ניצולות השואה חגגו מסיבת בת מצווה
שבע ניצולות שואה ששרדו את מחנות ההשמדה, חגגו באיחור של 70 שנה לראשונה טקס בת מצווה במסגרת פרויקט "משואה למצווה"
בנות בת המצווה בבית הכנסת בתל אביב, אתמול צילום: נאור רהב
אתמול, בגיל 78, לראשונה בחייה, חגגה צוקרמן בת מצווה יחד עם עוד שש ניצולות שואה בבית כנסת בתל אביב, במסגרת פרוייקט "משואה למצווה" של ארגון "הלל" ועמותת "עמך" למען ניצולי השואה.
כל שבע הנשים המבוגרות היו ילדות בתקופת השואה וראו איך משפחותיהם מתפוררות ומושמדות. זו לא היתה תקופה לחגיגות, הן אומרות, אך עתה התאפשר להן לחגוג באיחור לא קל של 70-65 שנים. צוקרמן, למשל, שהתה מגיל שבע בגטו וילנה שבליטא, ואחרי כמה שנים הועברה משם על ידי הנאצים למחנה העבודה בריגה.
"אמא שמרה עליי מרחוק. כי הייתי צעירה מדי למחנה עבודת פרך", היא נזכרת. "אבל בזכותה ניצלתי. אסור היה לדעת שאני קטנה יותר. אחר כך אמא נעלמה לי והייתי בטוחה שנשלחה לקרמטוריום. במצעד המוות, כשכבר רציתי למות כי לא היה יותר כוח ללכת - פתאום היא הופיעה לי מול העיניים. חשבתי שאני הוזה. הייתי בטוחה שנשארתי לבד בעולם, ילדה בת 13".
אחרי המלחמה עלתה צוקרמן לארץ עם אמה, שתי שרידים ממשפחה ענפה בת 80 נפשות. היא הקימה משפחה ויש לה שני ילדים וארבעה נכדים. כולם היו איתה בטקס בת המצווה המאוחר שלה.
"מיחידה בודדה - הרביתי את הארץ"
ציפורה פלר נולדה בעיר לודג' ונאלצה לחיות בגטו המקומי במשך חמש שנים רצופות. "אחר כך העבירו אותנו לאושוויץ", היא משחזרת. "אחותי נרצחה ונותרנו רק אני ואמא שלי. כשהפרידו ביני לבין אמי, רצתי אחריה - אך היא דחפה אותי ואמרה לי ללכת ולהקים משפחה".
מאושוויץ הועברה פלר לעבוד בבית חרושת לנשק בגרמניה, ומשם נשלחה למחנה טרייזנשטאט. בתום המלחמה חזרה ללודג', שם גילתה כי איש מבני משפחה לא שרד והיא נותרה לבדה בעולם. כשניסתה לעלות בפעם הראשונה לישראל היא נתפסה על ידי הבריטים ונשלחה למחנה מעצר בקפריסין. רק לאחר ההכרזה על קום המדינה ב-1948 היא עלתה לארץ ונישאה לחיים פלר, ניצול שואה אף הוא.
לשניים שלושה ילדים, תשעה נכדים ושבעה נינים.
"הקמתי את המשפחה שאמא ציוותה עלי להקים", היא מסכמת. "מיחידה בודדה שנותרתי במשפחתי - הרביתי את הארץ ואת משפחתי במאד מאד, ועכשיו אני גם זוכה לחגוג בת מצווה".
כשאריקה כהן היתה בגיל מצווה, היא היתה עסוקה בלברוח ממקום מסתור אחד למשנהו, לאחר ששני הוריה נרצחו על ידי הנאצים. היא זוכרת עד היום איך נאלצה לאכול עשבים ואיך אחרי מסע בלתי ייאמן הצליחה לעבור את הגבול לשווייץ ולמצוא מחסה אצל משפחה נוצרית. "בת מצווה אף אחד לא חשב לחגוג לי באמצע השואה", היא מסבירה, "האפשרות לחגוג עכשיו את בת המצווה שלי, נותנת לי סיפוק והמון המון נחמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם