סולם ערכים מזויף: מתן זכויות ליוצאי צבא

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להעדפה מתקנת של יוצאי צבא, ואיש אינו שואל מה לו ולנושא מובהק של מדיניות ותפיסת עולם

שמואל הולנדר | 4/7/2011 15:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני כשבועיים פנה היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה וביקשו, כך על פי הפרסומים בתקשורת, לעצור את הליכי החקיקה שיזמה "ישראל ביתנו" להעדיף יוצאי צבא ושירות לאומי בקבלה לעבודה בשירות המדינה, בנימוק שאינה חוקתית ואינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לדברי היועץ, ההצעה יוצרת אפליה שקשה להצדיקה והיא פוגעת בעקרון השוויון של קבוצות הסובלות ממילא מאפליה.

אני נזכר בפגישה שהייתה לי לפני מספר שנים עם חייל בצבא האמריקאי, יהודי אורתודוקסי שכיפתו השחורה הקטנה ריקדה על בלוריתו הקצוצה בסגנון המארינס. לתמיהתי מה עושה ילד טוב ברוקלין בצבא האמריקאי, הסביר לי כי התגייס לצבא כדי לזכות בתום שירותו להטבות ולהעדפות מפליגות שהחוק האמריקאי מעניק ליוצאי צבא ושלא כאן המקום לפרטן.

ארה"ב אינה מדינה הנמצאת בסכנה קיומית והגיוס בה לצבא אינו חובה אלא התנדבותי. אף על פי כן לא נפסלה בה העדפה מתקנת ליוצאי צבא בגין פגיעה כביכול בחוקה ובעקרון השוויון.
יוצאי הצבא מופלים לרעה

על פי החוק, בישראל קיימת חובת ייצוג הולם והעדפה מתקנת לנשים, בני מיעוטים (ערבים, דרוזים וצ'רקסים), אנשים עם מוגבלויות ויוצאי אתיופיה. ברור שכל העדפה לקבוצה אחת בין אלו שקבועות בחוק, עלולה, מטבע הדברים, לבוא על חשבון האחרות.

אף על פי כן לא טען שום יועץ משפטי לממשלה שהעדפות אלו פוגעות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו או בעקרון השוויון ולפיכך אינן חוקתיות.

למרבה

הצער, במדינת ישראל כיום יוצאי הצבא מופלים לרעה. הם תורמים למדינה את מיטב שנות עלומיהם ולעתים אף את חייהם. מאידך גיסא, אחוז הולך וגדל בין אזרחי ישראל בגילאי הגיוס, יהודים ושאינם יהודים, אינו מתגייס ואינו עושה שירות לאומי, ובכך זוכה ליתרון ניכר על פני המתגייסים. יוצאי צבא המשרתים במילואים מתקשים, לא פעם, למצוא עבודה. אם הם קצינים במערך הלוחם, מצבם קשה במיוחד.

חברה שאינה יודעת להעריך את הלוחמים איבדה את חוסנה

במדינה שבה המשפטיזציה השתלטה על מערכות השלטון, איש אינו תוהה מה ליועץ המשפטי לממשלה ולנושא מובהק של מדיניות ותפיסת עולם האמור להיות בסמכותה הבלעדית של הכנסת. קרוב לוודאי שהתנגדותו של משרד המשפטים תסכל את הצעת החוק, שכן עצם האיום שהפרקליטות לא תגן על החוק בבג"ץ, יעשה את שלו.

אך מה שמדאיג יותר מכל הוא הלקח העולה מן הפרשה. חברה שאינה יודעת להעריך את הלוחמים על ביטחונה ולהעמידם בראש סדר העדיפויות, היא חברה שאיבדה את חוסנה הפנימי, חברה הסוגדת לסולם ערכים מזויף, ליברלי כביכול.

חברה המתייחסת בשוויון נפש לסילוקו של סטודנט לובש מדים מהרצאה במכללה בידי מרצה שכנראה מתקשה להזדהות עם המדינה, ולמניעת נגינת ההמנון בטקס באוניברסיטה אחרת, כביכול כדי למנוע פגיעה ברגשות סטודנטים שאינם ציוניים, היא חברה הסובלת מתהליך של התפוררות וחולשה פנימית עמוקה.

"באין חזון יפרע עם", כתב המלך שלמה, החכם מכל אדם (משלי, כ"ט 18). מדינת ישראל הולכת ומאבדת את החזון ואת האמונה בצדקת הדרך ובערכים שהיו כה איתנים ומושרשים בה בשנים הראשונות לקיומה, ומשותפים כמעט לכל אזרחיה. הציבור חדל להיאבק על ערכים לאומיים וציוניים. הרי אין מדובר במחיר הקוטג'.

הכותב הוא הוא עו"ד, לשעבר נציב שירות המדינה ומזכיר הממשלה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שמואל הולנדר

צילום: .

עורך דין, לשעבר נציב שירות המדינה ומזכיר הממשלה.

לכל הטורים של שמואל הולנדר

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->