משבר בע"מ: עכשיו כבר יש לנו מים?
ראש רשות המים היוצא, אורי שני, אמר שמשבר המים נגמר. אז אמר. כל עוד אנחנו קרובים לקווים השחור, אסור למנכ"ל היוצא לדבר כך

ברשות המים לא האמינו למשמע האזניים. יש שם כאלה שמייחסים לשני רדיפת קרדיט טהורה: הוא רצה להציג את הכהונה שלו כסיפור הצלחה, ואם המשבר חלף - היו"ר הצליח. אני רוצה להאמין ששני אמר את מה שאמר בשל הבנה לקויה של המדיום התקשורתי. גם כשכיהן בתפקידו לא הצטיין בשדה הזה. כשבודקים את דבריו כפשוטם, הוא בעצם אמר שהסכנה שמדינת ישראל לא תוכל לספק מים ראויים לשתייה חלפה. זה, אגב, נכון (עד להודעה חדשה). אבל דברים שנאמרים בטלוויזיה על ידי בכירים לרוב לא נתפסים כפשוטם. הם תמיד מועמדים להיות חומר הבעירה שיתדלק את "פסטיבל ההתבטאות" הבא.
שני גם צודק באומרו שהעובדה שישראל היא המדינה היחידה באזור שצלחה את השנים השחונות בלי לקצוב את אספקת המים לבתים אינה מובנת מאליה. נכון שאנחנו לא רוצים שקנה המידה שלנו יהיה ירדן או סוריה, ובכל זאת. אלא שמכאן והלאה, השקפת העולם שהציג שני בראיון - ובמהלך כהונתו ברשות המים - בעייתית מאוד. השקפת עולם הרואה בהתפלה תרופת פלא, מזור לכל מחסור.
ישראל יצאה ממשבר המים? השאלה היא איך מגדירים משבר. לטעמי, למשל, כל עוד הירקון מקבל כארבעה אחוזים מכמות המים השפירים שזרמו בו לפני מאה שנה; כל עוד הנחלים היפהפיים בגליל - בצת וכזיב - נמצאים על סף התייבשות בשל שאיבת יתר; כל עוד בירדן הדרומי זורם ביוב במקום מים צלולים מהכינרת;
הגשמים שירדו באביב משמחים אבל גם מבלבלים. בסיכום החורף, ישראל מחולקת לשתי מדינות: מקו תל אביב וצפונה הייתה שנת גשמים ממוצעת, בהחלט חידוש מרענן אחרי רצף של שנים יבשות; מקו ירושלים ודרומה, ברוב האזורים - כולל שטחים עתירי חקלאות - הגשמים אפילו לא גירדו את רף 70 האחוז מהממוצע הרב שנתי (זו ההגדרה של שנת בצורת). משק מים שנשען על יותר ויותר התפלה ונשבע שמצבו טוב, משול לאדם שרץ עם בלון חמצן צמוד ומדווח בגאווה שהאוויר נהדר.
aviv67@gmail.com







נא להמתין לטעינת התגובות









