תושב פרדס חנה הורשע ברצח גרושתו
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי ולדימיר זכרוב גרם למות גרושתו בשנה שעברה בכוונה תחילה, ולא לאחר שזו התגרתה בו כפי שטען

זירת הרצח בפרדס חנה צילום: אלכס רוזקובסקי
זכרוב הודה כי אכן גרם למותה של גרושתו באמצעות חניקתה, אך טען כי לא עשה זאת ב"כוונה תחילה". לטענתו, הוא פעל כתוצאה מהתגרות מצדה לפני מותה, כאשר הודיעה לו כי בגדה בו.
אב בית הדין, השופט יוסף אלרון, לא קיבל את טענות ההגנה, וקבע כי זכרוב המית את גרושתו "בדם קר", בכוונה תחילה ומתוך החלטה, כאשר למעשה לא קדמה התגרות מצדה המצדיקה את טענת ה"קנטור". לדברי השופט, הכוונה ניכרת במעשיו של זכרוב לאורך כל אותו יום, בסיומו התנגש חזיתית במשאית בניסיון לשים קץ לחייו.
גזר הדין: בחודש הבא
השופט אלרון קבע כי הסכסוך בין השניים לא נולד "כרעם ביום בהיר": זכרוב נהג מלכתחילה להכות את המנוחה, והאשים אותה כי היא בוגדת בו חודשים אחדים לפני הרצח, כך שנוצרה הידרדרות הדרגתית ביחסים, על רקע אלימותו וקנאתו של זכרוב. אלרון לא קיבל את טענתו של זכרוב לפיה הופתה מהודאת המנוחה בבגידה, וקבע כי פעל באופן מחושב ומאורגן, ואף תכנן "לתפוס אותה על חם".
עוד ציין השופט אלרון כי זכרוב חנק את גרושתו ממושכות, דקר אותה בבטנה תוך שהצטייד בסכין ש"חותך טוב" לווידוא הריגתה (לדבריו בהודאתו) ולבסוף השחית את
פניה על ידי ביצוע חתכים לאורכם, והטיח את ראשה עד כדי גרימת שלוש חבלות בגולגולת. אלרון קבע כי להתנהגות זו אין הסבר מלבד החלטה מגובשת להביא למות גרושתו.
לאחר שטענות ההגנה של הנאשם לקנטור, להגנה מן הצדק ולמחדלי חקירה נדחו על ידי אלרון, הצטרפו חבריו להרכב השופטים, משה גלעד ואברהם אליקים, לקביעותיו והרשיעו את זכרוב פה אחד בעבירת רצח בכוונה תחילה.
הרכב השופטים לא גזר היום את דינו של הנאשם, לאחר שנענה לבקשת בא כוחו של זכרוב לטעון לענישה מופחתת, וקבע מועד לדיון נוסף בתחילת החודש הבא.