לרדת ממגדל השן: ביסוס מדעי לארגוני הסביבה
מצד אחד מצבור עצום של ידע, מהצד השני בעיות ואתגרים. שוק מדע מיוחד מקשר בין אנשי המחקר באקדמיה לארגוני הסביבה
פעילת סביבה. לעבור מההפגנה למעבדה צילום: איי-אף-פי
הרעיון עצמו פשוט: באקדמיה קיים מצבור עצום של ידע ויכולות לייצר מחקר. וארגוני סביבה מצטיינים בזיהוי בעיות ואתגרים, אך זקוקים למחקר יישומי ורלוונטי בכדי לפעול בהצלחה. היריד מנסה לנצל את שני המצבים הבסיסים ולקדם את ביסוס המדעי של עבודת ארגוני סביבה.מקור הרעיון בהולנד, בשנות ה-70 צמחה יוזמה משותפת של מרצים וסטודנטים, שהושפעו מהתסיסה האידיאולוגית באוניברסיטאות בסוף שנות ה-60.
באוניברסיטאות רבות באירופה המודל קיים כחנות מדע (science shop) - יחידה בתוך האוניברסיטה שהעובדים בה עושים בעיקר עבודת תיווך: הם מקבלים שאלות מארגוני חברה אזרחית, מנגישים מחקר קיים שנעשה בנושא, ואם השאלה דורשת מחקר נוסף הם מחברים בין הארגון לסטודנטים (ולמנחים) שיבצעו את המחקר כחלק ממטלותיהם לתואר (בוגר, מוסמך ולעיתים אף דוקטורט).
כך למשל, חנות המדע באוניברסיטת כרונינגן שבהולנד קיבלה פניה מעמותה מקומית שהייתה
זקוקה להערכת סיכונים עבור חווה של טורבינות רוח שתוכננה בסמוך. כך הפכה הפנייה נושא לתזת MSc של סטודנט בחוג ללימודי הסביבה.
באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מסבירים כי הניסיון האירופאי מראה יתרונות ניכרים למחקר בשירות הקהילה. "זו הזדמנות לרדת מ'מגדל השן' ולהתמודד עם בעיות שעולות בשטח". לדבריהם, הארגונים והפעילים בחברה האזרחית מקבלים מענה לשאלות, ידע הנדרש לפעילותם ובסיס מדעי המחזק את סדר היום שלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם