מצרים מנסה להחיות מחדש את התיירות
למרות שהגרוע ביותר כבר מאחוריהם, עדיין יש בעיות ביטחון בשפע במצרים. כעת, הם מנסים להחזיר את המבקרים לרחובות קהיר
כעת, ארבעה חודשים אחרי נפילתו של הנשיא חוסני מובראק, המשטרה חזרה לתפקד והארכיאולוג הראשי של מצרים, זאהי חוואס מאמין שהמוזיאון המהולל, וכמוהו גם שאר המדינה, מוכנים להיפתח מחדש לפעילות.
"אנחנו מאבטחים ומגנים על הכול. הכול חזר למצב נורמלי", אמר חוואס, שר העתיקות המפורסם של מצרים, בראיון לעיתון אמריקאי. הוא אמר את הדברים אחרי הרצאה שהייתה חלק ממסע בן עשרה ימים בארצות הברית, שמטרתו הייתה לשכנע אמריקאים שמצרים בטוחה כעת.
"אם המוזיאון בקהיר בטוח, מצרים בטוחה", הוא אמר לעיתון. חוואס, שמכונה "האבא של המומיות", מקווה שהמסע שלו יוכל לשקם את התדמית המעורערת של מצרים בחו"ל, ויפתה אמריקאים, עם הדולרים הנחשקים שלהם, לחזור ולבקר במצרים.
הממשלה הצבאית הזמנית של מצרים, שמנסה נואשות לשקם את הכלכלה של המדינה, גם היא מקווה לכך. אבל זה לא יהיה קל.
בשבועות בהן התחוללה המהפכה, המוזיאון המצרי שימש כרקע מצולם לקרבות רחוב אלימים, נהגי גמלים המנופפים בשוטיהם, אלימות מוסדית ותקיפה מינית. למרות שימי כאוס אלה חלפו, תמונות כאלה ממשיכות לנקר במוחם של התיירים האמיצים ביותר. גם הנוכחות המשטרתית המדולדלת יותר ברחובות
"כשהקהל החל לדפוק על צידי המכונית שלנו, חשבתי שיחטפו אותנו", אמרה רבקה, תיירת בריטית בת 36 שביקרה לאחרונה במצרים עם בעלה. השניים אמרו שהם נסעו בטעות לתוך הפגנה של איגוד עובדים בדלתא הצפונית לפני שבוע.
"זכרנו את החדשות בטלוויזיה מכיכר תחריר ואמרנו 'זו הסיבה שלא היינו צריכים לבוא למצרים'. זה היה מפחיד", היא נזכרה.
לפני המהפכה, הבירה העמוסה של מצרים, על עשרים מיליון תושביה, נחשבה במשך זמן רב לאחת הערים הבטוחות בעולם. רוב המבקרים טיילו ברחובות עמוסים בכל שעות הלילה, והתרשמו שקהיר בטוחה יותר מאשר ערים כמו ניו יורק או לונדון.
מחלקת המדינה של ארצות הברית, לשמחתה של הממשלה הזמנית, הסירה את אזהרת המסע למצרים באפריל. וכמה חברות רב לאומיות במצרים מתחילות גם הן להקל על ההגבלות שלהם, ומתירות שוב לעובדים הזרים שלהם להגיע לקהיר.
הממשלה המצרית הסירה בשבוע שעבר את עוצר הלילה שהיה בתוקף מאז שנבזז המוזיאון. אבל זרים ומצרים כאחד אמרו שלמרות שהעימותים האלימים של המהפכה, שהועברו בשידור חי ברחבי העולם במשך שבועות, חלפו ומצב הביטחון השתפר, הוא לא חזר לקדמותו.
כאשר המשטרה האזרחית עדיין לא הגיעה לפריסה מלאה, האפשרות של מהומות מקריות היא בגדר סיכון שכיח לתושבים ולמבקרים. בתחילת החודש, מאות מפגינים זועמים הציתו רכב ביטחון וזרקו אבנים על תחנת משטרה בקהיר, אחרי שהמקומיים האשימו שוטר בעינויו של נהג אוטובוס. באמצע הכאוס, שני תיירים אירופיים אחוזי תזזית ברחו מבעד להמון בניסיון להגיע למלונם, הבטוח יחסית.
"יש מתיחות כעת בעיר. התחושה בקהיר שונה", אמר דניס סאליבן, שחי לסירוגין בבירת מצרים מאז 1984. סאליבן, מנהל מחלקת מחקר המזרח התיכון באוניברסיטת "נורת'איסטרן", הוביל תוכנית של חילופי סטודנטים עם מצרים ב-18 השנים האחרונות. השנה, הוא החליט לשלוח את הסטודנטים לירדן ולטורקיה.
"זאת הייתה אכזבה עצומה, אבל הייתי חייב לקבל את ההחלטה הזאת", אמר סאליבן. "לא רציתי להביא 32 סטודנטים אמריקאים לכאן, עם היעדר הביטחון, במיוחד בלילה. מעולם לא הייתי צריך לדאוג לסטודנטים כאן. אבל כעת אני דואג".
"ההיסוס שלי אינו נובע מכך שמצרים אינה בטוחה. נהפוך הוא, אני חושב שהיא בטוחה למדי לזרים", אמר אל בדרי, אפילו אחרי שהודה שמשפחתו שלו עדיין חיה בארצות הברית אחרי שפונתה לשם בתחילת ההתקוממות. "העניין הוא פשוט שאני מצרי, שנהג ללכת ברחובות בכל שעות הלילה, כשלא חיינו תחת עוצר".
מוחמד עבד אל ראוף, מנהל סוכנות נסיעות הממוקמת ברחוב של המוזיאון, אומר שיש ירידה של יותר משמונים אחוז בהיקף העסקאות עם ארצות הברית, אנגליה ויפן. תיירים זרים מעטים נראו השבוע ברחבת המוזיאון שבעבר הייתה עמוסה. "תיירים מפחדים בגלל כל מה שהם ראו בטלוויזיה", הוא אמר. "אבל מי שגר כאן יודע שהמצב לא כל כך רע".
מייקל פיורנצה, פנסיונר מקליפורניה, הביא את אישתו וביתו למוזיאון המצרי, לקראת סוף הביקור המשפחתי שערכו לאחרונה. כשהמשפחה טיילה בגנים שמחוץ למוזיאון, היא הביטה בתדהמה על השלד החרוך של הבניין הסמוך, שנשרף כשמטה מפלגתו של מובראק הוצת על ידי מפגינים. הבניין משמש אזכור בולט לכאוס ששרר כאן.
"אני בסדר, אבל אני חושב שאישתי קצת פחדה. לא ממש ידענו למה לצפות. זאת הייתה ארץ חדשה מבחינתנו", אמר פיורנצה. "אבל החלטנו לבוא למצרים בכל זאת". ואולם, פיורנצה הודה, משפחתו פחות או יותר הייתה חייבת לבוא. הם תכננו את החופשה וקנו את הכרטיסים בשנה שעבר, חודשים לפני המהפכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם