"אפשר לצמוח כלכלית מבלי להרוג את העולם"
פרופ' יהודה כהנא, מומחה בינלאומי בענף הביטוח ואחד מבכירי האקדמיה בתחומו, מנצל את הידע שרכש לשינוי חייהם של מיליונים ולהובלת שינוי סביבתי כדי להציל את כדור הארץ. על כך זכה באות המצוינות של האגודה הבינלאומית לביטוח
פרופ' כהנא, שלימד גם באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשב לאחד מבכירי אנשי האקדמיה בתחומו בארץ, ומנהל קריירה אקדמית חובקת עולם. הוא לימד באוניברסיטאות בפלורידה, בטורונטו, בפנסילבניה (בית-הספר וורתון למינהל עסקים), בטקסס, באירופה, באסיה ובדרום אמריקה. הוא שותף להקמת מיזמים אקדמיים רבים ובהם הקמת המכללה לביטוח (המסלול האקדמי, כיום המכללה אקדמית נתניה), תוכנית CLU לבכירי ענף הביטוח ותוכנית לימודי האקטואריה.
"נושאי הביטוח משפיעים וקשורים לכל הפעילויות בחיינו. למדתי להפעיל כלי ביטוח כמנוף לשיפור חייהם של אנשים וזכיתי אף להשפיע לטובה על חיי מאות מיליונים בעולם", אומר כהנא. "לפני שנים הגעתי למסקנה שסיכוני הסביבה מסתמנים כגורם המשמעותי ביותר בעולמנו ואני מתמקד בהם. הביטוח מושפע מהם ומשפיע עליהם. כל הפעילות בעולם מתחילה בכריית משאבים, הובלתם, עיבודם, שימוש במוצרים שבידי הלקוחות, וסיום חיי המוצר במזבלה. בכל שלב בתהליך נוצר זיהום: במים, באוויר, ובקרקע. שרשרת הפעילות הזאת מכונה 'מהעריסה לקבר'. בשנים האחרונות ממדיה מפלצתיים עקב גידול האוכלוסייה, העלייה בצריכה ושינוי בהרכבה מתוצרים חקלאיים לתוצרים תעשייתיים".
והשרשרת הרב-חולייתית הזאת לא היתה קיימת בעבר?
"השרשרת שינתה את אופייה ב-4 העשורים האחרונים, שהיו אמנם המופלאים ביותר בתולדות האנושות אך נוצרו בהם הסיכונים הגדולים ביותר. בתקופה קצרה זאת הוכפלה אוכלוסיית העולם פי- 2.5, גידול חסר תקדים בתולדות האנושות. תוחלת החיים עלתה באופן דרמטי, הצריכה לנפש והרכב סל התצרוכת השתנו באורח קיצוני.
"ב-1970 כ75% מאוכלוסיית העולם היתה כפרית
מה חוללנו לעולם ב-4 העשורים המופלאים הללו?
"הגידול באוכלוסייה, בצריכה ובזיהום לווה בפגיעה סביבתית חמורה. רוב האנשים מזהים את הבעיה הסביבתית עם אפקט החממה ושינוי האקלים. אלא שזה רק חלק קטן מבעיה קשה יותר: ב-40 שנה השמדנו 80% משטחי הדיג בעולם, השמדנו 30% מסוגי החי והצומח וכילינו אחוז ניכר ממקורות המים המתוקים, גם במקומות שנחשבו משופעים במים טובים. יצרנו מפגעים אקולוגיים חמורים ופגיעה קשה בשרשרת המזון. פגענו בייצור החמצן בעולם משום שכרתנו את יערות העד ופגענו ביצורים הימיים הזעירים שאחראים לייצור רוב החמצן בעולם. תחזיות מדעיות רציניות מצביעות על כך שנותרו כ-20 שנה לתיקון העיוותים ולמניעת הפרת האיזונים הסביבתיים האדירה הזאת".
העולם העסקי לא מבין שאנחנו עומדים לפני נקודת אל-חזור?
"הכלכלה הקפיטליסטית מבוססת על ההנחה שארגון פועל למקסם את רווחיו ומנגנוני קביעת המחיר מביאים אוטומטית (מה שקרוי' היד הנעלמה') לאיזון המערכת כולה - וכולנו נשכרים מכך. אולם, היד הנעלמה פועלת נכון כל עוד השווקים משוכללים ותחרותיים. בפועל הם אינם כאלה. העיוותים הגדולים נוצרים לגבי'הרכוש המשותף' שלנו: אוויר, מים, יערות, קרקע, ערכי טבע, מרחב וערכי תרבות, ואלה אינם מתומחרים כהלכה".
תן דוגמה לעיוות כזה.
"במדינות רבות המים מסופקים בחינם, או תמורת מחיר המשקף עלויות שאיבה והובלה ולא את ערכם האמיתי כמוצר שמספק לנו חיים. כך גם לגבי שווי הקרקעות: מחיר הקרקע משקף את המטרים הרבועים שניתן לבנות עליה ואת היעדים המקומיים ולא את ערכה האמיתי כמקום מחייה לאדם, לחי ולצומח. התנהלות כזו גורמת לנו לצרוך'רכוש משותף' זה בצורה לא נכונה ומעודדת גופים להשתלט עליו.
"בעולם הצפוף של היום, כאשר מתקרבים לגבול יכולת המערכת לספק את צרכינו, נוצרת תלות הדדית גדולה בין כולנו. כל דבר שאני עושה משפיע על אחרים, ולהיפך. בעולם המודרני אנשים שואפים להדגיש את ה'אני', בעוד שדווקא עכשיו יש להדגיש את ה' אנחנו' כי כולנו תלויים זה בזה".
ומה יכולה התעשייה לעשות כדי לשנות את המצב?
"כדי שנוכל להמשיך וליהנות מצמיחה כלכלית מבלי 'להרוג את העולם', עלינו לנתק את הקשר שבין הצמיחה הכלכלית לגידול הזיהום והפגיעה באקולוגיה. כיצד? על-ידי שינוי בעיצוב ובתכנון המוצרים ותהליכי הייצור, כלומר: שימוש בחומרי גלם ידידותיים ובאנרגיות מתחדשות, תכנון ועיצוב המוצרים כך שהשימוש בהם ישפר את הסביבה ושניתן יהיה למחזרם בקלות בתום השימוש.
"הגישה הממליצה על קיימות, כלומר, לצמצם את המדרך האקולוגי שלנו (חיסכון בנייר, בחשמל, במים, באנרגיה ובמיחזור) היא רק גישת ביניים סבירה שעדיין לא מביאה ליעד הסופי. עלינו להשתמש בחומרי גלם שאינם מזהמים, אלא בחומרים משפרי סביבה שטביעת הרגל האקולוגית שלהם חיובית. לדוגמה: נייצר שטיח הסופח חומרים רעילים ומזיקים מהחדר וכשנמחזר אותו ניפטר מהם. אין זה חלום ויציר הדמיון. התעשיות בכמה מדינות כמו בהולנד למשל, כבר בעיצומו של התהליך".
מה צריך לעשות עולם הביטוח והפיננסים כדי לתרום לתהליך הזה?
"המגזר הפיננסי יכול לחסוך בנייר, בחשמל לתאורה, למחשבים ולמיזוג אוויר, לצמצם במשלוחי הדואר ועוד. ולא די בכך. לדעתי התרומה המרכזית של המגזר הפיננסי תהיה בהכוונת השקעות והלוואות רק לעסקים ידידותיים לסביבה. ניצנים ראשונים לכך כבר נראים, ועדיין זה לא מספיק".
מדוע כדאי לחברת ביטוח או לבנק לאמץ גישה כזאת? הם אינם "שוטרי העולם". מטרתם , כך מלמדים בחוג למינהל עסקים וכלכלה, לעשות כסף ולהרוויח.
"פסק הדין התקדימי, לאחר קריסת המפעלים האלקטרו-כימיים במפרץ חיפה, הבהיר לנושים הגדולים, הבנקים, שעליהם להשתתף בניקוי השטח המזוהם שהמפעל הותיר אחריו. כיוון שהעמידו הלוואות לגוף שלא נהג באחריות לסביבה ובכך עודדו את מעשיו. במקביל באה גם החקיקה וכללי המשחק השתנו. בספרי הלימוד בנושאי מימון, ביטוח וניהול סיכונים עדיין מודגש שמטרת העסק למקסם את עושרם של בעלי המניות. אבל עסקים נדרשים כיום להביא בחשבון גם מחזיקי עניין אחרים: עובדים, נושים, לקוחות - הציבור בכללו. הארגונים אמורים לפעול על-פי כללי אתיקה, ולשמור על ערכים חברתיים חשובים כהימנעות מניצול ילדים ומתן תנאי עבודה הוגנים. גופים שמפרים כללים אלה עלולים להינזק קשות, כולל נפילה בערכי מניותיהם בתוך זמן קצר".
שלא כמו אנשי אקדמיה רבים, פרופ' כהנא לא מסתפק בפעילות אקדמית ומחקרית. הוא מנצל את הידע הרב שצבר ליזמות ופעילות עסקית. כך הוא יכול להשפיע ולהחדיר את הרעיונות שלהם הוא מטיף ברמה העסקית. כהנא הוא אחד ממייסדי חברת איתוראן, חברת פנגו (חניה סלולרית), חממות טכנולוגיות וחברות סטארט-אפ שעוסקות במגוון טכנולוגיות, כולל פעילות בתחום הירוק, כמו: ניטור רשתות חשמל, אחסון אנרגיה באמצעות אוויר דחוס, הדברה ביולוגית, טיהור שפכים תעשייתיים, מנועים יעילים ועוד.
מאחר שענף הביטוח רגיש מאוד לסיכוני סביבה, משפיע עליהם ומושפע מהם, מה נעשה בפועל כדי לתת מענה לבעיות?
"יש פוליסות ביטוח חדשות לסיכוני סביבה, אולם הן נבנות בעיקר למפעלים ולחברות גדולות והפרמיות עבורן יקרות. קיימות מגבלות רבות לכיסוי הביטוחי. פיתוח פוליסות הביטוח הללו איטי. מדובר בסיכונים מסובכים ומורכבים: רק חלקם ניתן לחיזוי. הנזק נגרם בהדרגה וקשה להוכיח מי אחראי לו. למשל: מי ומה גרם לאדם לחלות בסרטן ריאות? האם קרבה למפעל זה או אחר? ממתי החלה להתפתח מחלתו? האם המפעל המזהם עדיין פועל? האם היה ביטוח? באיזו חברה?
"היקפי החשיפה לסיכונים הסביבתיים גדלו מאד וקשה לבנות הגנה ביטוחית. כך לדוגמה, חברת הנפט הגדולה BP שהיתה מעורבת אשתקד בזיהום מפרץ מקסיקו העדיפה לקנות ביטוח עם השתתפות עצמית של מיליארדי דולר וספגה נזקי ענק".
מה הלקח מהפרשה שצריכות ללמוד החברות המפתחות את מאגרי הגז החדשים בישראל?
"החשיפה לסיכונים אפשריים יכולה להיות אדירה ולהשפיע על אוכלוסייה גדולה. ניתן להשיג כיסויי ביטוח מסוימים, אבל תחת מגבלות רבות וקשות ובהשתתפות עצמית ענקית ותעריפי הפוליסה יהיו גבוהים. כך או כך, כל הבעיות יתבטאו במחיר הגז לצרכנים".
האם יחיד או רשות מקומית שנמצאים בקרבה יחסית למאגרי הגז יכולים לרכוש ביטוחים מפני סיכונים?
"יהיה להם קשה. אולם החוקים מתחילים לעמוד יותר ויותר לצד האנשים שעלולים להינזק. בישראל נחקקו בשנים האחרונות חוקים סביבתיים רבים המטילים בנסיבות מסוימות אחריות אישית, כספית ופלילית על מנהלי חברות שגרמו לזיהום סביבתי. הגורמים העסקיים מבינים שעליהם להיות מודעים הרבה יותר וזהירים לסיכוני הסביבה מבעבר.
"חלק מהחברות הגדולות במשק כבר הפנימו זאת. מנהליהן מודים שבדרך כלל הם 'נדחפו' לתהליך להגנת הסביבה בידי התביעות והרגולטור, מה שגרם להם לעבודה רבה ולהוצאות כספיות. בדיעבד, הם מבינים שהשינויים שהנהיגו בפירמות חשובים מאוד ורק היטיבו עם עסקיהם והגדילו רווחים".
לחברות גדולות יש משאבים שמאפשרים להם הוצאות כספיות גדולות. מהו הפתרון לעסק בינוני-קטן?
"מרבית העסקים הבינוניים והקטנים בישראל מסתכלים על הטיפול בסביבה כעל הוצאה ולא כעל השקעה משתלמת. בעלי העסקים עדיין לא הבינו שבעוד זמן קצר הם לא יוכלו לספק ללקוחותיהם תוצרת שעומדת בסטנדרטים החדשים שהלקוח מכתיב. עליהם לנהל סיכוניהם בדרך אחרת ולהדגיש בעיקר את מניעת הסיכונים. רכישת פוליסה, אם היא בכלל אפשרית, תהיה לעסק שכזה הוצאה כספית כבדה ותסבול מהחרגות לגבי סיכונים רבים".
האם ניתן לרכוש פוליסה נגד מפגעי רעש סביבתיים?
"גם מפגע רעש הוא זיהום. לדוגמה, עקב שיפוץ המסלולים בנתב"ג, מוסטת תנועת המטוסים ונגרם רעש החורג מהרמה המותרת. רשות התעופה האזרחית נאלצה לדאוג לשכן על חשבונה את תושבי הישובים הסמוכים, באופן זמני, במלונות. קרוב לוודאי שהפתרון יעיל וזול יותר מלקנות הגנה ביטוחית. התושבים עצמם היו צריכים להביא בחשבון שתיתכן בעיית רעש מקרבת מגוריהם היחסית לנתב"ג ומשום כך הקרקע באזור זולה מהרגיל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם