"רבנים יכולים לפרוץ את מסגרת הדמוקרטיה"
הרב ליאור איננו אשם. ככה הוא חי, בארץ ההפקר. שנים שלא דורשים ממנו דין וחשבון. כל כך הרבה ממשלות נכנעו בפניו, נתנו לו ולדומיו לירוק בפני הצבא והמשטרה
אתמול הוא עצר מדי פעם את ההרצאה המלומדת על היסטוריה וגיאוגרפיה, מזבחו של יהושע בן נון והתעלולים עם אריאל שרון, כדי לנהל שיחות טלפון שעסקו בתגובה למעצר.
לא הוא יזם את ההפגנה מול בית המשפט העליון; אבל האנשים העלומים מצידו השני של הקו שמעו ממנו הנחיות על ריכוז ההפגנות בשלושה מוקדים, העברת מסרים בסמסים, כל מה שלוחם ותיק כמוהו למד בארבעה עשורים של משחק כפול בין השלטון הישראלי המתחלף למתנחלים, שראשיהם ושיטות הפעולה שלהם אינם מתחלפים.
אלון מורה, אמר לי קצובר, גדלה ומתעצמת. אחד ממוקדי המשיכה העיקריים הוא ישיבת ההסדר ביישוב, בראשותו של הרב אליקים לבנון. אתם זוכרים ודאי את לבנון, חבר במועצת יש"ע: לפני ההתנתקות הוא חתם על מכתב, שקרא לחיילי צה"ל לסרב פקודה. בתגובה, תבע הרמטכ"ל דן חלוץ להוציא את הישיבה באלון מורה מחוץ להסדר.
שש שנים חלפו. מה קרה לחלוץ אתם יודעים. לרב לבנון, לישיבתו ולהסדר שלום. בשנה שעברה לבנון אף הראה שהפנים את הלקח: רבנים, אמר, "יכולים לפרוץ את מסגרת הדמוקרטיה".
צה"ל ומערכת הביטחון גיבורים על הישיבה הקטנה של הרב מלמד בהר ברכה, שהוצאה מההסדר בקול תרועת "ניצחנו" של המערכת. אל מול הגדולים באמת, אלה שתלמידיהם מתחזקים את שורות הקצונה בחטיבות החי"ר ומי שנוגע בשערה משערות ראשם חוטף חסימות כבישים בירושלים, לכולם יש הרבה פחות אומץ.
סיפור הרב ליאור הוא המשחק הכפול במירעו: ראשית, הרב מסרב לבוא למשטרה כדי להיחקר על תמיכתו בספר ההסתה "תורת המלך". אחר כך, הוא זוכה לשתי שכבות הגנה: פוליטיקאים שימהרו להשתלח בשלטון החוק, ומאות מפגינים בשליפה, רק תשלחו סמס והם מול בית המשפט העליון.
לא שלעליון יש חלק בהחלטה לעצור את ליאור אתמול, אבל בג"ץ הוא הרי נקודת היציאה הקבועה של מי שמערערים על שלטון
ואז מושמעת זעקת הקרב "משפילים רב בישראל", הסמסים רצים ויאללה, הקוזאק נזעק על גזלתו ומזכיר לכולם מי הבוס. כמה שעות לפני כן ישבתי בעלי, בקצה שכונת היובל, שעלתה לכותרות בסוגיית הריסת בתיהם של רועי קליין ואלירז פרץ ז"ל, עם כמה מהמנהיגים הצעירים של היישוב.
אנשים נבונים, חדורי אמונה, להוטים לשכנע. הם ביכו את מותו של מעיין אושפיזאי ז"ל בן ה-14 - שנדרס למוות ליד היישוב. כביש 60 שבגב ההר, אמרו לי, הוא סכנה לחייהם של יהודים ופלסטינים כאחד, ואין בו אכיפה דומה לזו שיש במרכז.
אמרתי להם שהם צודקים, אבל מצד שני קשה לקבל טענות על חוק ואכיפה מאנשים החיים ביישוב, שכל בתיו הם טכנית לא חוקיים (בגלל העדר תב"ע מאושרת), והוא יושב בחבל ארץ שאין בו חוק ישראלי, מכוח פעולה שאין לה לגיטימיות בינלאומית.
הרוב המכריע של תושבי יש"ע, כמו שנוהגים לומר בצדק, הם אזרחים טובים ושומרי חוק. אבל הם חיים במקום שבו החוק כפוף לרב, נעזב על ידי שלטון מתחנף וחסר אונים, מבוזה על ידי בעל הזרוע של "תג מחיר", שהאזרחים הנורמטיביים אומרים שאינם תומכים בו אבל גם אינם מקיאים אותו מקרבם. הם חיים במקום שכל כך התרגל למשחק הכפול, שהוא כבר לא מכיר חוקים אחרים.
הרב ליאור איננו אשם. ככה הוא חי, בארץ ההפקר. כל כך הרבה שנים לא דורשים ממנו דין וחשבון. כל כך הרבה ממשלות נכנעו בפניו, נתנו לו ולדומיו לירוק בפני הצבא והמשטרה ואמרו "תראו, יורד גשם". כל כך הרבה אנשים חושבים, כמוהו וכמו ח"כ מיכאל בן ארי, ש"השמאלנים זה בית המשפט העליון". אשם רק מי שמעמיד פנים שכל זה מתחבר יחד למדינה שיש בה חוק וסדר וצדק לכל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם