מלכוד הסטודנטים לרפואה בחו"ל

אחרי שש שנות לימודי רפואה מחוץ לישראל נשאלת השאלה למה בכלל לחזור לארץ? התנאים בחו"ל טובים יותר, הכסף משתלם יותר, ואף אחד לא דורש ממך לעבוד 28 שעות ביום

טל רפאל שרקון | 30/5/2011 13:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שמי טל רפאל שרקון. אני סטודנט לרפואה בשנה השישית, אני לומד בהונגריה, ואני רוצה להציג בפניכם נקודת מבט על הקונפליקט בפניו עומדים אלפי סטודנטים לרפואה כמוני, שלומדים בחו"ל.

בכל שנה כחצי מבוגרי בתי הספר לרפואה שמתחילים את שנתם הראשונה בבתי החולים בארץ, הם תוצר לימודי רפואה בחו"ל. הסיבה לכך טמונה בשנים של סירוב מצד הממשלה להגדיל את התקציב ללימודי הרפואה בארץ, כדי לאפשר נגישות ליותר סטודנטים ללמוד רפואה בישראל.

הדבר דוחק רבים מאיתנו אל מחוץ לגבולות ארצנו. אז אנחנו טסים לחו"ל, עוזבים את הבית, מבזבזים הון על הוצאות שכר לימוד ומחיה כדי לקבל השכלה ולחזור לארץ בתור רופאים. אך לא כולם יכולים לעשות את זה, כי זה צורך כסף, יכולת לימודית בשפה זרה ותמיכה כלכלית מהבית. זה יוצר מצב בו אין מספיק סטודנטים לרפואה בארץ, וגם אין מספיק סטודנטים לרפואה מחו"ל.  


העייפות תהרוג אותנו

בנקודה זו בחיי, בה אני נמצא חודשיים מסיום לימודי הרפואה וכבר יכול להתחיל לארוז מזוודות ולחזור ארצה, השאלה בפניה אני וחביר ללימודים עומדים היא: למה? למה לחזור לארץ?

אמנם, זו ארץ מולדתנו. הארץ בה גדלנו, פה שירתנו בצבא, זה הבית שלנו, של המשפחה והחברים שלנו. אבל מצד שני, כרופאים מתחילים אנחנו מסתכלים על דור הרופאים הקיים, על הצורה והתנאים בהם הם נאלצים לעבוד, וזה מפחיד!

כיום רופאים בבתי חולים עובדים בתורנות של 28 שעות כל 3-4 ימים. זה טירוף! אין שום מקצוע אחר בארץ בו מצפים ממך להשאר בפוקוס מלא 28 שעות. אפילו נהג חייב

לקבל 7-8 שעות שינה לפני פעילות מחשש שיצא מריכוז ויסכן חיי אדם בכביש.

אפילו בצבא חיילים מקבלים 6 שעות מטכ"לי. אז רופא יכול להרוג מישהו הרבה יותר בקלות, אם לרגע העייפות גמרה אותו, או לפספס תסמין חשוב שיכול להציל חיי אדם.

אבל המצב הזוועתי לא נגמר בזה, מדברים על היחס המידרדר של הרופאים לאוכלוסיה בארץ, אז מה, נתחיל לעבוד 48 שעות ברצף כדי לספק לכם את הרפואה המערבית המתקדמת? הסיבה לכך שהלכנו ללמוד רפואה לפני שש שנים היא כי רצינו לעזור, ולתת מעצמנו, אבל אף אחד לא חלם להיות עבד לבתי החולים ולעבוד במשמרות מפרכות.

תעזרו לנו כדי שנעזור לכם

הנושא השני בדילמה הוא המשכורת. איך אתם מצפים מאיתנו לחזור למדינה שמשלמת כ-30 אחוז מהשכר המקובל באירופה? הרי יקח לי 10 שנים רק להחזיר את מחיר לימודי, עם שכר כזה.

למדתי והזעתי כדי לקבל שני תארים ומצפים ממני לעבוד בשכר פחות ממה שמלצר מקבל. אם לוקחים את השכר שרופא מקבל לתורנות (3 ימים) ומחלקים ב28 השעות שהוא בתפקיד - השכר לשעה יוצא פחות משכר מינימום. אז למה? למה לנו לחזור לארץ? אנחנו מושפלים כאן.

העניין השלישי הוא קריסת המערכת הבריאותית בארץ. הדבר הכי גרוע הוא לשלוח חייל לשדה הקרב ללא נשק - איך הוא אמור להילחם? אין יותר גרוע מהמצב בו אתה יודע מה יש לחולה, אתה יודע איך לטפל בו, אבל אתה לא יכול כי אין לך את האמצעים: אין לך תקציב, אין לך מספיק כוח עזר, חסרות לך מחלקות בסיסיות ברפואה המערבית, כמו מחלקת טראומה לדוגמה, ובמחלקות הקיימות יש עומס יתר.

אין מקום במחלקות, יש מחסור עצום ברופאים, והרופאים המסכנים שסוחבים משמרת של 28 שעות נאלצים להישאר מעבר לשעות המוקצבות כדי למנוע קריסה מוחלטת של בית החולים.

אז למה, אני שואל, למה להכניס את עצמי למצב הזה מלכתחילה. אני באמת רוצה לטפל באנשים ולא לתרץ את חוסר היכולת במצב הקיים.

לסטודנטים הלומדים בחו"ל יש ברירה. לחזור לארץ או להישאר בחו"ל. כבר עכשיו יש מגמה הולכת וגדלה של סטודנטים שנשארים. בחו"ל כבר יש לנו רישיון עבודה, פה רוצים אותנו ומוכנים לשלם לנו, ובטוח שלא יעבידו אותנו 28 שעות בפרך. אז למה? למה לחזור?

מאבק הרופאים חשוב לנו בתור דור העתיד, ולכם בתור החולים, שסופגים את מלא עוצמת המכה של מחסור הרופאים בארץ. אז בבקשה תעזרו לנו, כדי שנוכל לעזור לכם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->