נדחתה עתירת הרופאים נגד מצוקת האשפוז
שופטי העליון קבעו כי אין לחייב את המדינה לקיים את דרישת ההסתדרות הרפואית להוסיף מיידית מאה מיטות למחלקות טיפול נמרץ
המדינה מציעה להוסיף 120 מיטות למחלקות טיפול נמרץ בתוך שלוש שנים, ולנקוט במקביל צעדים אלטרנטיביים: צעדים למניעת אשפוז, ואשפוז במסגרות שאינן בתי חולים. המדינה גורסת כי צעדים אלה, בנוסף להוספת המיטות, יובילו לצמצום מספר החולים הנזקקים לאשפוז הן במחלקות הפנימיות והן במחלקות טיפול נמרץ.
השופטת נאור ציינה: "אני סבורה שאין הצדקה שנכפה על המשיבים דווקא את הפתרון המוצע על ידי העותרת. ייתכן מגוון של פתרונות, ועל הרשות המבצעת, שעליה מוטלת האחריות לכך, לאתר את הפתרון המתאים במסגרת מגבלות התקציב. זוהי מומחיותה וזוהי גם אחריותה, ולא ניתן לומר כי המתווה האלטרנטיבי המוצע על ידיה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי".
"אף שאין חולק שהמצב טעון שיפור, לא אוכל לומר כי המשיבים מפרים בדרך זו את החובות המוטלות עליהם בדין. אין אנו מקלים ראש בסבלם של החולים, אך לעת הזו איני רואה עילה משפטית לחייב את המשיבים לפעול דווקא בדרך המוצעת על ידי העותרת", הוסיפה נאור.
השופטת ארבל הדגישה, עם זאת, כי לאור ריבוי תוכניות האשפוז שלא יצאו אל הפועל בעבר, ולנוכח המצוקה הקשה והשלכותיה, "דומה כי אין מנוס מלהבהיר כי אם יחולו עיכובים נוספים ביישום התכניות אשר הוצגו לנו, עשוי בית משפט זה למצוא עצמו נוהג בפחות ריסון ואיפוק, ככל שתשוב ותתבקש התערבותו".
ההסתדרות הרפואית טענה, באמצעות עו"ד ברק כלב, כי בבתי החולים בארץ ישנו מחסור חמור במיטות אשפוז ביחס לגודל האוכלוסייה, אשר מקשה על הטיפול בחולים ומסכן את חייהם באופן ממשי. היא האשימה כי משרדי הבריאות והאוצר לא עשו די לפתרון מצוקת האשפוז, על אף המלצות של ועדות שונות ודו"ח מבקר המדינה שקרא לפעולה מיידית בנושא. "הימנעות המשיבים מהוספת מיטות אשפוז פוגעת בזכות לבריאות, שהוכרה כחלק מהזכות לחיים ומסכנת את חיי החולים", טענה העותרת, שגם ציינה כי מדובר בהפרה של הזכות לטיפול רפואי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
לטענתה, עלות הוספת 100 מיטות אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ מסתכמת ב-50 מיליון ש"ח בלבד ובתוספת מסוימת של כוח אדם (ללא בינוי). וזאת, על יסוד התשתיות הקיימות בבתי החולים.
המדינה טענה, באמצעות עו"ד דינה זילבר, כי למשרד הבריאות יש שיקול דעת מקצועי לגבי חלוקת המשאבים בין מערך האשפוז לבין מערך הרפואה הקהילתית, ואין להתערב בשיקול דעת זה. גם היא הודתה, כי קיימת מצוקת אשפוז ושיש להוסיף מיטות, גם לטיפול נמרץ. ואמנם,
עוד הבהירה המדינה, כי תוספת מיטות אשפוז בפרק זמן קצר אינה אפשרית, שכן לא מדובר ברכישת מיטות "פיזיות" בלבד, כי אם בהגדלת מערך האשפוז על כל רכיביו (תוספת משמעותית בכוח אדם, תוספת ציוד, בניית בתי חולים ומחלקות אשפוז חדשות). לטענתה, שינויים משמעותיים אלה אינם אפשריים בלוח זמנים כה קצר.
השופטת נאור קיבלה את טענות המדינה וציינה כי "גם אם ניתן 'לדחוס' מאה מיטות נוספות למחלקות טיפול נמרץ ללא תוספת בינוי, הרי שנדרש ציוד וכוח אדם לטיפול בחולים שיאושפזו במיטות אלה". היא ציינה כי בחוק בריאות ממלכתי לא נקבע רף מזערי למספר מיטות אשפוז, ועל כן "אין לומר כי המשיבים אינם עומדים בתקן כל שהוא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם