המתקפה החלה: המדוזות מגיעות לחופים

עוקצות את המתרחצים, פוגעות באופן ממשי בדיג ונתקעות במסננים של מפעלי ההתפלה. הקיץ כבר כאן, ונחילי המדוזות הגיעו לחופי ישראל. החוטית הנודדת והמדוזה המצוייה צפויות להישאר איתנו כל העונה המומחים לא אופטימיים, ומגייסים לעזרה את מתנדבי "משמר המדוזות" (יש דבר כזה). רואים רחוק, רואים שקוף

יונתן הללי | 12/6/2011 9:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדי קיץ שב וחוזר תסריט הבלהות של המתרחצים: מדוזות רבות פוקדות את חופי הארץ ומפרות את שלוותם של ישראלים רבים שמגיעים לבילוי בים. מכת המדוזות הפכה בשנים האחרונות לקשה ביותר, ונראה כי כבר בקרוב היא צפויה להכות בחופי הארץ. המכון לחקר ימים ואגמים בישראל דיווח בסוף השבוע על נחיל מדוזות הנמצא מול חופי ישראל, ומתפרס כעת בין ראשון לציון ואשקלון, כשהוא נע עם הזרם לכיוון חופי ישראל.

המדוזות הנמצאות סמוך לחופי ישראל נקראות "החוטית הנודדת". אף שאינן קטלניות, הן צורבות את הגוף ויוצרות תחושה לא נעימה. החוקרים במכון לחקר ימים ואגמים קובעים באופן נחרץ: בחופי ישראל אין עדיין מדוזות קטלניות. כיום, רק באזור אוסטרליה קיימות מדוזות שעקיצתן יכולה להרוג. למרות זאת, לא צריך להקל ראש בחוטית הנודדת: מדובר באחת מארבע מדוזות פולשניות המבקרות מדי שנה בחופי ישראל - והיא הגדולה והחזקה שבהן. היא מופיעה בחופי ישראל מאז שנות ה-80' בנחילי ענק, ומורגשת בעיקר בחודשי הקיץ.
צילום: אדי ישראל
אורחת על החוף. מדוזה בחוף הים של אשקלון צילום: אדי ישראל
דרך תעלת סואץ

האקולוג הימי ד"ר דרור אנג'ל, שעומד בראש מעבדה שחוקרת את נושא המדוזות בישראל, מספר כי " החוטית הנודדת היא בעל חיים פוגעני". אך אנג'ל, שחבר בחוג לציווילזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, לא מתכוון רק להשפעה הישירה של המדוזה על האדם. במכון לחקר ימים ואגמים הגיעו לאחרונה למסקנה כי נוכחותו של נחיל מדוזות גדול פוגע בדיג באופן משמעותי, זאת מאחר והמדוזות ניזונות מביצי דגים, צעירי דגים וסרטנים.

אנג'ל מדגיש כי לחוקרים אין מספיק מידע על מחזור החיים של המדוזות בים, אך הם מעריכים שהחוטית הנודדת הגיעה לים התיכון לפני כמה שנים ככל הנראה דרך תעלת סואץ. "מדובר בוודאות במין לא מקומי שמצא לעצמו אזור פורה להתרבות בו", הוא אומר.

יחד עם זאת, מדגיש אנג'ל כי עדיין חסר המון מידע בנושא החוטית הנודדת. " יננו יודעים כמה זמן הן חיות מה מחזור החיים שלהן, איך הן מגיעות למימדים שונים במזרח הים התיכון. בנות כמה המדוזות שאנחנו פוגשים".

אנג'ל מוסיף: "נכון להיום, אף אחד אינו יודע איך מתפתחים נחילי הענק של החוטית הנודדת. יש המון חוסר ידע בתחום הזה". אך המדוזות לא פוגעות רק בדייגים ובמתרחצים: כאשר חלק מהנחיל נסחף עם הזרמים לעבר החוף עלולות חלק מהמדוזות להיתקע במסננים של בריכות מי הקרור של תחנות הכוח, או במסנני ההתפלה של מפעלים המתפילים מי ים. בעבר כבר נאלצה חברת חשמל לפנות ערימות של מדוזות שנסחפו לבריכת מי הקרור של אחת התחנות והפריעו להפעלתה.

דיווח אונליין

למרות שהחוטית הנודדת היא המדוזה הנפוצה ביותר בישראל, היא לא היחידה שמגיעה לכאן. "המערכת הנוכחית לא מורכבת רק מהחוטית הנודדת, אלא גם מהמדוזה המצויה", מסביר אנג'ל. "המדוזה המצויה יותר עדינה, הצריבות שלה פחות כואבות, היא פחות נפוצה וייתכן מאד שהחוטית הנודדת אחראית לכך. היא כנראה דחקה אותה לשוליים בגלל תחרות על המזון". מדיווחים של מתרחצים ומצילים בחופי אשדוד ואשקלון מתברר כי כבר בימים אלה החופים מלאים בתאים צורבים של מדוזות, זאת למרות שהן טרם הגיעו. במהלך הימים האחרונים סבלו לא מעט מתרחצים מצריבות.

צילום: אדי ישראל
לא מסוכנות. מי שרואה יכול לדווח הלאה צילום: אדי ישראל
לא מוגדרות כאסון טבע

ההערכות כרגע הן ש"הפלישה ההמונית" לעבר חופי ישראל תתרחש בעוד מספר ימים. חוקרי המעבדה לאקולוגיה ימית במכון לחקר ימים ואגמים ציינו כבר בסוף השבוע כי המדוזות נמצאות במרחק של כ-300 מטרים בלבד מקטע החוף שבין אשדוד לאשקלון, ובעומק של 20-50 מטרים . בראשון לציון נצפו מדוזות במרחק 150 מטרים מהחוף. מדובר במדוזות שקוטרן הוא 30-60 סנטימטרים.

בנוסף, מידת הצפיפות שבה הן שוחות היא מדוזה אחת לכל 30 סנטימטרים של מים. מדובר בנחיל גדול מאוד, אך עדיין קשה להעריך את כמות המדוזות המדוייקת שנמצאת בו. בניסיון להתמודד עם התופעה, הקימו החוקרים קבוצה הנקראת "משמר המדוזות" שנמצאת באחריותה של פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים.

הקבוצה פעילה ברשת הפייסבוק והיא מקבלת דיווחים מאזרחים על קיומן של מדוזות מול חופי ישראל. מתרחצים רבים אף מתארים בפני החוקרים את צורתן המדוזות ואת אופיין. לפעמים גם מגיעות תמונות, אך בעיקר נאספים נתונים שמסייעים לחוקרים לצבור מידע נוסף על המדוזות שנמצאות מול חופי ישראל.

בנוסף למשמר המדוזות, בחוג לציווליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה עסוקים בימים אלה בבניית אתר אינטרנט מקיף שבו יוכלו אזרחים לדווח על קיומן של מדוזות באופן מסודר. ד"ר אנג'ל מסביר כי הדיווח יכול להגיע לאתר מכל אחד שנמצא בים: מתרחצים, צוללנים ודייגים. אזרחים גם יוכלו להעלות תמונות שצילמו ולהתעדכן לגבי מצב המדוזות בחופים. העדכונים הללו יסייעו למתרחצים לדעת מה כמות המדוזות בכל חוף, ובכך לבחור לאיזה חוף להגיע.

למרות שהמדוזות גורמות למתרחצים רבים להדיר את רגליהם מהים, לחוקרים הבוחנים את הנושא חשוב להדגיש: "המגע עם המדוזה לא נעים, אבל עדיין לא הגענו לרמה של אוסטרליה, שם מגוון המדוזות עצום וגם קטלני". בניסיון למנוע את הנזק הרב, במדינות רבות נוהגות הרשויות לפרוס רשתות וללכוד את נחילי הענק. למרות הפגיעה באקולוגיה הימית בישראל עדיין לא עושים זאת מאחר, והמדוזות לא מוגדרות כ"אסון טבע".

החוקרים סבורים כי באזור הדרום, לפחות, צפויה מתקפה רצינית של בעלי החיים הימיים. אך החוקרים מאמינים שגם אם יהיו "קרחות" בחופים, והמדוזות לא יגיעו בכמויות גדולות, המתרחצים יחושו אי נוחות שתגרום אפילו להפרעה של ממש.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->