הגברת ליבני השנייה
יו"ר קדימה שסומנה כהבטחה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית החדשה מסתמנת עכשיו בעיני רוב בוחריה כאכזבה פוליטית
פרט לכך שאמי ויו"ר האופוזיציה חולקות את אותו השם וגם אהבה מסוימת לשירה בציבור, אין כל דמיון מעשי בין השתיים.
באופן טבעי, העובדה שזהו שמה של אמי, העניקה לפוליטיקאית האמורה מספר נקודות אוטומטיות (אם כי לא קול בקלפי). אך השם הזהה בעיקר מעורר אצלי מעת לעת מחשבות משעשעות - מה הייתי עושה ומייעצת, לו אכן הייתי בתה של ציפי לבני השנייה, האישה המרשימה שביקשה להנהיג את ישראל ביושר ובחתירה מפוקחת ועיקשת לשלום.
למרות שאת מירב תשומת הלב התקשורתית גנב נאומו של בנימין נתניהו, הקשבתי בשבוע שעבר בדריכות לנאומה של לבני בוועידת אייפא"ק ונוכחתי כי דיבורים אינם נחלתו של ראש הממשלה בלבד.
אמירתה כי "חוסר פעולה אינו אופציה", נשמעה כמעט אירונית מפי זו אשר במשך למעלה משנתיים לא השכילה לחולל ולו פעולה מנהיגותית משמעותית אחת ולהוות אופוזיציה לוחמנית אמיתית לממשלת הקיפאון
מקור המילה 'אופוזיציה', במשמעותה הלועזית, אמורה להוות את "ההפך" מהשלטון הקיים ולאפשר לציבור אלטרנטיבה פוליטית בבוא היום לתחלופת השלטון. בהתנהלותה הפוליטית האנמית, קשה לומר שמדובר פה באופוזיציה משמעותית.
לאחרונה אף חזרו הקריאות מתוך מפלגתה של ליבני, 'קדימה', להצטרף לממשלת אחדות לאומית, קריאות אשר לא נשמעה להן כל התנגדות מצדה.
מלבד קריאות חלושות מהיציע בנושאים מדיניים וביטחוניים, ופה ושם "וי" הצהרתי חלש בנושאים חברתיים, לא הטביעה הגברת ליבני השנייה כל חותם מהותי בתפקידה הנוכחי כיו"ר האופוזיציה, חותם אשר עשוי לספק את הציבור.
זאת אם לא מחשיבים כמובן את הפגנת היציבות המשפחתית המאופקת מול הסאגות במשפחתו של נתניהו. במציאות הפוליטית הישראלית, זה גם משהו.
מי שסומנה כהבטחה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית החדשה, כוח נשי אקטיבי עולה המתובל בניקיון כפיים, מסתמנת בעיני רוב בוחריה כאכזבה פוליטית.
הגברת ציפי ליבני השנייה חייבת להתעורר. בקצה הסיבוב מחכה לה, אופוזיציונרית במלוא מובן המילה ואישה מרשימה לא פחות ושמה שלי יחימוביץ.
האחרונה, פרלמנטרית חרוצה ומוערכת בעלת קרדיט מרשים בתחום החברתי-כלכלי, הולכת וצוברת פופולאריות חוצת מגזרים בציבוריות הישראלית. ישנו סיכוי לא נמוך כי בקרוב מאוד ימצאו עצמן שתי הנשים הללו בקרב הנהגה צפוף ומסקרן פנים אל פנים. שתי הנשים אמנם מתהדרות בערכים של יושר אישי, קשיחות ופמיניזם, אך ניכר כי בתחום העשייה מחכה ללבני קרב קשה.
באופן משונה, נראה כי היא אינה מזהה את האיום הפוליטי המתגבש עליה ואינה מתכוננת לקראתו.
התופים, השמלות הארוכות והליטוף ליואל שליט, עלולים שלא להספיק לבוחרים הישראליים, שצמאים למעשים אמיצים ועייף מנאומים וליטופים.