מינהל מקלקלי ישראל: מחצבה מול הבית האקולוגי
מאות משפחות רכשו חלקות ביישוב האקולוגי החדש בגלבוע, אבל איש לא סיפר להן על המחצבה שמינהל מקרקעי ישראל מתכנן לפתוח מתחת לאפן
יריב ספקטור הוא אחד מכמה מאות המאושרים שאמורים לגור על שפת הפצע הזה. הבית שלו ושל זוגתו עתיד להיבנות בערך 200 מטר מקירות הסלע התלולים. כיאה למי שנושאי סביבה ממלאים את רוב סדר יומו - הוא משווק שקיות מתכלות, עוסק בפרמקלצ'ר (שיטת חקלאות אקולוגית) ופעיל בחוגים ירוקים - התלהב כששמע על התוכניות להקים בלבו הפסטורלי של הגלבוע יישוב אקולוגי חדש, נורית שמו.
כשאני מתריס כלפיו שהקמת יישוב מרוחק, על עבודות התשתית והפגיעה בטבע הכרוכות בכך, לא מתיישבת עם מודעות אקולוגית אמיתית, יש לו תשובה מוכנה: "אחריות סביבתית
אלא שכרגע לא ברור אם הציונים החדשים והירוקים יוכלו בכלל לנשום. הפרשייה הזו מסעירה בחודשים האחרונים את כל מי שגר למרגלות הגלבוע: בוקר בהיר אחד גילו תושבי האזור שסיפור המחצבה - ש"אבן וסיד" הפעילה במקום במשך עשרות שנים - לא תם, הוא רק מתחיל. מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז לחידוש הכרייה, שכולל את השלמת החציבה בבור הקיים ופתיחת בור נוסף בסמוך, פצע חדש ברכס המיוער. תאריך יעד לתפוגת הרישיון: 2038.
ספקטור מרגיש מרומה. "השתמשו בנו כמו בנערת פיתוי", הוא אומר. "ידענו שפעם פעלה פה מחצבה, אף אחד לא סיפר לנו שמתכוונים להחזיר אותה לחיים. מאות משפחות ניגשו למכרז, קנו חלקות, עשו תוכניות, הכלים כבר עובדים בשטח ומכינים את הקרקע. אמרו תבואו, איכות חיים, אקולוגיה, ועכשיו מתברר שזו הייתה מלכודת דבש. כרו לנו בור, תרתי משמע. מי הולך לבנות בית כשהוא יודע שמסביבו יהיו אבק, רעש, משאיות שנוסעות כל כמה דקות על דרכי העפר ופיצוצים של סלעים?".
ספקטור והמתיישבים החדשים של נורית לא לבד במאבקם. דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, לא חוסך מילים חריפות מאנשי מינהל מקרקעי ישראל. שורשיה של המחלוקת בשדה התכנוני-משפטי: בעבר אמנם היו תוכניות להרחבת המחצבה, אלא שתוקפן פג ובמועצה היו משוכנעים שהמינהל החליט לסגור את המקום לתמיד. כשהתברר שבמינהל חושבים אחרת, מיהרו עטר ואנשיו לבית המשפט ודרשו לעצור את המכרז בטענה שלתוכניות אין תוקף. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את הבקשה, אבל בערעור הגלגל התהפך ובית המשפט העליון הוציא צו מניעה זמני נגד החציבה; הדיון המכריע יתקיים לאחר פגרת הקיץ.
כשירותו של ההליך היא רק העילה למאבק. למעשה, מדובר בוויכוח עמוק יותר: "פתיחה מחודשת של המחצבה תגרום פגיעה אדירה בנוף, בתיירות, בכל מה שאנחנו מנסים ליצור כאן", אומר עטר. "העניין הוא שלא חסרים חומרי בנייה בסביבה. יש מחצבה בבית אלפא שמבקשת עוד זכויות כרייה ולא נותנים לה, יש מחצבה בשדה תרומות. זו בכייה לדורות לפתוח פה עוד אתר. אם הייתי משתכנע שזה אינטרס לאומי חיוני של ענף הבנייה, הייתי אומר - אז שלא תהיה נורית, שלא יקום פה יישוב אקולוגי. אבל זה לא המצב. התנאים משתנים, אבל אומרים שרק חמור לא משנה את דעתו. מכל הסיפור הזה עולה ריח חריף של קומבינה".
עטר ואנשיו מקבלים רוח גבית גם מהמשרד להגנת הסביבה. השר גלעד ארדן פנה לאחרונה לירון ביבי, מנהל המינהל, בבקשה לבטל את המיכרז, בנימוק שאין מקום לפתיחת עוד מחצבה באזור כה רגיש מבחינה סביבתית ונופית. בינתיים אין עדויות לכך שביבי התרשם מהפנייה.
המערכה בגלבוע מצטרפת לשורה של מאבקים שמתנהלים נגד מינהל מקרקעי ישראל בכל רחבי הארץ. את החוף בפלמחים שיווק המינהל ליזמים בזיל הזול, את חולות ניצנים הוא מעוניין להפוך לכפר נופש ענק, את הדיונה האחרונה בסמר מייעד המינהל לאתר חציבה ואת הגלבוע לאתר בנייה.
הזמנים משתנים, תפיסות התכנון מתעדכנות, שיקולים סביבתיים תופסים נפח משמעותי הרבה יותר בהחלטות של מוסדות התכנון, ורק המינהל מצטייר כגוף מאובן שמערכת השיקולים שלו עיוורת לסביבה ולעתים גם לאנשים שחיים בה. הדעת נותנת שלאנשי המינהל יש הסברים טובים, רק שהם נוטים לשמור אותם לעצמם.
גם לכתבה הזו לא התקבלה כל תגובה מהמינהל.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם