חברון: העיר העברית הראשונה
בעוד ירושלים הינה בירת ישראל חברון נתפסת בעיני לא מעט אנשים כעיר זרה. אולי הגיעה השעה להתחבר שוב אל יהדותנו
לא, לא תל אביב. קצת יותר קדומה, עם הרבה יותר היסטוריה, עם מטען ערכי רב. חברון, עיר האבות. העיר שחוגגת גם היא את שיחרורה, מיד לאחר ירושלים.
למרות המרחק הפיזי הקצר, כיום המרחק התודעתי עדיין גדול. בעוד ירושלים הינה בירת ישראל והעיר היהודית הגדולה ביותר, חברון נתפסת בעיני לא מעט אנשים כעיר זרה. אולי בשל כך החליט שר החינוך גדעון סער להשיק את התוכנית "נעלה לחברון" שבמסגרתה יעודד משרד החינוך את בתי הספר לבקר במורשת ישראל שבחברון.
אז רגע לפני שאתם מצטרפים לאוטובוס של הילדים מבית הספר (בתור מלווים כמובן) ולרגל הבגרות בהיסטוריה הקרבה, קבלו מעט נקודות על חברון, העיר העברית הראשונה:
מי שפותח את ספר הספרים יוכל למצוא עד מהרה את חברון. כבר בפרקיו הראשונים של ספר בראשית תוקע שם אברהם אבינו יתד וקונה שם חלקה שלימים תקרא מערת המכפלה. התנ"ך יורד לפרטי פרטים בהליך הקניה למען לא יהיה ספק למי שייכת חלקת אדמה זו.
בהמשך נפגוש שוב את חברון עם קבורת אבות האומה ונשותיהם, אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. גם במסעם של המרגלים בתורם את הארץ, מקומה של חברון לא נפקד. נקרא על חברון גם בזמן כיבוש הארץ וההאחזות בה בימי
יישוב יהודי היה שם גם בתקופות מאוחרות יותר: בית שני, התקופה הביזנטית, התקופה המוסלמית, הממלוכית והתורכית. ארבע ערי הקודש, הלא הן ירושלים, חברון, טבריה וצפת. בערים אלו התגוררה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל עד סוף המאה ה19.
בימי המנדט הבריטי במאורעות תרפ"ט, לפני 82 שנה, פתחו ערבי חברון בטבח מחריד בשכניהם היהודים. בטבח זה נרצחו באכזריות 67 גברים נשים וילדיהם. את חמש מאות הפליטים היהודים שנותרו בעיר פינו הבריטים במהרה, וכך נותר הישוב היהודי בחברון ריק ומיותם. מה שנקרא בעברית צחה "הרצחת וגם ירשת". בדיוק כך.
לאחר 38 שנים, ביומה הרביעי של מלחמת ששת הימים, כ"ט באייר תשכ"ז, נכנסו שריוני צה"ל לחברון. את פניהם של משחררי חברון קיבלו דגלי כניעה לבנים שהתנופפו מעל לכל מרפסת. חברון שוחררה ללא כל ירייה. תושבי המקום ידעו היטב מה עוללו לישוב היהודי שהיה שם לפני שנים מעטות וחששו לגורל דומה. הם לא העזו להילחם בחיילי צה"ל.
לפעמים בשיח הישראלי עולה באופן בוטה השאלה כלפי ציבור המתישבים בחברון "מה יש להם לחפש שם?". אז זהו, שיש להם וגם לנו, והרבה. שאלה כזו מעידה במקרה הטוב על בורות וחוסר ידע בנושא, במקרה הפחות טוב, על ניתוק שורשי. כל מי שמחובר לשורשים היהודיים שלו ימצא בחברון את שורשיו: אבות אבותיו, ההיסטוריה של עם ישראל, דוד המלך, ספרות הלכתית מעמיקה, יישוב יהודי חשוב.
ומי שעדיין לא מחובר, יראה בכך חזרה הכי מוסרית ומוצדקת של בני העם שגורש משם באלימות מזעזעת. או כמו שהיטיב לנסח זאת יגאל אלון בדיון מיוחד בכנסת: "אסור לנו להשלים עם העובדה שבגלל פוגרום רצחני באב תרפ"ט, אנו, מרצוננו, נהפוך את חברון לעיר נקיה מיהודים."
ונסיים בציטוט. "אין לשכוח: ראשיתו של גדול מלכי ישראל היתה בחברון, העיר שאליה בא העברי הראשון כשמונה מאות שנה לפני דוד המלך - ונעשה משגה עצום ונורא אם לא ניישב את חברון, שכנתה וקודמתה של ירושלים, ביישוב יהודי גדול והולך בזמן הקצר ביותר. זה יביא גם ברכה לשכנים הערבים. ראויה חברון להיות אחותה של ירושלים".
הציטוט לא של איתמר בן גביר או נועם פדרמן. הדברים נלקחו מתוך כתביו של דוד בן גוריון.
יום חברון שמח לכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם