פרץ לא ראוי
"שר הביטחון כשל במילוי תפקידיו. תפקודו כשר הביטחון בזמן המלחמה החליש את יכולותיה של הממשלה להתמודד עם אתגריה", זוכרים?
עמיר פרץ קיבל את תפקיד שר הביטחון מאהוד אולמרט, חברו הטוב, אחרי בחירות 2006. ההחלטה הזאת היתה בעיטה בעשרות אלפי המצביעים של מפלגת העבודה, שקיוו כי פרץ יהפוך להיות שר חברתי בכיר, ויביא את כל הניסיון שצבר בהסתדרות ובכנסת למשרדי הממשלה. סוף סוף, כך קיוו, יוכל פרץ לממש את המצע הסוציאל-דמוקרטי שעליו הוא רץ, לשבת על הקופה הציבורית, ולהכריע כרצונו את המאבקים שניהל למען המובטלים, הנכים והאמהות החד הוריות.
פרץ התעקש על תפקיד שלא היה לו שום מושג בו. הוא קפץ למשרת שר הביטחון עם ניסיון של קצין ממלחמת יום כיפור גם ניסיון ממלכתי לא היה לו. פרץ לא היה שר בממשלה לפני המינוי, אפילו לא סגן שר, לא ידע מה זה קבינט, מה זה מטבחון ואיך באמת מקבלים החלטות לאומיות הרות גורל. הרבה יהירות וחוסר אחריות היו בהחלטה הזאת, שכרוכה בקביעת גורלם של חיי אדם, ביניהם צעירים רבים שלא חצו את גיל העשרים.
חודשיים אחרי שפרץ מונה פרצה מלחמת לבנון השנייה. פרץ יכול היה לקנות את עולמו אילו היה קם ומודה כי אין לו את הניסיון הדרוש לנהל את המלחמה, ומפנה את מקומו מיד לאיש מנוסה יותר. במקום זה הוא התעקש להישאר בתפקידו.
"לעמיר פרץ לא הייתה היכרות קרובה עם העקרונות היסודיים ביותר של שימוש בכוח צבאי ככלי להשגת יעדים מדיניים", כתבו לימים חברי ועדת וינוגרד.
תקופת צינון ארוכה על אנשים שכשלו
הנזק שנגרם למדינה בגלל אולמרט, פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ היה כבד. "שר הביטחון כשל במילוי תפקידיו. כהונתו ותפקודו כשר הביטחון בזמן המלחמה החלישה את יכולותיה של הממשלה להתמודד עם אתגריה", כתבו בין היתר חברי ועדת וינוגרד.
במלחמת לבנון נהרגו 163 חיילים ואזרחים, אבל פרץ לא חשב שהוא צריך לשלם את המחיר גם אחרי דו"ח הוועדה. רק ביוני 2007 הוא עזב את המשרד בעל כורחו, אחרי שהפסיד בקרב על ראשות העבודה לאהוד ברק.
פרץ נעלם מהנוף הציבורי. הפעילות הפרלמנטרית שלו הצטמצמה מאז לאפס. הוא כמעט ולא נראה במשכן הכנסת שבו כיהן, בבחירות 2009 נדחק למקום העשירי ברשימת העבודה, אבל היהירות והחשיבות העצמית לא נעלמו, כנראה.
"הדבר הכי טוב שקרה לי זה שברק החליף אותי כשר ביטחון. הוא בא כמושיע ותראו איפה הוא היום", אמר בסוף
השבוע פרץ בראיון ל"הארץ". אני דווקא חושב שהדבר הכי טוב שקרה הוא שפרץ לא נשאר במשרד הביטחון אחרי לבנון.
מעבר לזה, אילו הייתי חבר כנסת הייתי קובע בחוק תקופת צינון ארוכה על אנשים שכשלו, לפני שהם חוזרים לעמדות ציבוריות בכירות. שיישבו, ילמדו, יפנימו ויצטנעו. אבל חוק כזה לא קיים ופרץ כבר בפנים, מנצל עד תום את החולשות של מפלגת העבודה שמייחלת למתפקדים חדשים כדי להוכיח שהיא עדיין שווה משהו. פרץ וחבריו פוקדים אלפי אנשים, שלא מוטלת עליהם שום תקופת הכשרה לפני שילכו להצביע עבורו בקלפי בספטמבר הקרוב. ואחר כך? אלוהים גדול.
גם בעניין הזה מצנע צודק. המפקד בעבודה הפך לג'ונגל, ולא משנה מיהם הפוקדים, כפי שלימד התחקיר שפורסם בערוץ 2. אפשר להבין את התסכול שלו, גם אם אי אפשר לקבל את המינוחים שבהם בחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם