנחנו חיים (עדיין) בדמוקרטיה. הדעה לפיה ההתנחלויות פוגעות ומסכנות את מדינת ישראל היא דעה לגיטימית. מותר לחשוב ככה. עדיין. ומכיוון שמותר, אז מותר גם לחשוב שאפשר לעשות כל דבר שאינו עבירה על החוק כדי להביא לפירוק ההתנחלויות. לא לבקר שם, וגם לא לקנות סחורה שמיוצרת שם.
אין סיבה שחרדים יוכלו להחרים חנויות שמוכרות בשר חזיר (או סתם פתוחות בשבת), שהמוני בית ישראל יוכלו להחרים יצרני ומשווקי גבינה, אבל שמאלנים לא יוכלו להחרים את תוצרת ההתנחלויות שמהוות, לדעתם, גידול ממאיר בגופה הדל של המדינה.
הרעיון של "חוק החרם" נולד בטוב, אבל התינוק עצמו הגיח אתמול לחלל העולם ברע. כן, גם אני חושב שהחברות הישראליות שזכו במכרזים לבניית העיר הפלסטינית רוואבי בתנאי שיחרימו את ההתנחלויות צריכות לחטוף סנקציה ממשלתית. יש לממשלה כלים לעשות את זה. וגם אני חושב שתיאטראות שמקבלים מימון ממשלתי לא יכולים להחרים את אריאל. גם כאן, יש כלים לטפל בזה.
אבל כשמחילים את החוק הזה גם על אנשים פרטיים, וכשמוציאים מידי בית המשפט את הקביעה "מהו חרם" ומעבירים אותה לפקידים, וכשמאפשרים להרשיע אזרחים פרטיים שהביעו את דעתם על סמך קביעה של אותם
היועץ המשפטי של הכנסת ניפק חוות דעת חריפה וחריגה, שמגדירה את החוק הזה כפוגע בחוקתיות. ועדיין, ראש הממשלה לא נרתע. הלחץ של האלקינים הכריע אותו (אחרי שזיגזג, כמובן, שלשום בלילה) והחוק עבר. למרות שהחוק הזה לא נחוץ לנו. תוצרת ההתנחלויות לא תפגע מחרם של כמה אלפי שמאלנים. הם מחרימים כבר הרבה זמן והכל בסדר. אין לזה שום אפקט.
מה שכן יכול לפגוע בנו, הוא חרם עולמי על תוצרת ישראלית. דבר חקיקתו של החוק הזה יתפשט ברחבי העולם כמו אש בשדה קוצים יבש ובלי סופרטנקר. תדמיתנו, שנמצאת בשפל גם ככה, תמשיך להתחפר למעמקי החבית. הדה לגיטימציה תתעצם. הנזק יהיה רב. כי שם, בחוץ לארץ, לא יעשו את ההבדלים. שם עוד עלולים ללכת על חרם גורף, על הכל. החוק הישראלי לא יפחיד אותם, רק ידרבן אותם. העיקר שהחברים במועצת יש"ע ובמרכז הליכוד יהיו מרוצים.
אני כותב את הדברים האלה, כאמור, למרות שאני מתנגד לחרמות. חרם הוא צעד ילדותי, די מטופש, צריך להשתמש בו רק בעיתות חירום של ממש (כמו נגד איראן), כשאין ברירה אחרת. הייתי זה שחשף לראשונה את הדוח ההוא של "אם תרצו" בדבר הקשר בין אירגוני "זכויות אדם" נתמכי "הקרן החדשה" לבין דוח גולדסטון.
כמה מאנשי השמאל איתם התווכחתי אז טענו בפני שמדובר בצעד ראשון לכיוונו של מדרון חלקלק שקשה יהיה לצאת ממנו. חלקתי עליהם. גם היום הייתי מפרסם שוב את הדוח ההוא וגם היום אני חושב שתורמי "הקרן החדשה" צריכים לדעת לאיזה ארגונים בדיוק הולך הכסף שלהם (אם כי חלק מהם ישמח לדעת שהכסף שלו הולך לארגוני פוסט ציונות). אבל בנקודה אחת צדקו אותם שמאלנים שהתווכחו איתי אז. כי בשנתיים האחרונות התפשט כאן טירוף מערכות. הימין מושל, ובדין, כי נבחר למשול, אבל הוא לא רק מושל, הוא גם משתולל.
יחד עם החוק הזה מעביר עכשיו ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי חוק שאוסר להטיל דופי בציבורים שלמים. "המתנחלים עוכרי ישראל", או "השמאלנים בוגדים", מעכשיו, עבירה על החוק. מדובר באיבוד עשתונות. בקצב הזה, בקרוב מאוד נצטרך להסתובב עם חוברת הדרכה מפורטת מה מותר להגיד, ומה אסור. שלב אחד אחר-כך, החוברת תשודרג ותכיל רשימה מפורטת של מה מותר לחשוב, ומה אסור. אנחנו לא כל כך רחוקים מהשלב הזה.
אקו"ם