אחרי עופרגייט: צריך לשחרר את מנבר

בהשוואה בין נחום מנבר למשפחת עופר, הכף נוטה לטובת הראשון. היקף הסחר היה קטן יותר, והוא נעשה לפני משטר אחמדינג'אד

עלי קדם | 5/6/2011 11:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יש לפחות אזרח ישראלי אחד שפרשת האחים עופר ההולכת ומסתעפת מעוררת בו תחושת "דז'ה וו". זהו נחום מנבר, שיושב בכלא ישראלי כ-14 שנה לאחר שהורשע בעבירה של סיוע לאיראן. תזכורת למי שהספיק לשכוח: מנבר, קיבוצניק לשעבר, קצין צנחנים במילואים, ביצע עסקאות נשק רחבות היקף עם איראן, לטענתו (שלא הוכחשה) בידיעת ובאישור מערכת הביטחון.

נחום מנבר בבית המשפט המחוזי.
נחום מנבר בבית המשפט המחוזי. צילום: חן גלילי
 נחום מנבר במשפטו, אסיר למופת
ב-1997 הוא נעצר והועמד לדין. על פי הפרסומים בכלי התקשורת, מה שהביא לפקיעת סבלנותם של גורמי הביטחון היו חומרים וידע המשמשים להכנת נשק כימי, אותם מכר לאיראנים. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות ביטחוניות חמורות, ביניהן סיוע למדינת אויב, ונידון ל-16 שנות מאסר. ערעורו לעליון נדחה, ומאז הוא מרצה את עונשו.

בפרשת מנבר עלו תמיהות ושאלות רבות, העיקרית שבהן: מדוע חיכו השלטונות חודשים ארוכים עד למעצרו. הרי ממה נפשך: אם פעולותיו היו כל כך מסוכנות למדינה - צריך היה מן הסתם לא רק "להזהיר" אותו, אלא לעצור אותו מיד, כדי להפסיק או לצמצם את הסכנה. על שאלה זו לא ניתנה מעולם תשובה.
אין למנבר לוביסטים שידאגו לו

ההשוואה בין פרשת מנבר לפרשת משפחת עופר מתבקשת, וזאת מבלי להפחית מערך נדבנותם ותרומתם. גם במקרה של האחים עופר, מדובר לכאורה על סחר עם אותה מדינת אויב בדיוק. מכירת אוניה, או סחורות שמסייעות למשטר האייתולות, אינה שונה מהותית מכל עסקה אחרת, ולא בטוח כלל שאספקת דלק עוזרת להם פחות מהחומרים שמכר מנבר.

מנבר אמנם עשה עסקים בהיקף של מיליוני דולרים, אבל יחסית לאימפריה של יולי וסמי עופר, שנפטר לפני מספר ימים, הוא היה דג רקק. לא היה לו צבא של יחצנים שיתייצבו בתקשורת, או לוביסטים שיטענו בעדו במשרדים

הנכונים. אולי זו גם הסיבה, לדחיית בקשותיו לקיצור המקובל בגין התנהגות טובה, של שליש מתקופת המאסר שנגזרה עליו (מנבר, שיהיה השנה בן 63, הוא אסיר למופת, שזוכה לחופשות ללא הגבלה).

דומה שההשוואה בהקשר הרקע ההיסטורי נוטה דווקא לטובת מנבר. נכון שבתקופה שהוא עבר את העבירות שיוחסו לו איראן כבר הייתה תחת שלטון האייתולות, אך זה קרה הרבה לפני עידן אחמדינג'אד, ושנים ספורות לאחר שאיראן ניהלה מלחמת חורמה נגד מי שהוגדר מאוחר יותר כמעט כאויב האנושות: שליט עיראק סדאם חוסיין, האיש שירה טילים על רמת גן.

הסירוב של הרשויות זועק לשמים

לעומת זאת, מי שעשה עסקים עם האיראנים בשנים האחרונות, ידע כי מדובר במדינה שמנהיגה הנוכחי-שראש ממשלת ישראל משווה אותו להיטלר - מטיף להשמדת ישראל מעל כל במה אפשרית, ומשמש תומך ראשי בחיזבאללה ובחמאס.

נוכח שני המקרים הדומים, זועק לשמיים הסירוב המתמשך והתמוה של הרשויות - כולל החלטה לאחרונה של היועץ המשפטי - לנכות שליש מתקופת המאסר של מנבר האיש רחוק מלהיות שה תמים, אבל במקרה שלנו מדובר ב"מבחן בוזגלו" שהוא גם מבחן מנבר: אם ייבחרו השלטונות לעצום עיניים, ולא לפתוח בהליכים משפטיים נגד משפחת עופר - הרי שמן הראוי, לפחות, לשחרר את נחום מנבר לאלתר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עלי קדם

צילום: .

עיתונאי ואיש שיווק, בן וחבר קיבוץ מעגן

לכל הטורים של עלי קדם

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->