רגע האמת של המורים בישראל
רפורמת "עוז לתמורה" היא המבחן הגדול שלנו, המורים. יש לנו הזדמנות פז להפוך את ההוראה בישראל למקצוע המכבד את בעליו
אני כותב את הדברים, לא רק כי אני מכיר בתרומה האדירה של המורים לעיצובה של החברה בישראל, אלא גם מתוך היכרות עמוקה עם הקשיים, עם השחיקה, ועם התחושה והעומס בכניסה לכיתה יום אחר יום, וההרגשה המתמשכת לאורך שנים ארוכות כי המדינה והחברה לא מאמינות בך, המורה,העומד בפני התלמידים.
שמעתי יותר מדי מורים שאמרו שהמדינה לא מאמינה בהם, לא מעריכה אותם ולא מתייחסת אליהם ברצינות, כי אחרת כיצד ניתן להבין את שכרם הזעום? כמעט שכר מינימום למורה מתחיל, והתקדמות איטית מאוד בדרגות למרות הלימודים והתארים אותם צוברים המורים .
ומאידך, דורשים מהמורים הכול. חינוך מצוין, קשר אישי עם תלמידים, הישגים גבוהים, התמודדות עם כל תחלואי החברה וכו'.
ובכן, האם באמת מישהו מצפה כי בתנאים אלה ניתן יהיה להשקיע זמן איכות בתלמידים לשיח ולהקשבה? להכנת שיעורים ברמה גבוהה? לפיתוח ועידוד יצירתיות? להשקעה חוזרת ונשנית בתלמידים מתקשים? לפיתוח וקידום מצוינות? להשתלמויות וללימוד מתמשך? לקשר עם ההורים? ממש לא!
אבל, המהפכה בחינוך יכולה להתחיל כעת, עם החתימה על הרפורמה "עוז לתמורה". אם עד היום המורה קיבל שכר בלתי סביר, מעתה השכר - ראוי יותר. אמנם לא הגענו לפסגת החלומות, אבל השכר כבר מכובד.
אני מאמין, שאם עד היום לא הייתה אפשרות אמיתית להגיע אל כל תלמיד ותלמיד, למצוא זמן לחזק את המצוינים ולאתגרם, הרי הרפורמה החדשה, עוז לתמורה, נותנת לכך מענה. אם עד עתה התלמידים המתקשים הלכו לאיבוד והפכו למוקדים של הפרעות, עכשיו ניתן
אם עד היום מורה נאלץ להכין מערכי שיעור או העמקה על חשבון זמן המשפחה הפרטי בביתו, מעתה הוא יקבל זמן מתאים בבית-הספר לעבוד על החומרים, דבר כה אלמנטרי ומתבקש. מעתה יוכל מנהל בית הספר לארגן את ההשתלמויות וההתמקצעות של מוריו בתוך מערכת בית- הספר.
נכון, עדין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, וייקח עוד זמן עד ליישום הרפורמה במלואה, להגיע למציאות של פינות עבודה מכובדות בבתי הספר, לנצל נכון את ההזדמנות שקיבלנו ולהקפיץ את מערכת החינוך בישראל למקומה הראוי לה באמת.
אבל אליה וקוץ בה, כל התקווה הגדולה והקרדיט כולו מגיע לשר החינוך גדעון סער, למנכ"ל משרדו ד"ר שושני ולרן ארז יו"ר ארגון המורים, עלולה להתנפץ באחת, אם המורים לא ינצלו את ההזדמנות האדירה שניתנה לכולנו .
יהיו שיגידו - המורים יצטרכו לעבוד יותר ובמקום להגיע בצהריים הביתה, יגיעו אחרי הצהריים כמו כל עובד במשק, שלא לדבר על מורות אימהות שבמקום 24 שעות שעבדו, תתבענה להשקיע הרבה יותר. גם מורים שלימדו שיעורים פרטיים אחר הצהריים ידרשו לתת יותר בבית הספר ולוותר על ההכנסה הצדדית.
אבל פה מגיע המבחן הגדול שלנו, המורים. יש לנו הזדמנות פז להפוך את החינוך בישראל למשהו אחר. במקום דשדוש במקום - להפוך את מקצוע החינוך למקצוע המכבד את בעליו.
כבר נאמר בגמרא כי "יש הקונה עולמו בשעה אחת", עבורנו המורים זו שעת האמת. בחרנו בשליחות אמיתית כשהחלטנו להקדיש את חיינו לחינוך. עתה הגיע רגע המבחן: האם באמת אנו מבקשים להשפיע על פני המדינה, להשתכר בכבוד ולקבל מסגרת זמן איכותית לכל החלומות החינוכיים שלנו במסגרת בית הספר.
במבחן הזה - אסור שנכשל.
הכותב הוא מנכ"ל רשת החינוך אמי"ת