הליקוי הסודי: 5 אחוזים סובלים מדיסקלקולציה

ההפרעה, הגורמת לקושי בזיהוי מספרים ובביצוע פעולות חשבוניות פשוטות, מתבררת כתופעה המהווה נטל אדיר על כלכלת העולם

אלכס דורון | 29/5/2011 9:12

תגיות: דיסקלקולציה,ליקויי למידה

היא משפיעה על החיים של חמישה עד שבעה אחוזים מתושבי העולם ועלולה לערער את ביטחונם העצמי כבר בגילאי הילדות. כבוגרים, הם משתכרים הרבה פחות מהאחרים, מתפקדים באופן גרוע במקומות העבודה שלהם, נוטים לחלות יותר ורבים מהם גם נקלעים לצרות עם החוק.

תלמידים בבחינה במתמטיקה צילום ארכיון: פלאש 90

מדובר באלה מבינינו הסובלים מדיסקלקולציה, שגם כבוגרים הם סופרים עדיין רק באמצעות האצבעות, כמו ילדי הגן, מתקשים בפעולות חשבוניות פשוטות, לא מזהים ספרות מספרים, טועים באופן קבוע במניה ולא מסוגלים להעריך גדלים.

הדיסקלקולציה - הפרעה עצבית-קוגניטיבית תורשתית שסיבותיה ביולוגיות - נחשבת ל"בת הדוד הענייה", והפחות מוכרת של הדיסלקציה, הפרעת ההתפתחות בקריאה שמבטאת בקושי בזיהוי אותיות ומלים.

מדענים מארה"ב ובריטניה שהתעמקו בהפרעת הדיסקלקולציה דיווחו לאחרונה לכתב העת "סיינס" כי חרף העובדה שמימדי הבעיה ניכרים והשלכותיה נרחבות, "אין מתייחסים אליה ברצינות מספקת כדי למצוא לה פתרונות ולסייע לסובלים ממנה".

ההערכה המקובלת היא שהפרעת הדיסקלקולציה נובעת משיבוש בהתפתחות המוח עוד בזמן ההריון או בשנות הילדות המוקדמות, והיא מתבטאת באופן ברור בתפקוד היום יומי של מי שסובל ממנה: כך, כאמור, כל מטלה הדורשת פעולה חשבונאית פשוטה (חיבור או חיסור) מבוצעת באמצעות האצבעות.

מחיר הליקוי: 3.7 מיליארד דולר - רק למשק הבריטי

במשחק קלפים, לדוגמא, כשיש להכריע מהו הקלף הגבוה יותר על השולחן - זה שעליו מופיעים חמישה מעוינים או תשעה מעוינים - הם יעדיפו למנות את הסמלים המודפסים על כל אחד מהקלפים. כשעליהם לספור מעשר ומטה, הם מונים באצבעות מאחד עד עשר, ואחר כך מאחד ועד תשע - וכן הלאה. כשיבקשו מהם למנות בעשרות, למשל מ-70 ומעלה, סביר להניח שהם ישיבו: 70, 80, 90, 100, 200, 300 ו-400.

למי שאובחן כסובל מדיסקלקולציה לא יעזרו שיעורי בית מיוחדים וגם לא מורה פרטי. "דיסקלקולציה היא סוג של מוגבלות אשר מהווה נטל על כלכלות העולם והמדינות שלהם", טוענים החוקרים הפרופסור לפסיכולוגיה וחינוך סאשאנק ווארמה מאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב, והנוירולוג פרופסור בראיין באטרוורת מיוניברסיטי קולג בלונדון. השניים העריכו שהמחיר הכלכלי של הבעיה הזאת רק למשק הבריטי

מגיע לכ-3.7 מיליארד דולר בשנה.

אך למרות שמדובר בהפרעה שמקורה ביולוגי ותורשתי, החוקרים טוענים שניתן למצוא לה פתרונות מסוימים ואף להיטיב במקצת את מצבם של הסובלים ממנה. הדבר מחייב אבחון מוקדם וכרוך בתקציבי מחקר הולמים. כך למשל העמיד מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH) מעל 107 מיליון דולר למחקרי דיסלקציה, אבל הפריש 2.3 מיליון דולר בלבד למחקרים הדיסקלקולציה - בעוד שהיקף שתי התופעות בקרב האוכלוסיה הוא זהה.

"אין כיום הכרה רשמית בקיומה של בעיית הדיסקלקולציה", מסביר פרופסור באטרוורת. "הורים לילדים הסובלים ממנה כלל לא מודעים אליה. יש הטוענים בטעות שהניסיון להתמודד ולטפל בבעיה זו הוא חסר תקווה, אבל כאשר ילד מאובחן כלוקה בדיסקלקולציה אין פירוש הדבר שהוא טיפש חסר תקנה. הוא פשוט זקוק לעזרתו של מומחה".