הכדור לא עגול - הוא סתם מסריח
הגיע הזמן שינקו סוף סוף את הטינופת שהציפה את מגרשי הכדורגל - אם לא בשביל הפרייארים שיושבים ביציע, לפחות בשביל הילדים שחולמים להיות פעם שחקנים
השנה הוא אפילו הכריח אותי לרשום אותו לבית הספר לכדורגל ביישוב הקטן שלנו, ומתייצב כמו שעון לכל האימונים והמשחקים, נלחם על כל כדור כאילו האליפות על הכתפיים שלו. אפילו ניסה להיות שוער, אולי ממנו ייצא האניימה הבא.
ביוטיוב הוא רואה כדורגל, במחשב הוא משחק כדורגל, כשכולם הולכים לישון הוא מתחמן את האמא שלו ויושב לראות כדורגל עד שנגמר, גם אם זה תיקו אפס בין אשדוד לבני סכנין. כל גול, וגם כמעט גול, הוא קופץ בצהלה כאילו הוא בעט את הכדור.
קזינו במסווה של ספורט
השבוע ראינו יחד את מהדורת החדשות של ערוץ 10. כשדיברו על השחיתות ועל החשדות למכירת משחקים במה שכונה "פרשת הכדור המרכזי", הכניסו בכתבה קטע וידאו של איזה חמש שניות מהמשחק בין הפועל פתח תקווה להפועל חיפה.
הפעם הוא לא צהל ולא צרח. בעיניים שלו ראיתי מבט נוגה. הוא שתק, אבל העיניים שלו שאלו איך זה יכול להיות, איך ייתכן שגזלו ממנו את הספורט הנהדר הזה ועשו ממנו ביוב, קזינו במסווה של ספורט. תמים הילד, לא ידע מה שכולם יודעים כבר שנים.
בכל הארץ יש עשרות, ואולי מאות בתי ספר לכדורגל. הילדים, או נכון יותר, ההורים שלהם, משלמים אלפי שקלים בשנה כדי להחזיק
עוד כמה שנים בחלום שאולי מהם ייצא השכטר הבא. יש כאלה שחוסכים מהאוכל בבית - ורק שלילד יהיה איפה לרוץ ולבעוט, לפני שיחליט שהעתיד שלו נמצא במקום אחר.
אז נכון שלנקות את האורוות האלה זו משימה לא פשוטה, וגם לטפל בריקבון המתמשך זו עבודה קשה, אבל המשטרה חייבת לעשות את זה. אם לא בשביל הפרייארים שבאים לטריבונות במגרשים, אז לפחות למען הילדים שבאים להתרוצץ על הדשא ולחלום שפעם הם ילבשו את הבגדים האלה, של הפועל פתח תקווה, או של הפועל אשקלון ואולי של הפועל חיפה. אל תתנו להם להבין שגם אם ייצא מהם משהו, הם יהיו רק קוביות בקזינו של ארגוני הפשע.