ראשי » ירוק » סביבהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

ביוב תחילה: הדו-קיום זורם בחברון

ראש מועצת קריית ארבע פנה למושל חברון בהצעה נדירה: להקים יחד מתקן משותף לטיהור שפכים. לוינגר: אם לא יהיה להם כסף, אנחנו נשלם יותר. גם הבנק העולמי רוצה לעזור

אולי דווקא הביוב יתחיל את הדו-קיום בחברון: ראש המועצה המקומית קריית ארבע פנה באחרונה למושל הפלסטיני של חברון בבקשה: בוא נטהר יחד את מי הביוב של שנינו. זו תקופה ארוכה שסוגיית השפכים מטרידה את מנוחתם של תושבי קריית ארבע והרובע היהודי בחברון, שכן כיום זורמים מי הביוב שיוצאים מן הבתים לאורך 40 הק"מ של הנחל העירוני, עד למתקן טיהור הסמוך לבאר שבע. הביוב של חלק נכבד מעשרות אלפי הפלסטינים תושבי חברון זורם אף הוא אל הנחל, וגם הוא מטוהר רק סמוך לבאר שבע. מיותר לציין שהזרימה של הביוב בנחל מזהמת אותו, מגדילה את אוכלוסיית המזיקים והמכרסמים - ובעיקר גורמת נזק ממשי למי התהום באזור.

היוזמה החדשה, והנדירה למדי באזור, באה דווקא ממלאכי לוינגר, ראש מועצת קריית ארבע ובנו של הרב משה לוינגר, ממייסדי גוש אמונים ואבי היישוב היהודי בחברון. למרות היחסים המתוחים שהיו לאביו עם שכניו הפלסטינים, בימים הקרובים מתכוון לוינגר הבן להציע לתושבי חברון הפלסטינים, באמצעות המינהל האזרחי, פרויקט משותף בעלות של כמה מיליוני שקלים: הקמת מתקן

משותף לטיהור שפכים. "אני מתכוון לקרוא לראש עיריית חברון לקחת יחד אחריות על הסביבה ולהרים את הפרויקט הזה במשותף", סיכם אמש לוינגר.

ומה אשר למימון? בכוונת ראש המועצה לבקש מהפלסטינים השתתפות ביחס לכמות השימוש שלהם במתקן, אולם הוא טורח להדגיש: "אם הכסף יהווה בעיה מבחינתם, אנחנו מוכנים אפילו לשלם יותר, העיקר כבר להיפטר מהמפגע הזה".

במקביל, גם הבנק העולמי יתמוך בהקמת מכון טיהור הפכים בעיר, בעלות של 45 מיליון דולר. הבנק ישקיע עשרה מיליון דולר מסכום זה בעצמו, והשאר יתקבל מגופים שונים, בהם סוכנות הפיתוח הצרפתית.

פרויקט מפעל טיהור מי השפכים בחברון מעוכב כבר כמעט עשור, למרות מספר ניסיונות התקדמות שבוצעו בעבר על ידי גופים שונים. כעת נרשמה התפתחות חיובית, שצפויה להשפיע על חייהם של תושבים רבים בישראל וברשות הפלסטינית. נחל חברון, הממשיך לנחל באר שבע, הוא אחד מהנחלים חוצי הגבולות הארוכים ביותר באזור, והוא נוגע בחייהם של קהילות רבות שחיות לצידו.

לאחרונה יזם ארגון "ידידי כדור הארץ המזה"ת", פגישה בין אותן קהילות הסובלות  מזיהום הנחלים, והשתתפו בה תושבים ישראלים ופלסטינים מיאטה וחברון וממיתר, עומר ותל שבע. התושבים דיברו על הסבל שהם חווים ממצבו המידרדר של נחל חברון, אליו מוזרמים מי שפכים מחברון ומקריית ארבע. המצב גורם לריחות צחנה שעולים מהנחל, ריבוי יתושים, זיהום מי תהום ולמפגעים סביבתיים נוספים.

גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ידידי כדור הארץ המזה"ת אמר, "כי מפעל טיהור מי השפכים בחברון הוא צעד ראשון וחשוב בשיקום נחל חברון". "עם זאת", הוסיף, "גם הישראלים וגם הפלסטינים צריכים להסכים על פתרונות הוגנים ויעילים ולשתף פעולה באופן מלא. מאמציה של ישראל לפתור את הסוגיה לבדה - כשלו, ומפעל טיהור מי השפכים בצומת שוקת נסתם לעיתים קרובות. רק ניהול ומעקב משותף על מי השפכים של שני הצדדים יאפשר פתרון ארוך טווח של הבעיות הסביבתיות בנחל חברון".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...