קנה רצוץ: מי משקם את נחל קנה?
במשך שנים הנוף הפסטורלי של נחל קנה היה למעשה תעלת ביוב ענקית. בהמשך הגיע צינור ביוב חדש ומאמצי שיקום, אפילו מהצד הפלסטיני. האירוניה של מצב הסביבה בשטחים. נחל קנה כמשל
אני, לעומת זאת, מתקשה לראות איך כיבוש וירוק, סכסוך וירוק, הולכים יחד. אבל על אף הפער המהותי בהשקפת העולם, אין לנו בעיה להסכים שלעתים התאומות הסיאמיות הללו - הפוליטיקה והסביבה-הופכות את המציאות בשטחים לתאטרון אבסורד. כמו בסיפור של נחל קנה.
מדובר באחד הנחלים החשובים והפחות מוכרים בין הים לירדן, על אף שהוכרז כשמורת טבע. מוצאו באיזור הר גריזים, משם הוא מתפתל וחולף על פני שורה ארוכה של התנחלויות מרכזיות בשומרון, ביניהן עמנואל, קרני שומרון ואלפי מנשה, וכפרים פלסטיניים כמו דיר איסתיא. בדרכו הוא יוצר מעיינות חמד קטנים, שסביבם פזורות אדמות פוריות שמושכות חזירים, תנים ומכרסמים. או אז הנחל חוצה את הקו הירוק, ולא רחוק מהוד השרון נשפך לירקון.
במשך שנים הנוף הפסטורלי הזה היה בעצם הסוואה שמאחריה הסתתרה תעלת ביוב ענקית. אפיק הנחל שימש כצינור השפכים הרשמי של יישובי המועצה
רק באמצע העשור הקודם, בתום מאמץ תקציבי ותשתיתי מתמשך, נחנך צינור שמנקז את הביוב של ההתנחלויות באיזור. הביוב, כמיליון מ"ק בשנה, דוהר בכוח הגרביטציה למתקן טיהור בדרום השרון. משם, לאחר שעברו שדרוג (אם כי המתקן המיושן עדיין טעון שיפור משמעותי), המים המטוהרים מועברים לחלקות חקלאיות וחלקם מוזרמים לירקון. היום בו חובר הצינור היה אבן דרך חשובה בשיקום הירקון: לסביבה אין גבולות, ואיכות המים של נחלי החוף מתחילה בחדרי השירותים של תושבי ההר.
אחרי שהסתיים פרויקט הצינור, התחילו לבשל את השלב הבא: השיקום. כמו במקרה של הירקון והקישון, שאושפזו במחלקת השיקום הלאומית, גם לנחל קנה הוקמה מינהלת בהשתתפות כל הגופים הממשלתיים והמקומיים הרלוונטיים. במסגרת השיקום מתכננים לשקם טראסות, לנקות את מי המעיינות, לסמן שבילי טיולים ומסלולי אופניים. מאיר מספר שניסה לצרף לצוות השיקום גם נציגים פלסטיניים, אבל הושב ריקם: מה שבעיניו נראה כמו שיתוף פעולה תמים למען הסביבה, מזווית הראייה שלהם הוא מתן לגיטימציה לכיבוש והשלמה עם השתלטות המתנחלים על השטח.
עד כאן התנהלות שגרתית במערכת היחסים המלבבת ששוררת בין השכנים שחולקים את הגדה המערבית. הפרק האחרון בעלילה, לפי שעה, היה קצת פחות צפוי. לא מכבר הוביל מאיר סיור של צוות השיקום באפיק הנחל. להפתעתו, הבחין בקבוצה נוספת שמסיירת במקום. זה היה ראש מועצת דיר איסתיא, שהגיע לנחל מלווה בצוות של מתכננים ואדריכלי נוף אירופים.
מתברר שגם הפלסטינים מתכוונים לשקם את הנחל. יש דברים שכנראה יכולים לקרות רק במזרח התיכון: כולם זיהמו את הנחל בצוותא, ועכשיו כל צד מסתער על שיקומו בנפרד, תוך כדי השקעת סכומי עתק. אני שואל את מאיר אם לנחל יהיו שני שיקומים - שיקום ישראלי ושיקום פלסטיני. הוא מחייך. במציאות שהוא מכיר, ושנמשכת כבר 44 שנה, הפלסטינים אולי יכולים לחלום, אבל שיקום יהיה רק אחד.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם