מדווחים מהשטח: אז מה מספרים התל-אביבים לאביב לביא?
תעלומת פחי המחזור. שמחה מוקדמת בל"ג בעומר. והמפוחים עדיין כאן. שמונה הערות בעקבות תגובות שלכם
המפוחים, ברוך השם, נחים במחסנים, אבל שיטות הניקיון של העירייה ממשיכות לעצבן אתכם. שורה של תל-אביבים שלחו לי בשבועיים האחרונים מיילים שמתארים מפגש עם מה שנראה כמו הגרסה הרטובה של המפוחים.
קבלו את דן: "בדרכי הבוקר לעבודה נתקלתי במשהו שהפריע לי מאוד. אני פוסע על המדרכה ורואה שהיא כולה רטובה, כאילו מישהו שטף אותה. בשלב מסוים הבנתי - לצד המדרכה נסע רכב ניקיון של עיריית תל אביב, ולצדו, על המדרכה, הולך פועל שמעיף את העלים והלכלוך מהמדרכה
אחרי המייל החמישי ברוח זו ביקשתי את התייחסות העירייה. לטענת הדוברות, העצבים מוגזמים: "לא מדובר בשטיפה, אלא בתרסיס המורכב מ-80 אחוז אוויר ו-20 אחוז מים. שיטת הפעולה הזו לניקיון הופעלה עוד לפני תקנות הרעש".
המקום: פארק הירקון. הזמן: אחד מימי השבוע שעבר, אחר הצהריים. האירוע: יום הולדת לילדה מהגן. האירוע שבצדי האירוע: בעוד הילדים שקועים במסיבה, כמה מההורים מבחינים ברעש מוכר שעולה ממתחם המינהלה הסמוך: מפוח!
אחד ההורים לא מתעצל, מתקרב אל המפוחן שמעיף עלים ואבק לכל עבר ומצלם אותו באמצעות הנייד. אחרי שניות ארוכות של תיעוד (התמונות נשלחו אליי) יוצא אדם נוסף מאחד המשרדים, מורה למפוחן לחדול, מתנצל בפני ההורה המצלם ומציע לו עסקה מפתה: "עשה לי טובה, אל תעשה עניין מהתמונות האלה, ואם יום אחד תזדקק למשהו, אני אעזור לך". סיפור שהיה באמת.
בכמה מקרים בהם מפוחנים פרטיים שדבקים בכלי העבודה האהוב עליהם התבקשו להפסיק להשתמש בו - הם סירבו בטענה ש"העירייה עתרה לבג"ץ נגד החוק, ובינתיים מותר לעבוד עם המפוחים". ובכן, חשוב לדעת: העיריות, ובראשן תל אביב, אכן עתרו לבג"ץ נגד האיסור הגורף על השימוש במפוחים, אבל בקשתן לקבל צו ביניים שיאפשר להמשיך להשתמש במפוחים עד הכרעת הדין נדחתה. בית המשפט הבהיר חד-משמעית כי כל עוד המשפט מתנהל השימוש במפוחים אסור.
פועל הניקיון שעובד בימי שישי בבוקר ברחוב בלפור, ובמשך שנים הטביע אותי ואת עצמו בענן של אבק וזוהמה, עבר למטאטא. מזרח תיכון חדש.
פרופ' יהושע שוורץ מאוניברסיטת בר אילן לא שותף לאופטימיות הזהירה שהפגנתי כאן בשבוע שעבר בנוגע להתמתנות מדורות ל"ג בעומר. כך הוא כותב: "אני יכול להעיד שאין שיפור במצב במרחב שבין גבעתיים לרמת גן. היו מדורות כשבוע לפני ל"ג בעומר וכשבוע אחריו, והשיא היה כשפירקו ספסלי עץ באתר ההנצחה מאחורי בית הכנסת 'גבורת מרדכי' בגבעתיים ושרפו אותם.
"כל פנייה לפיקוח העירוני נענית בתשובה שאין חוק נגד מדורות, וכשביקשנו מהורים להרחיק קצת את המדורות מאזור הבית נענינו בזלזול מוחלט, כאילו מדורה שווה לצום יום כיפור. שאלתי הורים למה הם חושבים שצריכים לזהם את האוויר ולפגוע בעצים, ונעניתי שמדובר בעניין חינוכי לילדים. קשה לי להבין למה הם מחנכים.
"אני יהודי דתי ושומר מצוות, ואני יכול להגיד שאין שום חובה לעשות מדורה בל?ג בעומר. בארצות הברית שבה גדלתי (עליתי לפני 37 שנה) אסור אפילו לשרוף את החמץ ועל אחת כמה וכמה לא עושים מדורות בעיר או בכפר. אני חותר לביטול מוחלט של המנהג האנכרוניסטי הזה הפוגע ישירות בסביבה ובתושבים, ובניגוד לך אני לא רואה שום שיפור, להפך".
איילת שיגרה לי תעלומה מצולמת: בוקר אחד, בסביבות שבע וחצי, נסעה בשדרות רוטשילד, וליד פינת החשמונאים ראתה להפתעתה משאית רגילה לפינוי אשפה מרוקנת לתוכה פח כחול המיועד למחזור נייר.
הפליאה רק גברה, כשהבחינה שכמה מטרים לפני המשאית הירוקה נסעה משאית לאיסוף נייר. בשביל זה אנחנו כל כך מתאמצים למחזר הרים של עיתונים? איילת צילמה את כל ההתרחשות המשונה הזו והעבירה אליי את התמונות.
בעירייה עשו תחקיר קטן ולהלן הממצאים, ששופכים אור הגיוני על הדברים: "מבדיקת הנושא עולה כי מאחר שמכל מחזור הנייר הכחול היה מלא באשפה ביתית, הוא הושאר במקום על ידי עובדי חברת ק.מ.מ (שאוספת את הנייר, א"ל). עובדי התברואה, שמצאו את הפח פתוח, הפוך על צדו ומסביבו מפוזרת אשפה, אספו אותה לתוך המכל ורוקנו אותו למשאית. הסבר זה תואם את דברי התושבת, שטענה כי זמן קצר קודם לכן עברה במקום משאית של חברת ק.מ.מ. יש לציין כי מכלי איסוף הנייר של ק.מ.מ נעולים במפתח וממילא אין באפשרותנו לפנותם".
ראיתם ב"מאקו" את האופנוען שנחת בתוך הבריכה בכיכר הבימה? יכול להיות שלזה דני קרוון התכוון כשטען שהעם כבר ניכס לעצמו את הכיכר?
גם אתם כבר לא יכולים לחכות ששדרות ח"ן ושדרות בן-גוריון יחוברו? בעירייה מבטיחים שזה יקרה עד סוף השנה. בתקווה שיצא יותר מוצלח מכיכר הבימה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם