ישי משחק באש

כל ניסיון לכפות פרשנות אחת על המונח העמום "יהודי", כפי שדורש מסמך רשמי כמו תעודת זהות הוא חבית נפץ

רוביק רוזנטל | 23/6/2011 4:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אלי ישי,לאום
לאחר כתשע שנים מאז הסרת סעיף הלאום בתעודת הזהות, מציע אלי ישי להחזיר אותו לתעודה. הוצאת הסעיף אז והמחשבה להחזירו היום חושפות את אחד הפרדוקסים המרכזיים של מדינת היהודים. מדינת היהודים קמה כדי להעניק ליהודים בית לאומי, אבל היא אינה מצליחה להשיב על השאלה מי נכלל במסגרת הלאום שלמענו הוקמה: מיהו יהודי, ומהו יהודי.

היכן נעוץ הפרדוקס? הוא נעוץ בשאלה לשונית, המשקפת שאלה מהותית ובלתי פתורה עד כה, וספק אם תיפתר בדורות הקרובים. השאלה הלשונית היא מהי משמעות המילה "יהודי". לשאלה הזאת, כידוע, שתי תשובות שונות שאין ביניהן הכרעה במציאות הפוליטית והאידיאולוגית במדינת ישראל.

התשובה האחת היא התשובה הדתיתאורתודוקסית: יהודי הוא מי שעומד בכמה קריטריונים בסיסיים שנקבעו בהלכה, הקשורים בגיור, באורח חיים יהודי ובדתה של האם. התשובה הזאת תקפה בפעולתה של הרבנות הראשית לישראל ושלוחותיה, ומכאן בכל התחומים שבהם החוק הישראלי מקנה לה כוח ושליטה, ובעיקר בנישואים, גירושים וקבורה. אולם התשובה הזאת יוצרת בעיה כיוון שהיא מוגדרת בתעודת הזהות כשייכות לאומית, ולא רק דתית.

הקריטריונים האלה אינם יכולים להיות "לאומיים", והערכים הדתיים שהם משקפים אינם הערכים הקובעים את הזהות הלאומית אצל חלק גדול מהאזרחים. תעודת הזהות אינה מונפקת ברבנות, ואי אפשר שתהיה כפופה לחוקי האורתודוקסיה. האירוניה היא שמי שהבין זאת הם דווקא האורתודוקסים, שפעלו לפני עשר שנים לביטול הסעיף, כדי לא להכניס לעם היהודי את מי לשיטתם את שייך אליו.
למונחים, למילים ולמושגים קיום משל עצמם

התשובה השנייה היא שיהודי הוא מי שרואה עצמו יהודי, קשור לעם היהודי, להיסטוריה שלו, לערכיו ולתרבותו. בתוך התשובה הזאת יש מנעד רחב של אפשרויות זהות יהודית והגדרה עצמית יהודית. היא בוודאי כוללת אנשים שעברו גיור רפורמי, היא כמובן כוללת את הציבור החילוני בישראל שחוקי ההלכה אינם חלק מעולמו, היא כוללת את אלה שנסחפו בזרמי ההגירה מחבר העמים וזיקתם ליהדות הלכה אולי והחזקה מעצם חייהם בישראל, ואולי לא. האם הגדרת הזהות העצמית מספיקה כדי לקבוע אותה בסעיף הלאום? ייתכן, אבל לא ברור היכן אלי ישי עומד ביחסו לאפשרות הזאת.

הפרדוקס של "יהודי" כהגדרת לאום עומד גם כנגד בעלי לאומיות שאינה יהודית, במקרה זה "ערבי" או "דרוזי". אם "יהודי" נקבע בתוך קריטריונים דתיים הלכתיים, ל"ערבי" אין כל זהות דתית. "ערבי"

יכול להיות נוצרי או מוסלמי. אם כך, מדובר ב"ערבי" על פי הגדרתו העצמית של האזרח. אבל האם זוהי ההגדרה הלאומית התואמת את הגדרתם העצמית של הערבים תושבי ישראל? הערביות היא לאומיות כללית שאליה שייכים גם המצרים, העיראקים, המרוקנים ואחרים. רוב הערבים הישראלים רואים עצמם היום כבעלי לאומיות "פלסטינית". האם לכך כיוון אלי ישי?

פרשת הרישום בתעודת הזהות מעידה שלעתים יש למונחים, למילים ולמושגים קיום משל עצמם. "יהודי" הוא שם תואר עמום הניתן לפירושים שונים, להשקפות שונות ולהגדרות זהות שונות. את המונח העמום הזה יש להשאיר בעמימותו. כל ניסיון לכפות עליו פרשנות אחת, כפי שדורש מסמך רשמי כמו תעודת זהות, הוא חבית של חומר נפץ, הפועלת הרבה מעבר למלים, בשדה הדליק והנפיץ ממילא של החברה הישראלית.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רוביק רוזנטל

צילום: .

מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית. חובק 15 ספרים, מילון סלנג מקיף, כתב עת, פרס סוקולוב, חמישה בנים ומכונית

לכל הטורים של רוביק רוזנטל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->