ואהבת את הגר: רות המואביה ואנחנו
מן המודל המרכזי של רות המואביה אנו יכולים ללמוד על יחס חיובי מאוד לגרים. אפילו מלך ישראל הוא צאצא של גיורת
כלומר, סיפור ההתגיירות הזה לא רק שהוביל למלכות ישראל שהייתה, אלא גם למלכות שתחזור ותהיה בגאולה העתידה לבוא. נכון אם כן בימים אלה לעסוק בנושא הגיור.
מן המודל המרכזי ללימוד הלכות הגיור, המודל של רות המואביה, אנו יכולים ללמוד על יחס חיובי מאוד לגרים. אנו מצווים על אהבת הגר. מלך ישראל הוא לא פחות ולא יותר מאשר צאצא של גיורת. גם בהמשך דברי ימנו רבים מגדולי ישראל גרים היו ולא הסתירו זאת.
אלא ששני העקרונות הבסיסיים לגרוּת אותם אנו לומדים מרות המואביה, מופיעים בתשובתה של רות לחמתה נעמי, כשזו מפצירה בה לשוב לעמה. "עמך עמי וא-לוהיך א-לוהי" עונה לה רות. כלומר אני דבקה גם בעם ישראל וגם בא-לוהי ישראל.
מעולם לא היה בישראל גיור של "עמך עמי", בלי "א-לוהיך א-לוהי" כלומר הצטרפות לעם ישראל בלי קבלה מעשית של עיקרי אמונתו. הוויכוח המתנהל כיום סביב נושא הגיור הוא למעשה ויכוח בין אלו הממשיכים לדבוק בעקרונות הגיור של רות המואביה, לבין אלו המבקשים לקבוע עיקרון חדש לפיו ניתן להפריד בין השניים לצרף גויים לעם ישראל על הבסיס הלאומי בלבד – בלי אימוץ מחייב של עקרונות האמונה.
"למה אתם לא מקבלים אותי" – שאל פעם משתתף חביב בעל מבטא רוסי, באחד מחוגי הבית שערכתי.
"תסביר לי מה הבעיה"? - עניתי בשאלה – "האם לא קיבלת אזרחות ישראלית"?
"קיבלתי" – ענה האיש.
"יש איזה עניין שבו אתה מופלה לרעה? איזו הטבה שאינך מקבל?" – הוספתי ושאלתי.
מקבלים ממש הכל מעל ומעבר" – השיב ומיד הוסיף - "אבל אני לא יכול להתחתן כמו שאני רוצה".
"אתה צודק!" – עניתי לו – "את העניין הזה צריך לתקן. כשהדבר יהיה תלוי בידי, אתה תלך למשרד הפנים, תתחתן שם בנישואין אזרחיים, הפקיד ייתן לך ולאשתך הטריה טופס מפואר שבראשו מתנוסס סמל המדינה המכריז על היותכם בעל ואישה. אם תתעקש תהיה למטה חותמת שעווה אדומה עם סרטים כאלה וביציאה ימתין לכם זר פרחים". "נפתרה הבעיה?".
"לא" – חייך במעט מבוכה...
"למה"?
"כי אני רוצה להיות יהודי?".
"אז מה הבעיה – תתגייר!".
"אבל דורשים ממני לקיים מצוות שאני לא מאמין
"טוב אז תראה לאן הגענו" – אמרתי – "כאזרח ישראלי התקבלת באופן הכי מוחלט שאפשר".
"נכון" – הנהן.
"עכשיו אתה רוצה להתקבל לא רק למדינת ישראל אלא גם לעם ישראל, אבל אתה לא מוכן להתקבל למועדון על פי הכללים הנהוגים בשלושת אלפי השנים האחרונות, אתה רוצה לעשות זאת על פי כללים חדשים שאתה תקבע... נשמע לך הוגן?". "האמת היא" – הוספתי – " שאתה יכול להתגייר בגיור רפורמי, אבל אתה מבין שזה כמו דיפלומה שקונים באוניברסיטת לטביה".
"נכון" – הנהן.
"אתה הרי מבין שהשער האמיתי אל עם ישראל עובר דרך היהדות האורתודוכסית – זו הנושאת על גבה את הזרם המרכזי של עם ישראל, הזרם היחיד שצלח בהצלחה את כל משברי ההיסטוריה והביאנו עד הלום. הרפורמים הם שער החוצה לא פנימה. אלא שעכשיו אתה מנסה לכפות על הזרם האמיתי את הכללים שלך- ואנחנו הרי נגד כפיה, לא כן?".
באותו חוג בית לא היו יותר שאלות בענייני גיור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם