שופטי אולמרט עזבו במחאה את הדיון
ביהמ"ש הפסיק את הדיון לאחר תקרית בה היו מעורבים עו"ד בלכר והתובע עו"ד קורב. לפני כן תקף אולמרט את משה לדור: "הוא אובססיבי"
בשלב מסוים בדיון התרגז עו"ד בלכר על הערות התובע כלפיו והטיח בו מילים חריפות, כשהוא רומז להתבטאותו הבוטה של עו"ד קורב כלפי שופטים בקורס שהוא העביר בזמנו במכללה למשפטים.
"משוב שופטים כבר נתת, עכשיו אתה נותן משוב עורכי דין? חצוף", הוא קרא לעברו. השופטים ההמומים הנשיאה מוסיה ארד, סגן הנשיאה יעקב צבן ומשה סובל הפסיקו את הדיון ועזבו את האולם. רק לאחר שהרוחות נרגעו, הם חזרו לאולם וחידשו את הדיון לאחר שנזפו קשות בצדדים.
מוקדם יותר תקף אולמרט את פרקליט המדינה משה לדור, על שבמהלך משפטו התראיין לתקשורת והטיח בו שלקח "הלוואה שערורייתית" מאיש העסקים יוסף ג'ו אלמליח, ושלא החזיר אותה.
"ההלוואה הזו", ציין אולמרט, "הוחזרה על ידי. התשלום האחרון היה ביולי 2010. אני לא יכול להתגבר על התחושה שכל האישום הזה, וכל הניסיון להאשים אותי בניסיון הונאה, היה כל כך אובססיבי אצל גורמים מסוימים, שעוד העזו לטעון גם שלא החזרתי את ההלוואה, דבר שאין בינו ובין האמת שום קשר".
פרשת ההלוואה עלתה בעדות כאשר הסניגור, עו"ד אלי זהר, ביקש את תגובת אולמרט לטענה שהוא נמנע במתכוון מלדווח למבקר המדינה דאז, אליעזר גולדברג, על כך שקיבל 100 אלף דולר מאיש העסקים ג'ו אלמליח, בשנת 1998. סכום זה נועד לכיסוי הוצאות העמדתו לדין של אולמרט במשפט חשבוניות הליכוד.
"טוענים שעשית זאת כדי להסתיר את קשריך עם אלמליח, ושבעקבות מצגי השווא קיבלת את הנחת דעתו של המבקר", שאל הסנגור. אולמרט השיב כי הכיר את אלמליח, בסוף שנות השבעים, כבן למשפחה ירושלמית ותיקה מאד, וכי הציע לו להיות דירקטור בחברת ישראמקו.
עוד קודם לכן, בסוף שנת 1992, לקח אולמרט הלוואה בסך 75 אלף דולר מאלמליח. "הצטברו לי חובות והייתי זקוק לאמצעים כדי לעמוד בהתחייבויות שלי. פניתי לאלמליח כדי שיתן לי כסף והוא
לדבריו, "סיכמנו שזו תהיה הלוואה 'און קול', כלומר הלוואה שאתה מחזיר לפי דרישה, בלא לקבוע מועד להחזרה. אמנם אין מועד החזרה מדויק אבל יש גם סיכון שהמלווה ירצה את הכסף עוד שלושה חודשים. זאת, למרות, שהיה ברור מאופי היחסים ביני לבין אלמליח, שזה היה סיכון קטן ושההלוואה ניתנת על בסיס היחסים האלה".
אולמרט טען כי דיווח על ההלוואה לרשויות המס, כפי שמתחייב לפי החוק. הדיווח הזה נמסר בהצהרת ההון שהגיש למבקר המדינה. לדבריו, שולה זקן הייתה מרכזת את הנתונים ומעבירה אותם לרואה החשבון שטיפל בהצהרות. "אני לא הייתי מעורב בשלב איסוף הנתונים. בסוף, כשהיה צריך לחתום, חתמתי. אני חושב שבדיווח למס הכנסה גם עליזה צריכה לחתום".
"אני הבנתי שמה שהפריע למבקר המדינה הייתה השאלה באיזה מידה יש לי קשר עם ד"ר אלמליח", הוסיף ראש הממשלה לשעבר. "הצהרתי שאין לי שום קשר עסקי איתו. הוא לא חי בארץ ואני לא רואה עכשיו סיבה לעשות חקירות לד"ר אלמליח. הוא תמיד נמנע מלהיכנס לפרטים. גם היום אני לא יודע בדיוק מה הוא עושה".
בהמשך, סיפר אולמרט כי התרשם שהתנהגות התביעה הייתה "משחק מכור". לדבריו, "כשהשימוע נערך על ידי מי שכבר הודיע לכל הפרקליטים שהוא נושא באחריות אישית, החלטנו לא לבוא לשימוע. כשקיבלנו את כתב האישום הוא כלל עוד שני סעיפים שלא נקבעו לשימוע". מדובר בסעיף לגבי ההלוואות ובסעיף לגבי הצהרות הון כוזבות שמסר למבקר.
"לא עלה על דעתי לרגע – הוא טען - שיש משהו שאני צריך להסתיר. אני, כדבר שבשגרה, מדווח במשך שנים על ההלוואות האלה. כשיש הלוואה אתה צריך לדווח עליה. לא ניסינו להסתיר ומסרנו כל פרט שחשבנו שהוא רלוונטי. ביני לבין אלמליח אין שום זיקה או קרבה שיכולה לרמוז על ניגוד עניינים. כנראה שדעת המבקר נחה בעניין הקשר העסקי".
הסניגור ביקש מהנאשם להסביר את נסיבות בקשתו לדחות את פירעון ההלוואה לאלמליח. אולמרט השיב: "אתה אמרת לי שאני צריך להחזיר את ההלוואה. הימים לא היו ימים פשוטים, אני כיהנתי כראש ממשלה. עסקתי בהמשך המו"מ עם סוריה ובכך שבדרום הלך והתגבר הירי. בנסיבות אלה, אתה פנית, נדמה לי, לעורך דינו של אלמליח ושאלת אם אלמליח יסכים לדחות את העניין בשנה. הם סיכמו איתך שמוכנים לעשות הארכה בשנה אבל הם דורשים להעלות את הרבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם